חברת Enhanced, לפי המידע שהיא בעצמה פרסמה, שואפת לייצר את האדם העל־אנושי הראשון. היא לא מחביאה את מטרותיה ואף מחצינה אותן. אפילו פירוש שמה - "מועצם" - צועק זאת. שיאן של שאיפותיה יתרחש ב־2026 עם אירוע נוצץ בלאס וגאס, שזוכה לכינוי "אולימפיאדת הסטרואידים".
ל־ Enhanced אין כוונה להתחרות ישירות במשחקים האולימפיים שמתוכננים לקיץ 2028 בלוס אנג'לס, אך החברה הזו בהחלט מעוניינת לערער לחלוטין את יסודות הספורט כפי שאנחנו מכירים אותם. תפיסת עולמה מחזירה אותנו לימים בהם ליגה הבייסבול האמריקנית, ה־MLB, סבלה במיוחד מהשימוש בחומרים משפרי יכולת.
תקופה זו הסתיימה עם דו"ח שהכתים את הענף כולו, כשהוגש ב־2007 ובו צוינו שמם של 89 שחקנים. הזכורים במיוחד ביניהם היו מלך חבטות ההום ראן בכל הזמנים (762) בארי בונדס, שיאן תארי ה־MVP בכל הזמנים (7) מארק מקגווייר, וגם סמי סוסה. על שלושתם נקבע כי יצרו, בזכות השימוש בחומרים אסורים, מרוצים עוצרי נשימה לשיאים, ומאוחר יותר עלו גם שמותיהם של חוזה קונסקו, אלכס רודריגז, מני רמירז ועוד.
בין הקפדה להנחה
על פי ההערכות, 20% משחקני הליגה באותה העת השתמשו בסטרואידים, ועדויות של חבריהם סיפרו על מספרים גבוהים יותר בהיעדר בדיקות. העננה הזו חסמה בפני כל השחקנים את הכניסה להיכל התהילה, וגרוע מכך - היא הפכה את השיאים לבלתי אמינים. כשארון ג'אדג' מניו יורק יאנקיז קבע את שיא חבטות ההום ראן לעונה באמריקן ליג (62) ב־2022, היו שטענו שהוא שיאן העונה האמיתי לאור הרמאות של האחרים.
כיום ה־MLB מקפידה על בדיקות תכופות של חומרים אסורים וגם על בדיקות של שימוש בחומרים פיזיים שמשפרים יכולות, ומשפיעים בעיקר על מגישים. כל חריגה מובילה להשעיה משמעותית. ליגת ה־NBA דוגלת במדיניות דומה, עם רמות ענישה מחמירות יותר ופחות ביחס לסמים השונים. היא נותרה מצולקת ממותו של לן ביאס כתוצאה ממנת יתר של קוקאין יומיים לאחר שנבחר על ידי בוסטון סלטיקס ב־1986.
מצד שני, ליגת ה־NFL נוטה לצד המקל בכל הקשור לסטרואידים, למרות שהיא לא ידועה כליברלית. על פי מחקר של USA TODAY, מאז 2001 שחקני הליגה הושעו בגין סמים משפרי ביצועים וחומרים שקשורים לכך לפחות 258 פעמים.
ההשעיות לרוב מסתכמות במספר משחקים בודדים, שעלולים להיות משמעותיים בעונה שכוללת בסך הכל 17 משחקים, אך השחקנים המושעים נטו ונוטים לחזור בזמן למשחקי הפלייאוף. רגע אחד שהעלה תהיות רבות היה ב־2018, כשג'וליאן אלדמן זכה בתואר ה־MVP של הסופרבול לאחר שפתח את העונה עם השעיה מארבעה משחקים.
הסלחנות נובעת ככל הנראה מהרצון להציב בסופו של דבר את הקבוצות הטובות ביותר אחת מול השנייה, עם הכוכבים הגדולים ביותר, שבהיעדרם יש חשש לירידת הכנסות ובשיח הפומבי לגבי זכייה שמשמעותה פחותה. כל הליגות מספקות הנחות סלב מסוימות, אבל ב-NFL נראה שהן גדולות יותר מהשאר.
במישור האולימפי יש אפס מרווח תמרון בנושא, וברגע שיש אימות המדליה מוחרמת והשיא נמחק. בין 1905 ל־2024 הוחרמו 159 מדליות - רק 11 מהן בגלל סיבות שלא קשורות לסמים משפרי ביצוע. שיא כל הזמנים הגיע ב־2008, אז הוחרמו 50 מדליות.
גם מעל ספורטאים שלא נתפסו יש לעיתים עננה כבדה. אחד השמות שעולים תדיר בהקשר זה הוא של האצן יוסיין בולט, שזכה בשמונה מדליות אולימפיות ומחזיק בשלושה שיאי עולם. הוא איבד מדליה אחת בגלל שאחד ממשתתפי מרוץ השליחים שבו השתתף, כנציג ג'מייקה, השתמש בחומרים אסורים.
למרות הספקולציות, הוא עצמו מעולם לא נכשל בבדיקה ואף התבטא נגד ספורטאים שנתפסו מרמים. בראיון הפרישה שלו אמר בולט: "תמיד הייתי איתן בדעתי בנושא סימום. אם אתה עושה מאמצים לרמות כדי להיות ספורטאי טוב יותר, אתה צריך לקבל השעיה לכל החיים, זו עובדה". הוא הוסיף: "אתה יכול להיות נהדר בלי סימום, זה אחד הדברים שאני רוצה להטיף לילדים".
"סיכון למוות פתאומי"
משחקי הסטרואידים לא רק מכתימים את השיאים הקיימים, אלא גם יוצרים ענף חדש, לא בהכרח בריא, שנוגד את האתוס עליו קמו תחרויות האתלטיקה מלכתחילה. ד"ר ז'אנה אולחוב, מומחית ברפואת משפחה וספורט, שיתפה: “השימוש בסטרואידים אנאבוליים שלא בפיקוח רפואי, במיוחד בקרב ספורטאים חובבים ומקצועיים, עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים. בטווח הקצר ייתכנו תופעות כמו עלייה בלחץ הדם, פגיעה בכבד, שינויים חדים במצב הרוח והתנהגות אגרסיבית. בטווח הארוך אנו רואים פגיעה בפוריות, בעיות לב מסכנות חיים ואף סיכון מוגבר לאירועים מוחיים ולמוות פתאומי. ספורט צריך להישען על משמעת, התמדה וכישרון - לא על חומרים כימיים שמסכנים את הבריאות ופוגעים בטוהר התחרות".
המשחקים האולימפיים תמיד דירבנו למצוינות אישית, קבוצתיות ופיתוח גוף בצורה טבעית. אין תחרות שנוגדת אותה יותר מאולימפיאדת הסטרואידים, שאחד ממשקיעיה עם דונלד טראמפ ג'וניור, בנו של נשיא ארה"ב המכהן. בהמשך, סביר שנראה את הזוכים בה מאתגרים ספורטאים "רגילים", ואלה יצטרכו לסרב בנימוס, אך לא יוכלו לברוח מההזדמנות לאורך זמן.
אימוץ התחרויות החדשות, מתוך עניין ציבורי, הן מדרון חלקלק שיזיק לספורט, לאתלטים וגם לחינוך. נותר רק לקוות שערוצי הספורט השונים יכוונו את המצלמות ליעדים אחרים ויתנו את הכבוד לספורטאים שראויים לו באמת.
