הקריירה של דני אבדיה בפורטלנד טרייל בלייזרס מקבלת תפנית מפתיעה. ג'ה מוראנט, כנראה הכוכב הכי מושמץ ב-NBA, מצטרף אליו במקום ג'רמי גרנט וכריס מארי ויוצר שלישיית אולסטארים בחלק האחורי, יחד עם דמיאן לילארד.
ממפיס גריזליס חיפשה בנרות קבוצה שתיקח את מוראנט ללא תוספות מיותרות. לכאורה, לא צריך להוסיף בחירות סיבוב ראשון עבור רכז בן 26 שנבחר פעמיים לאולסטאר ומעמיד ממוצעי קריירה של 22.4 נקודות ו-7.4 אסיסטים, אבל מדובר בסיפור אחר.
מוראנט שיחק 79 משחקים בלבד בשלוש העונות האחרונות, חלקם הוחמצו בעקבות פציעות וחלקם בעקבות השעיות על התנהגות לא נאותה. בנוסף, הוא חתום על חוזה לעוד שנתיים בשווי 87 מיליון דולר. במקום נכס, הוא הפך לנטל.
לכל צד יש סיבות לבצע את הטרייד. הגריזליס הולכים לבנייה אגרסיבית מחדש, וטום דאנדון רוצה לנצח כאן ועכשיו. אבל כדי לנצח כאן ועכשיו, לא מביאים לקבוצה שחקן לעמדה שכבר מאוישת על ידי שלושה שחקנים בכירים. או שאולי כן?
הצד של דני אבדיה
כישראלים, נביט פנימה ונשאל האם הטרייד עוזר או פוגע בכוכב הישראלי הגדול ביותר בעולם הספורט. אבדיה קיבל בעונה שעברה את המפתחות לקבוצה והוביל אותה לפלייאוף, אבל גם היה אחד ממובילי הליגה באיבודים וקלע שלשות מכדרור באחוזים נמוכים מאוד. הוא הפך לאולסטאר כשהכדור היה בעיקר בידיים שלו.
העזיבה של גרנט פותחת עבורו עוד דקות בעמדת הפורוורד, שבה הוא צפוי לבלות הרבה יותר זמן העונה, עם חזרתו של לילארד. מצד שני, מוראנט מאבד בקריירה 3.4 כדורים למשחק. השילוב של השניים על הפרקט יכול לצמצם עבור שניהם את המספר הזה, מה שעשוי להפוך את ההתקפה של הבלייזרס ליעילה יותר.
הורדת העומס מאבדיה משמעותה גם הורדת נטל הכוכבות ממנו. נכון לעכשיו, הישראלי הוא שחקן שחייב את הכדור בידיים כדי להשפיע. ראינו את זה גם בוושינגטון וגם בפורטלנד, בחצי הראשון של העונה, כשאיבד את עצמו.
ספליטר ידע לשים את הכדור בידיים שלו. בהצגתו בפורטלנד דיבר מייקה נורי על שלושה גורמים מרכזיים לשיפור הקבוצה: הורדת מספר האיבודים, שיפור האחוזים לשלוש והגדלת אחוזי הניצחונות במשחקים צמודים. בנוגע לשני הסעיפים הראשונים, זו הייתה גם ביקורת ישירה כלפי אבדיה.
הצד של ג'ה מוראנט
אחרי שלוש שנים קשות מבחינה תדמיתית, מוראנט קיבל את מבוקשו ויצא לעולם להוכיח שהוא עדיין שחקן כדורסל. זאיון וויליאמסון, שנבחר לפניו בדראפט, הצליח לשקם את עצמו השנה ולהפוך שוב לשחקן לגיטימי, ואולי אף לכוכב, ב-NBA. מוראנט, בתפקיד הרכז, הוא אדם עם בעיות התנהגות, ואולי דווקא שינוי מקום יביא גם לשינוי בגישה שלו.
בפורטלנד הוא לא יצטרך להיות המנהיג בחדר ההלבשה, אלא ללכת אחרי המנהיגות של לילארד ואבדיה. המעמד שלו אמנם עשוי להיפגע, אבל לא יותר מכפי שנפגע בשלוש השנים האחרונות בממפיס.
יש לו בדיוק עוד שנה אחת להוכיח שהוא שווה יותר מ-40 מיליון דולר לעונה. הוא יודע מה זה לנצח ויש לו ניסיון של ניצחונות בפלייאוף, אבל הוא גם צריך לדעת איך להשאיר את הראש בכדורסל. את זה, בינתיים, הוא לא הצליח לעשות.
