שוב משחק קל שהפך לקשה והסתיים בשיניים עם ניצחון דחוק על הקבוצה הכי חלשה בליגה. וכן, שוב בגרות ששמורה לקבוצות בריאות וכרגיל, המון מזל ואופי. בית״ר ירושלים שוב גרמה לאוהדים לדפיקות לב מואצות ומיותרות. אפשר לעשות העתק הדבק על הדברים שנאמרו כאן בטורים הקודמים - הקבוצה לא מספיק טובה, למרות התוצאות, ובמשחקים אחרים זה פשוט לא יספיק!
הסיבה שבית״ר ירושלים לא במקום הראשון אחרי המעידה של הפועל באר שבע נעוצה במה שקורה במשחקים האחרונים - מממוצע של קרוב ל-2.5 שערים למשחק בסיבוב הראשון, בית״ר ירדה בסיבוב השני ל-1.4 שערים, כאשר אף משחק לא הסתיים בהפרש של יותר משער אחד.
עכשיו הגענו לשלב שצריך להסתכל על הפרש השערים הכולל. של ב"ש גדול יותר ב-5 משל בית"ר, מה שעוזר לה לשמור על המקום הראשון בטבלה. אמנם הקבוצה בסיבוב השני ממשיכה לשמור על 100 אחוזי הצלחה, אבל מהצגות גדולות של 2:6, 2:5, 0:5 ו-2:4 - למשחקים של 0:1 או 1:2. לא יודע למה, אבל העונה ההיא של אלי גוטמן הכתה בי שוב אתמול.
היעדר אחידות
בשבוע שעבר כתבתי כאן על הפנדל שקיבל ירדן שועה, שבאותה מידה יכלו השופט וצוות ה-VAR גם לא לשרוק וכנראה שהיינו מקבלים את זה. אתמול זה כבר היה מוזר - אם הדריכה ההיא על שועה שווה פנדל, אז הדריכה אתמול על ירדן כהן היא פנדל מארץ הפנדלים.
הבעיה היא לא בטעות, הבעיה היא בהיעדר אחידות. בשני המקרים יש דריכה על כף הרגל תוך כדי תנועה, ברגל שמובילה את הכדור. אז או שזה פנדל, או שזה לא. אי אפשר כל שבוע להחליט משהו אחר. גם הנבדל של שועה היה גבולי מאוד ואני ממש שמח שניצחנו למרות השיפוט - עוד משהו שהשתנה בבית״ר ירושלים של העונה.
בין גדראני לחוגי
שווה לבדוק את הסטטיסטיקה הזו בכדורגל העולמי, אבל לוקה גדראני עדיין לא הפסיד במדי בית״ר ירושלים. האם זה מזל? אני חושב שזה הרבה יותר בזכות היכולת שלו. לוקה משפיע המון על המשחק של בית״ר, גם בהגנה וגם ביציאה קדימה. מעניין מאוד יהיה לראות את השילוב שלו ושל בריאן קראבלי עם בוריס אינו - כמו גם לראות איך זה ישפיע על דור מיכה/ירין לוי/עדי יונה להתמקד יותר בהתקפה מאשר בהגנה.
דבר אחרון לגבי המשחק – העימות בין דור חוגי לזיו בן שימול בסיום מחייב את המועדון לנער את שניהם ויפה שעה אחת קודם. חוגי מאוד רוצה מספרים, וזה אחלה. גם ג'ונבוסקו קאלו. אבל שניהם ניחנים לא מעט באגואיזם שפוגע בקבוצה. אם היינו מובילים בהפרש של שני שערים או יותר, זה היה מובן. אבל במצב שבו הקבוצה הייתה - אי אפשר לקבל החלטות כאלה.
קאלו עשה את זה לא מעט במשחקים האחרונים בהם שיחק, ובמקום לגמור את המשחק - כל אחד מנסה להציל את המולדת. מהצד השני, ומבלי לדעת מה בן שימול אמר שגרם לחוגי להשתולל (זה היה נראה רע מאוד בטלוויזיה), הילד הזה חייב לזכור איפה הוא נמצא ולחזור לקרקע מהר.
לא שחור, צהוב!
ביום רביעי יש משחק חשוב מאוד, שוב נגד עירוני קריית שמונה בנתניה. הטירוף סביב הכרטיסים ממשיך ולא מן הנמנע שאצטדיון מרים ילבש צהוב שחור מלא (עם איזה גוש קטן כחול של אוהדי ק"ש). מעניין לראות מה ישנה ברק יצחקי מהמשחק אתמול ומהמשחק בשבוע שעבר - רק נזכיר, זה גביע. אי אפשר לתקן.
מילה אחרונה - ביציע המזרחי מתפתח לו גוש גדול ובולט של חולצות צהובות ואני אוהב את זה מאוד. כנראה מדובר בהתארגנות פרטית של אוהדים וזה מבורך. בית״ר ירושלים זה קודם כל צהוב, אחר כך שחור. תלבשו צהוב!
