"החלטה גורלית של שבריר שנייה": כך גל פרידמן הוביל את תום ראובני לזהב

20 שנה אחרי שהיה לישראלי הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפית, גל פרידמן הוביל כמאמן את גולש הרוח תום ראובני, שלא סומן לפני המשחקים כמועמד, לזכייה במדליית זהב ראשונה לישראל באולימפיאדת פריז.

"אני כל כך שמח בשביל תום, תמיד האמנתי ביכולות שלו", אמר פרידמן בן ה־48 כשיצא מהים ל"ישראל היום". "לאורך תקופה ארוכה הוא לא הצליח לחבר דברים עד הסוף ולא זכה בתחרויות גדולות, וכל הזמן אמרתי לו שמדליה אולימפית היא משחק אחר. כשאמרו שאנחנו לא מועמדים טבעיים אמרתי שזה נכון, אבל ידעתי שבכל אולימפיאדה יש כמה מועמדים שפשוט ייכשלו מנטלית ולא יעמדו בלחץ המטורף. לאורך כל התחרות הייתי רגוע, וזה גם הצליח להגיע לתום. העיקר להיות רגוע".

אבל איך מתכוננים לאירוע כזה?

"אנחנו כבר ארבעה חודשים מתאמנים לא רק כאן, אלא גם בארץ. תרגלנו ממש מרוצי מדליות. זינוקים, אפילו עשינו הדמיה של חלוקת פרסים עם כל חברי הנבחרת. המטרה שלנו היתה לסיים בשלישייה הראשונה ולהבטיח מקום בחצי הגמר ומשם להגיע לגמר".

במדליה האמנת?

"ידעתי שנדע להתמודד עם הלחץ בצורה טובה. ידעתי שאנחנו יכולים להגיע לפודיום. איזו מדליה? זה כבר עניין של שבריר שנייה וקבלת החלטות במהירויות של יותר מ־50 קמ"ש. ברגע שהוא עבר את קו הסיום, זו היתה הרגשה מטורפת".

על ההחלטה לקחת מסלול שונה משני השייטים: "זו החלטה טקטית שיש שבריר שנייה לקבל אותה. התאמנו המון על חישוב המסלולים הזה. יש לנו נבחרת טובה עם צוות מצוין - עודד אושר עוזר המאמן שלי, יואב כהן, יואב עומר, תומר ורדינון, עידן פומרנץ וכולם.

"עבדנו קשה באימונים על הנושא הזה כדי שהוא יוכל לקחת את ההחלטה הכי טובה בזמן אמת. אי אפשר לחזות את כיווני הרוח מראש, אבל הוא הגיע מוכן כדי לקחת את ההחלטה. תנאי הרוח משתנים, אבל העבודה שלנו הייתה לפני השיוט בעיקר לתת לו את השקט והביטחון.

"זו עבודה מנטלית לא פשוטה. פתאום הוא מבטיח מדליה – שמחנו. אבל אז צריך להתאפס כי יש פה הזדמנות שלא תחזור – לקחת את הזהב – וצריך לקחת את זה, לקחת את זה בשתי ידיים כי את היכולת יש לו. אם לא תעשה את שיוט חייך לא תזכה בזהב.

"גם לי הייתה דקה של אושר והקלה כשהבטחנו את המדליה, אבל אמרנו שיש עוד מדליית זהב אז בוא נעשה את המקסימום. בשבילי זו לא הייתה הפתעה, כל התקופה האחרונה אני ממש על זה מנטלית. הייתי בטוח בהכנה שעשינו, וידעתי שאנחנו נעשה את שלנו ונדאג להיות מפוקסים.

"היה לי ברור שאולימפיאדה זה דבר אחר ומי שיצליח להתעלות יצא כמנצח ומי שלא יעמוד בלחץ יקרוס. הצרפתי שדיברו עליו כמועמד לא עלה אפילו לעשירייה, גרמני שהיה אלוף עולם פעמיים לא הגיע. אני חושב שהיה לי פה הרבה אקסטרה להוסיף מהניסיון שלי עם האולימפיאדות. ואני שמח שהצלחתי לתת את ההרגשה לתום, כל התקופה האחרונה זה התחדד יותר - באולימפיאדה זה להיות עם יד על הדופק על כל דבר.

על הזכייה שלו אל מול זו עכשיו כמאמן: "זה שני דברים שונים לגמרי, עברו 20 שנה מאז שאני לקחתי את המדליה. שכחתי מה זה ההתרגשות הזו, אני שמח במיוחד בשביל תום שעבד מאוד קשה.

"הוא לא היה מוערך מספיק, הוא לאט לאט צבר את הביטחון. היכולות הטכנית זה מגיע לבד, כמאמן התפקיד שלי היה לתת את האמונה המנטלית שהוא יכול ושזה בהישג יד. שאנחנו נעשה את שלנו הכי טוב. לא יכולתי לדעת אם זה יספיק לזהב אבל ידעתי שאנחנו יכולים להביא את המדליה".

המצב במדינה לא השפיע על ההכנות?

"בתחרות ניסיתי לא לדבר על המצב, אבל אני זוכר שהיה לנו מאוד קשה לחזור לאימונים אחרי 7 באוקטובר. ביום שחזרנו אמרתי שאני לא מסתכל על תחרות, רק ביקשתי מהגולשים שיצופו על המים ויתאווררו. אין מישהו שהתקופה הזו לא השפיעה עליו קשה, במיוחד חבר'ה צעירים שמכירים לוחמים. זה היה כבוד ללוות את תום, ואני שמח בשבילו וגאה על הדרך שעשה".

פרידמן היה מנותק במשך שנים מגלישה תחרותית. התעסק בדברים אחרים כמו צילום ורחפנים, עד שבאיגוד השיט ביקשו שיחזור ויביא איתו את הווינריות שזיכתה אותו בשתי מדליות אולימפיות.

"פשוט לא הסתדרתי עם השיטות שהאיגוד עבד איתן פעם, וכשפנו אלי לחזור לאמן היתה לי דילמה", סיפר. "היה לי תפקיד מעולה בחברת רחפנים והייתי צריך לוותר. עכשיו זה וואו. אני גאה בתום. הוא עובד כל השנים רציני, מתמקד בפרטים הכי קטנים. מקפיד על הכל".

למי תקדישו את המדליה?

"את זה אני כבר משאיר לתום".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות