מאיפה זה הגיע? לטסיל טבוגו כמעט שינה סדרי עולם והוריד את האמריקנים היהירים לקרקע

מאיפה זה הגיע? אצטדיון שלם רצה לראות את נואה ליילס, האיש שאכזב בטוקיו וזכה רק בארד בריצת ה-200 מטרים, זוכה בזהב ומשלים דאבל אולימפי, מלכותי. רק שאז, מהחצר האחורית, מהמקלט העזוב בגינה, הגיע לטסיל טבוגו מבוטסואנה ולקח את כל הקופה עם זמן מדהים של 19.46 שניות. לא ראה את מתחריו גם במראת הצד.

אתם אולי לא זוכרים, אבל ההפסד של ליילס בטוקיו היה אחת מהפתעות המשחקים ביפן. כולם היו בטוחים שאיש החתול מארצות הברית ינצח בריצה קלילה, אבל הוא רק ראה את גבם של אנדרה דה-גראס הקנדי ושל בן ארצו, קני בנדארק.

ליילס התפרק אחרי אותו כישלון. הוא בכה והתנצל בפני האומה. מבחינתו ריצת 100 מ' תמיד הייתה המאהבת ואילו ה-200 מ' האשה החוקית, כך הוא לפחות כינה אותן.

אחרי שניצח את ריצת ה-100 מ' בפוטו פיניש מדהים בפריז, כל הטירוף יצא מהאצן בן ה-27. ההשתוללות, המוחצנות. הוא פרסם ציוץ חושפני בטוויטר בו כתב "יש לי אסטמה, אלרגיות, דיסלקציה, הפרעת קשב וריכוז, חרדה ודיכאון, אבל אני אומר לכם שמה יש לכם, לא קובע מי אתם. אז למה לא אתם".

איך אפשר לא לאהוב את ליילס אחרי דברים כאלה? אתמול, כשהכרוז קרא בשמו האצטדיון, עמד, מחא כפיים והריע לאלוף. כשקראו לטבוגו, היינו משוכנעים שמדובר בניצב בסדרת דרמה, עוד דקה יקבל מענק ויעשה לביתו. אם כבר התרכזו בבנדארק, האיש שסיים שני בטוקיו, והקדים אז את ליילס. דה-גראס, שניצח באותה ריצה, ניסה להתרכז בפריז בריצת ה-100 מ' ונכשל.

אבל בריצה, כשהרצים המשובחים הגיעו לישורת האחרונה, חשבנו שמשהו לא בסדר בשדה הראיה. אולי הקווים עקומים, אולי נתנו לבוטסואני פור קטן, מה קורה שם על המסלול המשובח? טבוגו רץ כמו הרוח. הוא רץ את ריצת חייו ואפילו היה נדמה שלקראת הסיום הוא מאט קצת, כי עוד רגע הוא שובר את שיאו הבלתי שביר של יוסיין בולט ומשנה סדרי עולם.

ליילס נראה רע. הוא לא היה קרוב אפילו לעמדה של פוטו פיניש. האצן, שהחל את הערב בשיוט יהיר בעננים, נראה גמור. רק כשהכל הסתיים הוא התמוטט והתברר שהוא עלה לרוץ כשהוא חולה בקורונה, מסתבר שהנגיף רדף אחריו מטוקיו עד פריז. אין לבחור מזל עם הריצה שהוא כל כך אוהב.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

בנדארק לא הבין איך זה קרה, אם כבר לזכות שוב במדליית כסף, לפחות שהמועמד לניצחון יעשה זאת ולא הבחור ההוא, איך קוראים לו? מעכשיו אמרו לטסיל טבוגו. האיש שנשא את הדגל של בוטסואנה בטקס הפתיחה הוא כעת מדליסט זהב, חזק ויציב בספרי ההיסטוריה. לפני שנתיים מדליסט הזהב הטרי אמר בראיון: "אני רוצה להיזכר כאחד האתלטים הכי גדולים שאי פעם היו". הצליח לו.