מפצועי מלחמה לספורטאים: "אם שניים יגיעו לרמות הגבוהות, הצלחנו"

בהמשך ישיר להצלחות ולמכשולים של השנים האחרונות, ענף הטאקוונדו בישראל ניצב בפני צומת דרכים – עם עיניים נשואות לעבר לוס אנג'לס 2028. לאחר שאבישג סמברג הדהימה עם זכייתה במדליית הארד באולימפיאדת טוקיו 2020, והספורטאים הפראלימפיים אסף יסעור ועדנאן מילאד כיכבו בפריז 2024, נבנה כעת חזון חדש לקראת העתיד.

בהסתכלות קדימה לעבר אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028, ענף הטאקוונדו בישראל בונה תשתית שאפתנית ורחבת היקף. מי שמוביל את הדרך הוא מאמן הנבחרת יחיעם שרעבי, שמנווט את הנבחרת הלאומית תוך ליווי ותמיכה מלאה מצד יו"ר האיגוד יהודה מעיין והמנכ"לית נועה שמידע – שנבחרה לאחרונה להנהלת איגוד הטאקוונדו האירופאי. מדובר בהישג משמעותי שמציב את ישראל בעמדת השפעה גבוהה בזירה הבינלאומית, ומאפשר יצירת שיתופי פעולה, חילופי ידע ואף הזדמנות לאירוח אירועים גדולים בארץ.

כיום רשומים באיגוד כ-2,000 ספורטאים פעילים, כאשר מדי שנה מצטרפים כ-250 חדשים – אלה שמתחרים לפחות ארבע פעמים בשנה. היעד הוא להגיע ל-2,500 ספורטאים פעילים בשנתיים הקרובות ולחזק את הנבחרת הלאומית שמונה כיום כ-100 מתאמנים בכל הגילאים. לצד זה, פועל האיגוד לבסס את הפירמידה מגילאי הילדים והנוער, ולהעמיק את ההשקעה בספורטאים בגילי 11–13, שנחשבים לליבת הדור הבא של הטאקוונדו הישראלי.

בצד ההישגי שמים מטרה ברורה: הצגת נבחרת מגובשת ורב-גונית, שתתחרה בלוס אנג'לס 2028 בארבע קטגוריות משקל שונות, כולל ייצוג נשי כפול. בתוך כך, נמשכת מגמה מבורכת של שילוב והעצמה של ספורטאים פראלימפיים. ההצלחה של אסף יסעור שזכה בזהב, ועדנאן מילאד שפספס את הפודיום בקצת, לא רק העלתה את המודעות לענף אלא פתחה דלת רחבה לשלב ספורטאים נוספים עם מוגבלויות – במטרה להכשיר נבחרת פראלימפית איכותית גם לקראת לוס אנג'לס. באיגוד אף שוקלים לפנות ייעודית לאוכלוסיות מיוחדות, ביניהן פצועי מלחמת חרבות ברזל, במטרה להציע אפיק של שיקום דרך הספורט.

"אנחנו כל הזמן עובדים", אמר יו"ר האיגוד יהודה מעיין. "יש לנו את אליפות העולם באוקטובר בסין – זו התחרות הגדולה של השנה, ופעם היינו עובדים בעיקר עם הבוגרים. היום אנחנו מטפחים גם את הקדטים ואת נבחרת העתודה. יש לנו בעיה כרגע במשקלים הכבדים, כי רוב הספורטאים הטובים שלנו הם במשקלים הקלים. זה ענף קשה – אתה חוטף ונלחם כל הזמן, אבל יש לנו הרבה פוטנציאל בצעירים, ואנחנו משקיעים הרבה בעתודה".

מעיין מדגיש את חשיבות הבסיס הרחב בגילאים הצעירים: "מה שחשוב לנו זו הליבה – ספורטאים בגילאים 11 עד 13. זה בסיס הפירמידה ויש לנו כמות יפה של ילדים מוכשרים. ככל שאתה משקיע יותר בגילאים האלה, כך אתה צובר יותר מדליות בהמשך. כשיש הישגים – זה מושך עוד ועוד ספורטאים אל תוך הענף. ההצלחה מדבקת".

תופעה מעניינת נוספת היא הצטרפותם של ספורטאים מענפים אחרים. לדוגמה, המתעמלת האמנותית הבכירה רגינה פולישצ'וק, שעשתה מעבר מפתיע לטאקוונדו, כפי שפורסם לראשונה ב'ישראל היום'. "אנחנו רואים שמתחילים להגיע אלינו גם ספורטאים מענפים אחרים", מציין מעיין. "היה פרויקט כזה, וזה יכול להוביל ל-6–7 ספורטאים איכותיים חדשים. מאוד יפה לראות את זה קורה".

בנוסף, ישנו דגש ייחודי על שילוב פצועי מלחמת חרבות ברזל במסגרת הפראלימפית: "קשה לאתר אותם. צריך לזכור שאנחנו יכולים להביא רק כאלה שהם קטועי ידיים, והם גם צריכים לרצות בזה", אומר מעיין, "אנחנו מתכוונים לצאת בפרויקט ייעודי בחודשים הקרובים, שיאתר ספורטאים אחרי שיקום, כאלה שיודעים מה הם רוצים. לא יהיו מאות, אבל אם יהיו עשרות – ומתוכם שניים שיגיעו לרמות הגבוהות – זו תהיה הצלחה מבחינתנו".

מעיין גם שואף להביא לישראל תחרויות בינלאומיות: "נועה נבחרה להנהלת איגוד הטאקוונדו האירופאי, ואני חושב שזה מהלך מצוין. קשרים בינלאומיים הם מפתח – זה עוזר להביא תחרויות, להזמין נבחרות להתאמן כאן, זה יוצר הבדל גדול. אם נילחם על אירוח של אליפות אירופה לנוער, אליפות אירופה לבוגרים או אפילו תחרות קריטריון אולימפית – זה יכול להכניס גם יותר תקציבים. צריך רק להמתין לסיום המלחמה ואז לפעול בכיוון הזה".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

חזון הטאקוונדו הישראלי ללוס אנג'לס 2028 כבר קורם עור וגידים, עם ראייה מערכתית, תוכנית עבודה סדורה, ומנהיגות שנחושה להפוך את הענף ממוקד של הישג חד-פעמי – לבסיס איתן של הצלחות ספורטיביות מתמשכות בזירה הבינלאומית.