"בדרך כלל הסדר הוא שמי שמסיים ראשון את החצי, הוא עולה לגמר ראשון". עם התובנה המדהימה הזו פתח פרשן הטניס של "ערוץ הספורט", שלמה צורף, את ניתוחיו בחצי גמר ווימבלדון בין יאניק סינר לנובאק ג'וקוביץ'. כלומר אין מצב שהמנצח בחצי שנערך מאוחר יותר, יעלה לגמר לפני זה ששיחק קודם. בדרך כלל.
צורף הוא מסוג הקשקשנים שחייבים לדבר אחרי כל חבטה, ולכן פרשנותו היא בליל של אמירות חלולות, הערות שטותיות וסתירות. "ראיתי הרבה משחקים בחיים שלי. הכל מתהפך פתאום. פה הכל יכול להשתנות", הסביר כאשר האיטלקי שניצח בשתי המערכות הראשונות, השיג שבירה בפתיחת השלישית. “2:0 מול סינר במערכות. איזה שינוי כבר יכול להיות?" השתומם כעבור דקות אחדות הפרשן, שהתהפך פתאום.
גם את טורניר הדשא היוקרתי ביותר, צורף הופך לקייטנת טניס. מעין חוג לילדים, שבמהלכו הוא מלמד את כוכבי העל מושגי יסוד. אז מה אם מדובר באייקון הגדול ביותר בענף ובמדורג ראשון בעולם?
"אסור לו לעשות טעויות לא מחויבות", הזהיר את האיטלקי בתחילת המשחק. "סינר חייב לבוא יותר מתחת לכדור". לג'וקוביץ', החניך הכי ותיק שלו, הוא קורא "נובאק". "הראש חייב להיות למעלה, הסנטר למעלה", הסביר אחרי שגיאה כפולה בהגשה של הסרבי, שהגיע לא מרוכז לשיעור.
בין לבין הוא מפציץ עם הביטויים הנפוצים בעולם הטניס, כמו "טי פוינט", "לונג ליין", "סמאש", "ספין", "פלאט", "סלייס" ו"סלאפ", אך יש כאלה שהיה עדיף לתרגם, כגון: "אנטיסיפיישן", "באד באונס", "גוד טריי" ו"אוף באלאנס". גם ככה הצופים כבר יצאו מאיזון.
צורף, חשוב להזכיר, מונה ב-2010 ליו"ר הוועדה המקצועית באיגוד הטניס, אבל התוצאות בלונג ליין לא עמדו באנטיסיפיישן. עם סינר ו"נובאק" הרבה יותר קל לעבוד. "הוא לא דחף מספיק עם הרגליים", הסביר בחצי הגמר, ודיבר שוב ושוב על "הרגל האחורית" ו"הרגל הקדמית". מי זוכר את פשיטת הרגל של הטניס הישראלי.
העיקר שבווימבלדון הכל הולך לו "פלאט", ואין דבר יכול להמחיש את תרומתו להבנת המשחק, כמו פרשנותו כבר במשחק הפתיחה של "נובאק" בטורניר, מול ייבינג וו. "תראה איך הגוף הולך אחרי הכדור", אמר צורף לשדר לצידו אחרי חבטה מוצלחת של הסיני, והרחיב: "אתה שומע את הפאף, לא את ה-קצק. וזה מה שחשוב"... מה שנקרא, לקחת את הפרשנות עד לקצק.
העולם לפי משה פרימו
אולי לא רבים יודעים אך במהלך המונדיאל גם משה פרימו מביע דעתו, ובעיקר את ידיעתו בנבכי הכדורגל העולמי. כאשר התקשורת ההולנדית דיווחה על חשש ממהומות במדינה לקראת המפגש עם מרוקו, הועלה לשידור ברדיו fm103 בן שהר, שסיפר על המדינה בה שיחק: "יש 400 אלף מרוקאים שגרים בהולנד".
האנתרופולוג פרימו הפנים וסיכם: "יכול להיות שבאמסטרדם יהיה לנו בלגאן. כי יש מיליוני מרוקאים שם". הגיוני, אם בהולנד כולה יש 400 אלף.
"זה המשחק שהכי לא נהניתי במונדיאל הזה אפילו לא לדקה", הוא הבזיק ב"חדר החדשות" של אתר ערוץ הספורט אחרי שמינית הגמר בין צרפת לפרגוואי, והבהיר: "אורוגוואי לא באו לשחק כדורגל, הם בושה". למה שיבואו? הם עפו כבר בשלב הבתים.
בתוכנית אחרת ברדיו הוא החמיא לשליח "כאן 11", אורי לוי, שהפנה שאלה לחלוץ המצרי מוחמד סלאח. היו מי שביקרו את לוי על כך שלא הזדהה כישראלי, ואף טוקבקיסטים כמו יוסף חדאד שביקרו את עצם הפנייה לאויב.
"הוא שונא ישראל, אסור לראיין אותו", ירד פרימו בציניות (ובצדק) על המבקרים, והוסיף: "זאת אומרת אם אני עיתונאי עם מיקרופון עכשיו בברצלונה, אוי ואבוי חדאד יתקוף אותי, אני לא מדבר עם ימאל"...
ברור שהיה מראיין אותו, ובטח גם מעלה בפניו את פרשנותו המדינית ב"ערוץ הספורט", אחרי שימאל הניף דגל פלסטין בחגיגות האליפות של ברצלונה. "טיפש, הוא ופפ צריכים להיות באותה קבוצה בעזה", תקף אז פרימו ואף עקץ את הקיצוני הקטאלוני: "אין לי ספק שהוא לא יודע איפה זה פלסטין".
מעניין באמת אם ימאל מבחין בין אורוגוואי לפרגוואי.
