לפני גמר טורניר הנשים באליפות אוסטרליה הפתוחה הבוקר במלבורן, השאלה שריחפה באוויר היתה לא מי תהיה המנצחת, אלא מה תהיה התוצאה. גם הסטטיסטיקה בהיסטוריית המפגשים בין שתי המתמודדות בגמר - 16 ניצחונות לסרינה וויליאמס (1 בעולם ובטורניר) לעומת שני ניצחונות בלבד למריה שראפובה (2) - לא הותירה הרבה מקום לדימיון.
ואכן, אחרי משחק שתוצאתו היתה בסך הכול צפויה מראש, זכתה האמריקנית בת ה־33 בתואר השישי שלה באוסטרליה וה־19 בטורנירי גרנד סלאם בסך הכל בקריירה. וויליאמס עקפה את כריס אברט ואת מרטינה נברטילובה, וכעת היא במקום השני בהיסטוריה בזכיות גרנד סלאם אחרי שטפי גראף הגרמניה (22).
וויליאמס הציגה כהרגלה תצוגת טניס עוצמתי וחסר פשרות. היא חבטה 19 חבטות הגשה ללא מענה (88 בסך הכל בטורניר כולו), שיחקה טניס אגרסיבי מאוד, ולמרות ההתקררות והתקפות השיעול שמהן סבלה בתחילת המשחק, היא שלטה בו לאורך כל הדרך ועד לשובר השוויון במערכה השנייה.
וויליאמס ניצחה את הגמר בשתי מערכות חלקות 3:6, 6:7, לא מעט ואולי אך ורק הודות להגשות שלה, שכן סטטיסטיקת המשחק הצביעה על כך שכשהתפתחה נקודה מהקו האחורי, דווקא שראפובה זכתה במרב הנקודות.
משחק גמר הנשים לא ייזכר כאחד הגדולים מבחינת תצוגת הטניס שלו. בכלל, טניס הנשים כיום, ונראה ששנת 2015 לא תהיה יוצאת דופן מהבחינה הזו, הוא טניס שבלוני ולא מגוון. אז מה בכל זאת הפך את הגמר הזה ליותר מעניין עבור הצופה הממוצע בבית ובאיצטדיון במלבורן?
שתי הטניסאיות הן מלכות דרמה לא קטנות. המשחק לווה בלא מעט צרחות, תנועות ידיים, חגיגות קטנות, עצבים גדולים ושפת גוף מוקצנת, שלא היו מביישים הצגה בברודווי. בחגיגת הניצחון שלה וויליאמס הגדילה לעשות עם קפיצות ותנופות ידיים במרכז המגרש המרכזי, חגיגה קצת מביכה למדי לחלק מאיתנו, אבל כנראה שזה חלק לא מבוטל מהמשחק של היום.
גמר הגברים מחר בבוקר (10:30, יורוספורט) יפגיש בין אנדי מארי לנובאק ג'וקוביץ', במשחק שללא ספק יהיה מותח וברמה גבוהה. שני הטניסאים נמצאים בכושר טוב ומשחקים טניס דומה מאוד, המאופיין בהחזרות הטובות בעולם, משחק הגנה מצוין ובעיקר אתלטיות יוצאת דופן.
מבחינה מנטאלית, ג'וקוביץ' (1 בעולם ובטורניר), שניצח בחצי הגמר את אלוף השנה שעברה סטניסלס ואוורינקה (6:7, 6:3, 4:6, 6:4, 0:6), נחשב לטניסאי חזק יותר ויציב יותר בשנים האחרונות, אך דווקא במעמד הגמר הזה, כשמארי מגיע כמדורג שישי בטורניר, וללא תואר באוסטרליה, הוא בכל זאת סוג של אנדרדוג שיש לו קצת פחות מה להפסיד, מה שאמור לתת לו הזדמנות לשחק טניס משוחרר והתקפי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו