מהו הרגע הכי מרגש שיכול לחוות שדר שחייה, או אתלטיקה למשל? אין שאלה בכלל, שיא עולם. בניגוד להישגים מזדמנים שזוכים אצלנו תמיד לכינוי "היסטורי" או ספורטאים שמוכתרים חדשות לבקרים כ"הכי טוב בכל הזמנים" - קביעות שניתן להתווכח עליהן - שיא עולם הוא בכל מקרה היסטורי, והכי טוב בכל הזמנים. חותמת בלתי ניתנת לערעור על עוד מתיחה בקצה גבול יכולתו של האדם.
באליפות אירופה בשחייה בפריז הושג אתמול (חמישי) אחד כזה, ומי לא הבחין בכך? או שמא חשב שאין צורך לציין ש"כולה" נשבר שיא עולם? שיאן השעמום והקלישאות אלי אילדיס.
זה היה במקצה ל-50 מטר גב נשים. "היא טיפה עכשיו נחלשת אבל תיגע ראשונה בקיר", דיווח השדר רגע לפני ניצחונה של האיטלקייה שרה קורטיס, כשגם הכתובת הבוהקת במרכז המסך - WR - לא הוציאה אותו משלוותו. "הזהב שלה", דיווח השדר המנומנם והוסיף: "הצרפתייה מולו עם הכסף, ולורן קוקס הבריטית עם הארד".
"יש לנו שיא עולם", העירה הפרשנית עמית עברי, שתי מילים שהשדר עדיין לא העלה על דל שפתיו. הוא כן קשקש על כך שקורטיס זכתה כבר באליפות בבריכות קצרות, תיאר את החיבוק עם יריבותיה בתוך המים, והוסיף: "אני הרגשתי קצת לא בנוח מהשריקות לגאיפוטדינובה הרוסייה בטקס הצגת השחייניות".
בשלב הזה הוצגו על המסך כל התוצאות של משחה הגמר, עם הכיתוב "שיא עולם" ליד תוצאתה של המנצחת - 26.56 שניות. "שרה קורטיס גם עם הזהב כאן", דיווח אילדיס. "וגם עם שיא עולם", העירה בשנית הפרשנית. "מטורף", מילמל השדר שמתמחה בהקראת חדשות מהטלפרומטר, אך כשזורקים אותו למים, נשמע כמו מכונת ייבוש.
הניתוחים של הפרשן חרזי
אם לא יצא לכם להתעמק בפרשנותו של אלון חרזי, שווה בהחלט לנסות פעם, כפי שהוכיח משחק הגומלין של בית"ר ירושלים מול אוסטריה וינה אתמול, בו הפסידה הקבוצה מישראל לאחר דו קרב פנדלים.
הנה כמה דוגמאות: "ברגע שהשתלטת על כדור, או השתלטת על הדרך כמו שאומרים, צריך לדעת מה אתה הולך לעשות... ברגע שאתה לא משתלט על הכדור הזה, ברגע שהוא מקבל את הפיצוץ על הדשא, הוא מקבל תאוצה וטס החוצה...
"כמו שאמרנו, הכדור הזה, אם הוא לא פוגש שחקן שמשתלט עליו באוויר, או ברגע שהוא נוגע בדשא משתלט עליו, הכדור מקבל תאוצה. אלה הדברים שאולי חסרים לנו בכדורגל הישראלי. הכדור המהיר הזה שעל הדשא, ברטיבות הקבועה הזאת שיש במגרשים באירופה".
עם זאת, העיניים שלו לא רק על הכדור, אלא גם על המאמן. כמו למשל אחרי ה-0:1 של עומר אצילי: "אני חושב שהתוכנית משחק של אלמוג, זאת הייתה התוכנית. לתת שער אחד ולתת שקט לקבוצה".
וגם על הקבוצה: "עכשיו לא צריך להתפרק, לא צריך בטח ובטח לא להתפרק. לא צריך להמר. צריך לשחק בסבלנות, לנצל את המצבים, זה יכול להיות מיידי וזה יכול לקחת אולי במחצית השנייה... כמו שאמרנו, בית"ר צריכה להרגיע את עצמה, אפשר להעביר כמה דקות לפחות בשביל להירגע".
ועל היריבה ומאמנה (בדקות הסיום של המחצית הראשונה): "אוסטריה וינה יודעת שהיא לא לוקחת שום סיכונים כרגע, היא לא יוצאת בלחץ, אלא אם כן המאמן שלה ייתן לה את ההוראה הזאת. אני לא רואה את זה קורה כרגע, עד שבית"ר, אם בית"ר תיתן שער שני זה יקרה, אבל כרגע זה לא קורה וזה לא יקרה".
נקפוץ לדו קרב בעיטות ההכרעה. "הוא מחמיץ", קבע חרזי לפני הפנדל השלישי של ריינהולד רנפטל האוסטרי, שבעט חד ומדויק לרשת. "כדור אדיר למשקוף! אם זה נכנס אז אי אפשר לקחת כדור כזה", הסביר הפרשן אחרי ההחמצה של יוג'ין אנסה. הגיוני, אבל גם אם זה יוצא אי אפשר לקחת כדור כזה.
"בית"ר מודחת מהעידן האירופאי שלה בעונה הזאת", סיכם חרזי, וניחם: "אי אפשר שכולם יהיו מבסוטים, רק צד אחד מרוויח בסופו של דבר, והשני מפסיד". וואלה נכון.
