דני אבדיה סיים הבוקר (רביעי) את עונתו השישית ב-NBA עם תחושת החמצה. מאז עומרי כספי בעונת 2017/18, בה פספס ברגע האחרון את המקום בפלייאוף אצל גולדן סטייט ווריורס, אף ישראלי לא גרם לחובבי הכדורסל לתחושה הזו.
לא מדובר בדבר רע. תחושת ההחמצה על משחקים 3-4, בהם פורטלנד נראתה כמו פייבוריטית לנצח את אחת המועמדות הגדולות לאליפות השנה ואיבדה יתרונות דו-ספרתיים בדרך להפסדים בהפרש דו-ספרתי, היא טבעית ומספרת את סיפורה של פורטלנד טרייל בלייזרס העונה - קבוצה עם פוטנציאל, שהגיעה למקומות שאף אחד לא דמיין שתגיע אליהם, אבל עוד לא בשלה כדי להתחרות עם הטובות ביותר.
במובן מסוים, זה משפט שאפשר להגיד גם על דני אבדיה. גם הוא עצמו לא דמיין שבעונתו השישית בליגה, כשברקע דיבורים על הרצון לקדם את "שחקני הבית הצעירים" בתחילת העונה ואחרי המעצר של מאמנו, צ'ונסי בילאפס, יום אחרי המשחק הראשון של השנה, הוא יגיע לסיטואציה בה הכדור תמיד בידיים שלו ויהפוך לאולסטאר שכולנו חלמנו שיהיה כשנבחר בדראפט. אבל גם הוא עדיין לא מושלם, ויש לו עוד המון להשתפר במשחק שלו כדי להתחרות עם הטובים ביותר.
רק ההקדמה
אז העונה של אבדיה הסתיימה בתחושת החמצה, אבל אסור לשכוח שמדובר בדבר טוב. לצאת עם הרגשה של פספוס מסדרה מול סן אנטוניו ספרס, בה הוא רושם 22.2 נק', 6 ריב' ו-4.6 אס', זו פריווילגיה שלא תהיה להרבה קבוצות בעתיד הקרוב והרחוק, כשהשנה זו רק ההקדמה למה שהולך לקרות לליגה.
הבלייזרס בכלל ואבדיה בפרט, אתגרו את ויקטור וומבניאמה, דיארון פוקס, סטפון קאסל ושות'. עוד שלוש שנים, אולי אפילו פחות, נחזור לפסקה הזו ונביט בה בתדהמה.
את העונה השישית של אבדיה ב-NBA הוא סיים במעמד בו לא היה אף שחקן ישראלי מעולם - אולסטאר שרושם 24.2 נק', 6.9 ריב' ו-6.7 אס' בממוצע למשחק, כזה שפתח בחמישייה במשחק הראשון של אירוע השיא, כזה שגם היה מועמד בכיר לתואר השחקן המשתפר עד חודש ינואר, כזה שגם קיבל קולות לחמישיות העונה, כזה שמדברים עליו כשחקן מוביל של קבוצה בעלת שאיפות. כזה שמציינים אותו לטובה כמנהיג.
לא הסתנוור
יש צורך לפרט על הכל, אבל נתחיל מהסוף. את המנהיגות של אבדיה, זו שגלויה לעין, ראינו על הפרקט בהרבה מאוד משחקים. לקיחת האחריות במגרש על ניהול המשחק, על האסיסטים, על הנקודות, על הזרימה, על האיבודים.
ראינו במסיבות העיתונאים, כשהזכיר כל הזמן את חבריו לקבוצה והמשיך לפרגן ולהשאיר רושם חיובי. ככוכב, בוודאי צעיר, קל להסתנוור ולסטות מהדרך. הוא הצליח לשמור עליה.
הוא היה אולסטאר, אחד מ-12 השחקנים הטובים במערב ומ-24 הטובים ב-NBA, וזה קרה מהשורה הראשונה. הוא זכה להערכה של הקהל האמריקני ושל שאר העולם, כמו גם לתמיכה של התקשורת, ההצבעות, וסיים במקום השביעי במערב - מתחת לכל הכוכבים הגדולים ומעל ללברון ג'יימס, כך שמקומו ב-12 הסופיים כמעט ולא הוטל בספק.
השתפר, אך גם הפגין יציבות
לבדו, אבדיה אחראי על שלוש העונות האינדיבידואליות הטובות ביותר של כדורסלן ישראלי ב-NBA, והן שלוש העונות האחרונות. בכל עונה הוא הראה שיפור במובן מסוים, בעיקר באלמנטים של חדירה לסל, אבל העונה הוא גם הראה יציבות. יכול להיות שהיא הייתה בולטת יותר לעין אלמלא תאונת הדרכים והפציעה בגב, שעדיין לא ברור האם יש קשר ישיר בין השתיים, אבל היא הייתה שם.
היציבות באה לידי ביטוי במספרים בעמודות האסיסטים והנקודות, אבל גם בהליכה לקו, בכמויות האנד-וואן ובמהלכי קלאץ'. הוא הפסיק לחשוש מהרגע או לברוח לפינה. היריבות שמות אותו בראש רשימת הסקאוטינג והוא עדיין מצליח להביא מספרים יציבים מול כל יריבה. נכון לעכשיו, גרף העלייה בין עונה לעונה ממשיך, ומסתמן שאין כרגע עצירה.
אפשר, וגם רצוי, לזכור את הטוב מהעונה הזו. את הניצחון על אוקלהומה סיטי ת'אנדר, את הטריפל דאבל ביום ההולדת ה-25 מול הספרס, את ההופעות מול לוס אנג'לס קליפרס, את ההופעה הטובה בקריירה במשחק הפוסט-סיזן הראשון שלו ב-NBA. את העובדה שקיבל תפקיד לא פשוט בקבוצה עם כלים התקפיים מוגבלים במיוחד והצליח להביא אותה למקום השביעי במערב החזק, למרות שהסיכויים שלה להגיע לפלייאוף היו הנמוכים ביותר.
נתראה בעונה הבאה
אפשר, וגם רצוי, לקוות שהוא ישפר את מה שצריך לשפר. את הקליעה מחצי מרחק ולשלוש, את האיבודים הבלתי נגמרים, את הסיומת ביד שמאל שהופכת ליותר קריטית ככל שמעמדו עולה. את הריכוז בהגנה לאורך 40 הדקות שהוא נוטה לשחק במשחקים חשובים. זה מה שיצפו ממנו שיעשה, ואז כל הדיונים על האם ייבחר לתואר כזה או אחר יהפכו ללא רלוונטיים - כי זה יהיה מובן מאליו.
אל העונה הבאה אבדיה יגיע כשאין לו מושג איך הקבוצה תיראה. הבעלים טום דאנדון הצהיר כי כסף לא יהווה בעיה בשיקולי חיזוק הקבוצה, אבל זה עשוי לבוא על חשבון דברים אחרים. האם טיאגו ספליטר יישאר ונראה כדורסל דומה לזה שהיה העונה? האם יבוא כוכב גדול בטרייד? מי יעזוב תמורתו? ואיך דמיאן לילארד ישתלב בכל זה?
את אותן שאלות הוא ישים בצד לפחות לחודשיים. הוא אולי ישוב לנבחרת בקיץ הקרוב למשחקים הקריטיים מול קרואטיה וגרמניה במוקדמות גביע העולם, ואולי ייקח מנוחה, אבל הוא יקפיד להתעדכן בנעשה באורגון לאורך כל הפגרה. בכל זאת, זו הקבוצה שלו.
