מחר (רביעי) תיערך הגרלת גביע הקונפרנס ליג, ולאחריה נדע נגד איזה קולחוז תוגרלנה בית"ר ירושלים והפועל ת"א. הגרלת המפעל השלישי בחשיבותו באירופה באמצע מונדיאל זה כמו שמוזגים לך ערק בזמן שבחדר ליד משיקים בקבוק MOET חדש. כמו להביט באוהדת הכי סקסית בעולם מקרואטיה, ואז להיזכר באביגיל שרעבי כפרה עליה.
ואם כבר הגרלת הקונפרנס, הרי שהישראליות לא ישחקו בביתן גם בעונה הקרובה וספק גדול מתי זה יקרה. מה הסיבה לכך? אנחנו פשוט מוקצים מחמת מיאוס.
אין דבר שמשקף יותר את המרחק שלנו מהעולם הנורמלי שחוגג עכשיו בטורניר הכדורגל הגדול בעולם וחגיגת הספורט הכיפית ביותר מאשר העובדה שבין המשחקים של 19:00 ו-22:00 משדרים נאום של ראש הממשלה המספר שהיינו בסכנת חיים, שאיראן עוד עם הגרעין ושהרע עוד לפנינו. כן, ואז עוברים לאנשים נטולי דאגות ממצרים שחוגגים את החיים ואת המשחק היפה נגד בלגיה.
פואמות של ביאליק
זה שברמת הכדורגל אין לנו מה לחפש במונדיאל כבר כתבנו ועוד נכתוב, אבל זה שכל העולם עכשיו שמח, פנוי ליהנות מכדורגל ושם את כל צרותיו למשך חודש שלם בצד, זה כבר ממש כואב בלב. ישראלים שצופים במונדיאל הם כמו הרימייק של "הקיץ של אביה". כמו מסיבה שאיש לא בא, ומילא לא בא - אפילו לא הוזמנו אליה.
מזל שאפשר להבריח אבוקות בחלחולת לקראת צמד המשחקים המרתק בקונפרנס מול קבוצות ממקומות שביאליק כתב עליהן פואמות שכללו שחיטה של יהודים. אמנם עונה אירופית של רוב הקבוצות הישראליות מסתיימת עוד לפני שמחלקים תפוח בדבש סביב השולחן, אבל במדבר כל קוץ הוא פרח.
