בני פייסיק ז''ל, בן 75 במותו, היה אחד הקולות המזוהים ביותר עם תוכנית שידורי הכדורגל המיתולוגית "שירים ושערים" ברשת ב' של קול ישראל. בימים בהם לא היו רשתות חברתיות, פייסיק היה חלק מדור של שדרים ועיתונאים שגרמו לאוהדים לאהוב את המשחק, גם אם הטלוויזיה שידרה משחק אחד בקושי ודאגה רק לתקצירי המחזור.
קולם של פייסיק ושל חבריו ל"שירים ושערים", שמות כמו מאיר איינשטיין ז''ל, גדעון הוד ז''ל, דני דבורין יבדל"א ואחרים, גרמו לאוהבי המשחק להיצמד למקלטי הרדיו, לחיות את המשחקים ולחלום. לימים, פייסיק היה הראשון להקים קורס כתבים ושדרי ספורט, ולשמחתי, שם התחלתי את דרכי בתקשורת הספורט.
"היום כל אחד רוצה להיות ישר יורם ארבל, מאיר איינשטיין או נדב יעקבי", הוא היה נוהג לומר ולהבהיר: "צריך להתחיל מלמטה בצניעות, לעלות בהדרגה ולעבור דרך, רק כך מצליחים". הדברים הללו מסמלים היטב את הדמות שהיה. צנוע ופשוט, בלי מניירות, כזה שבא ועושה את הדבר האהוב עליו.
סביר להניח שלו היה משדר ב־2026, אף אחד לא היה רואה ממנו סטורי מהמגרשים או את הכיתוב "התחלנו" - ובטח שלא אמירות בגוף ראשון. עם הדמות הצנועה שלו, פייסיק ידע לתת ארגז כלים לעיתונאים צעירים שרצו להיכנס לתעשייה ולהצליח בה.
הזכות להגשים חלום ילדות ולעבוד לצידו בשירים ושערים ורשת ב', מהווה גאווה גדולה, ולכתו בטרם עת, לאחר מאבק במחלה, הוא תזכורת איך הכל החל וריענון לדרך ארץ, יושרה וצניעות בעולם התקשורת, שהלכה בשנים האחרונות לכיוונים אחרים לגמרי. יהי זכרו ברוך.