הצד של פורטלנד
הטרייל בלייזרס נפרדו מהחוזה העצום של גרנט ומהתוספת של מארי, אבל גם איבדו אחוזי קליעה מבחוץ. הבאת שחקן שקולע 31% בלבד בממוצע בקריירה לשלוש, במקום שחקן שקלע 38.9% בעונה שעברה, אינה התייעלות נכונה בפן הזה. האם מוראנט יכול לייצר זריקות פנויות יותר לחבריו? אולי, אבל בעונה שעברה, גם אחרי המסירות של אבדיה באותה שיטה, השחקנים פשוט לא קלעו.
נורי דיבר על התייעלות, אבל הבלייזרס עשו כאן צעד אחורה. הם איבדו שני פורוורדים והשאירו את סידי סיסוקו (30%) ואת טומאני קמארה (37% בעונה הסדירה, 25.9% בפלייאוף) כשחקנים הבכירים ביותר בעמדות 3 ו-4, ללא עתיד ברור לגבי מאתיס ת'ייבול.
מנגד, הם צירפו רכז לעמדה שבה כבר נמצאים לילארד, ג'רו הולידיי וסקוט הנדרסון, כולם בגובה שבין 1.88 ל-1.93 מטר. שלא לדבר על שיידון שארפ, שנראה רע בחלקים רבים של העונה, בעמדה מספר 2.
ג'ו קרונין הביא גיוון. הוא הבין שגרנט הוא שחקן בעל ערך שלילי עם חוזה מנופח שנמשך יותר מדי זמן, זכר להחלטות הבעייתיות שקיבל בתחילת דרכו בתפקיד. כעת יש לו מגוון רחב של אפשרויות לבצע טרייד על פורוורד כוכב, שהוא קודם כל סקורר, שיודע לקלוע מחוץ לקשת מכדרור, לפנות לאבדיה זריקות פנויות מתפיסה וגם להוביל את הקבוצה לחלק העליון של המערב.
הצד של העתיד
הפסקה האחרונה מדברת על ג'יילן בראון ועל הרצון של פורטלנד לשמור על אבדיה, קמארה וקלינגן במסגרת טרייד אפשרי. כרגע, עם הצירוף של מוראנט, הסלטיקס יוכלו לצרף שחקנים לקו האחורי לפי בחירתם (טוב, לא את לילארד), מבלי להיפגע בצורה משמעותית במאזן הכוחות במזרח, ולהמשיך לחלום על אליפות.
אם בוסטון לא תהיה מעוניינת, פורטלנד תוכל לוותר על מוראנט ולהביא שחקן כמו קוואי לאונרד, שמגיע אחרי העונה ההתקפית הטובה ביותר בקריירה והבריאה ביותר שלו מזה תקופה ארוכה. הוא עשוי לעזוב את לוס אנג'לס קליפרס ועונה על אותן דרישות כמו בראון.
למרות שלפי כל הדיווחים הוא לא צפוי להאריך את חוזהו, זה יכול להיות ה"הייל מארי" שיזניק את פורטלנד למעמד של קונטנדרית. זה עבד לפני שבע שנים בטורונטו, אז למה לא גם הפעם?
לא חסרות אופציות מעניינות בשוק הפורוורדים שיכולים לעבור בטרייד. דאנדון רוצה להראות מי בעל הבית החדש, כזה שלא מפחד מעסקאות ושמות גדולים. גם טריי מרפי מניו אורלינס פליקנס, שם שעלה כבר במהלך הפלייאוף כאופציה מושלמת לצד אבדיה ולילארד, עדיין נותר מועמד מתאים.
בכל מקרה, הנכסים הגדולים והמשמעותיים ביותר הם לא השחקנים, אלא בחירות הדראפט של מילווקי בין 2028 ל-2030. עם הטרייד על יאניס אנטטוקומפו, אותן בחירות הפכו למשמעותיות הרבה יותר, ובהתחשב ברצון של פורטלנד להפוך לקבוצה מנצחת כאן ועכשיו, היא עשויה להשתמש בהן כדי להביא סופרסטאר.
בשורה התחתונה, כל קהילת ה-NBA תהיה מופתעת מאוד אם זה יהיה המהלך האחרון של פורטלנד. קרונין ודאנדון הצטרפו למשחק של "החבילה עוברת" ומחזיקים במוראנט כדי שתהיה להם האפשרות להעביר אותו ליעד חדש.
הבעיה היא שגם שאר המנהלים המקצועיים בליגה יודעים את זה. אם תהיה קבוצה שתהיה מוכנה לקחת את הסיכון על מוראנט, יחד עם שחקן צעיר ועוד בחירה או שתיים של מילווקי, היא תעשה זאת. השאלה היא האם היא תישבר בסופו של דבר וזה יהיה קלינגן או קמארה, ומי יגיע בתמורה.
