הטנגו השני בפריז: סיכום הטור דה פראנס של גיא ניב

השבוע האחרון בטור דה פראנס היה שבוע ללא רחמים. הקטעיםבהרי הפירנאים היו קשוחים, אבל מוצלחים מאד. ידענו שבכל יום ננסה לשים רוכבים של ישראל פרמייר טק בבריחה - וזה בדיוק מה שעשינו.

בשלב 16 מייק וודסוהוגו הולהיו שם, והוגו ברכיבת חייו העניק לנו ניצחון שני בטור הזה. כולנו התרגשנו עד דמעות. הוא בחור מדהים, והעובדה שהקדיש את הניצחון שלו לאחיו שנפטר לפני עשר שנים לא הותירה אף עין יבשה אצלנו.

לא הסתפקנו בזה, וגם בשלבים 17 ו-18 היינו בקדמת המרוץ ובבריחות, אבל אלו היו ההזדמנויות האחרונות של טאדיי פוגאצ'ר לעשות מהפך בדירוג הכללי והימים האלו היו בגדול פול גז מההתחלה עד לסוף, והבריחות לא שרדו אל קו הסיום. בשלב 17 עשיתי הרבה עבודה כדי לעזור לוודס להיכנס לבריחה, ובשלב 18 חוויתי יום טוב ומוצלח עבורי ברמה האישית כשהייתייחסית בעניינים, ואחד מתוך 25 רוכבים שנשארו בפלטון – הדבוקה שצמודה ללובש החולצה הצהובה בסוף העלייה הראשונה.

כמובן שאחרי שהתחילו ההתקפות בעלייה השנייה של היום לא החזקתי את הקצב, אבל זה בהחלט היה יום משמח ומוצלח לסיים את שלבי העליות. אחרי הפירנאים עברו עוד יום מישורי (מלא ברוחות צד ולא קל בכלל) וקטע נוסף של 40 ק"מ נגד השעון - והנה אנחנו כבר בדרך לפריז.

זה כיף ענק לסיים עודטור דה פראנס, וזה מרגש לא פחות. בשנת 2020 אמנם הייתה תחושה של עשיית היסטוריה, ונצרבו לי מהמרוץ הזה רגעים שלא אשכח בחיים, אבל זו הייתה שנת קורונה והמשפחה שלי לא יכלה להגיע להיות איתי בפריז. הפעם הם פה, מלווים אותי לאורך כל השבוע האחרון, ואני מאושר שהם כאן לחלוק איתי הרגעים הללו.

מפה לשם לא ראינו אותו יותר

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

ביום שאיבדנו את כריס פרום לטובת הקורונה הכל קרה נורא מהר. הוא פתאום התלונן על כאב גרון, וביקש מרופא הקבוצה לבצע בדיקת אנטיגן – "רק ליתר ביטחון". מפה לשם לא ראינו אותו יותר, והוא לא הופיע לקו הזינוק של שלב 18. מבאס בשבילו לסיים ככה את הטור הנוכחי, שהיה חתיכת צעד קדימה עבורו אחרי תקופה קשה מאד שכללה התאוששות מהתרסקות גדולה, אבל אני משוכנע שהוא יחזור לטור ולפריז בעתיד.