קצת היה עצוב לראות היום (שני) את נובאק ג'וקוביץ' קורע את רפאל נדאל 1:6, 4:6 בסיבוב השני של הטורניר האולימפי, ודווקא במגרש שהספרדי הכי אהב בקריירה. "תוכנית המשחק היתה להיות אגרסיבי ולהריץ אותו מצד לצד", אמר הסרבי אחרי שיצא מחדר ההלבשה. "אני יודע שרפא לא שיחק הרבה עד למשחקים האולימפיים וזה חיסרון לשחקן כמוהו בגלל ביטחון וקבלת ההחלטות. זה יוצר הבדל ברמות הגבוהות. אני מאחל לו את כל הטוב שאפשר".
נדאל נגד ג'וקוביץ' בסיבוב השני זה כמו שריאל מדריד תפגוש את מנצ'סטר סיטי במוקדמות ליגת האלופות. המארגנים בטח רצו לשנות את ההגרלה, אם כבר קלאסיקו לפחות לבזבז אותו על מדליה ולא בזמן שטוהר בוטבול גונב זמן מסך.
השמועה פשטה בעיר. כל פריז נדחסה לאצטדיון פיליפ שאטרייה, בפאתי הרובע ה-16. "אם אני משווה למשחקים ששיחקנו ברולאן גארוס, פה היה יותר מתח", ג'וקוביץ' הפתיע בסיום. "כאן יש את האלמנט שאתה מייצג את המדינה באולימפיאדה שהיא פעם בארבע שנים. הרגשתי את ההייפ במגרש ומחוצה לו ואני רק רציתי לעשות את העבודה כמה שיותר מהר ולא לתת לו זמן, כי אם אתה נותן, רפא יפגע בך וחוויתי את זה בעבר".
נדאל וג'וקוביץ' עלו למגרש שהם שיחקו עליו כל כך הרבה פעמים, מכירים בו כל גרגר חימר וכל תיקון צבע שנעשה בשירותים. "כאן אני מרגיש בבית", הספרדי הודה בסיום. שניים מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה התחבקו לפני המשחק במרכז המגרש לתשואות הקהל שהבין שלא יהיו עוד הרבה הזדמנויות לפריים דומה.
במעמד צד אחד
נדאל בן ה-38 נאבק בשנים האחרונות בפציעות ואילו ג'וקוביץ' הוא מכונה. גם בגיל 37 הגוף שלו פועל על אוקטן 95 והמפרקים מגורזים מדי שבוע. אצלו אין חוכמות. הקהל אמנם היה עם נדאל, האיש ששם את הרולאן גארוס על המפה, אבל מהר מאוד הבנו שזו כבר לא אותה רמה.
"לא סיבכתי אותו, לא היתה לי מספיק איכות בחבטות וגם לא תנועה, ואילו הוא מההתחלה שם את עצמו במצב נוח. לשחק נגד נובאק מבלי לגרום לו נזק וכשאין את הרגליים מלפני עשרים שנה, זה כמעט בלתי אפשרי", הודה השור ממאיורקה. "הוא שיחק הרבה יותר טוב ממני".
ג'וקוביץ' חבט בו שמאלה, ימינה, נתן מכות רכות ועדינות, השתמש בכל הארסנל העשיר כדי לקבוע עובדות בשטח. עוד לא פתחנו את התיאבון ועל המסך הבהב 0:5 לסרבי. נדאל זכה 14 פעם בתואר על המגרש הזה, הוא ידע שיתקשה בכושרו הנוכחי לנצח את הסרבי ולמרות זאת הוא העמיד את הקהל לסטנדינג אוביישן, כשאחרי אחד הווינרים גם נובאק החמיא.
הסרבי ניצח 1:6 במערכה הראשונה ועדיין לא הצליח לזכות בטיפת חיבה מהיציע שניסה בכל כוחו לדחוף את הספרדי, קיווה שאולי החום הכבד ינטרל במעט את כוחות-העל של ג'וקוביץ'. כן, בטח. נראה לכם שהאיש שזכה בכל תואר אפשרי, מהווינרים הגדולים בהיסטוריה, יוותר על האפשרות לזכות במדליה אולימפית? אפילו בדיחה אי אפשר לחבר מזה. הכדורים של נולה המשיכו לפגוע לספרדי בין העיניים, בדיוק מהפנט.
נדאל יצא כבר מבורות עמוקים בחייו, משחקים שבהם פיגר הרחק מאחור והצליח לשנות את רוע הגזירה. הפעם, בגילו ובמצבו, כדורים שבעבר היו נכנסים ברחו החוצה. אחד השחקנים החזקים מנטאלית נראה אבוד. במערכה השנייה אומנם היו לו כמה רגעי חסד כשחזר מפיגור 4:0 לשוויון 4:4 מפתיע, אבל ג'וקוביץ' דיכא מהר את המרד כדי לנצח 4:6 ולהכריע את המשחק.
בסיום הקהל הבין שאולי זו הפעם האחרונה שהם רואים את השניים במגרש המרכזי של רולאן גארוס. ג'וקוביץ' עוד ימשיך לשייט ברמות הגבוהות, אבל הספרדי כנראה שלא.
"שיחקנו אחד נגד השני בכל מקום בעולם, בכל טורניר שאתה יכול לחשוב עליו", הסרבי אמר בסיום. "שיחקנו את הגמר הכי ארוך בתולדות טורנירי הגרנד סלאם. אם ניפגש זה תלוי אם שנינו נמשיך, האם נשתתף באותם טורנירים? בטח נהיה סלקטיביים, אני כנראה אהיה. אני מקווה בשביל היריבות והספורט שיצא לנו לשחק פעם או כמה פעמים, זה רק יכול להועיל, אבל אני לא יודע מה התוכניות שלו".
"האם אפרוש? אעדכן אותך"
היה זה עיתונאי בריטי ערמומי ששאל את נדאל ביציאה אם אחרי ההפסד הוא הרגיש שזו הפעם האחרונה שלו על המגרש המרכזי בבירת צרפת.
"כל יום אתה רוצה שאני אפרוש", נדאל כבר לא חייך. "היי, אני מנסה לעשות את המיטב שלי ואני לא יכול לחיות עם ההרגשה האם זה היה המשחק האחרון. כשאחליט להפסיק, אעדכן אותך. אני מנסה ליהנות מהדבר שנהניתי ממנו כל כך הרבה שנים וכמו לכל דבר בחיים יש התחלה וסוף וכשאסיים אתגעגע לטניס ברמה תחרותית. יחסר לי האדרנלין, אבל השגתי את כל מה שאפשר לחלום עליו ואם זה היה משחקי האחרון כאן, אקבל זאת בהשלמה".
שורה לפניי ילד ישן על ברכי אביו מתחילת המשחק ועד סופו. מסכן, מה יספר לנכדים ממפגש הענקים - 'נרדמתי'?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו