אין אליפות! כך הכריעו חברי מנהלת ליגת העל בכדורסל, בסוגיית ביטול המשחק השלישי והמכריע בין מכבי תל אביב להפועל ירושלים בגלל המלחמה. כמה פשוט וקל. התכנסו להם העסקנים בחדר האטום, לא הצליחו לחשוב מחוץ לקופסה, וקיבלו החלטה שהיא ההפך המוחלט מהחלום הכי גדול של כל אוהד ספורט.
"החלטה שגויה, היו צריכים לקבוע שתי אלופות", התקומם יו"ר מכבי ת"א, שמעון מזרחי, שכל הזרים שלו התחפפו מכאן עוד לפני ישיבת הקבינט הפשטני-בטלני. הצעתו היא פשרה שמתאימה לעורך דין, ממש לא לאיש ספורט. עדיפה כבר אליפות עם כוכבית מאשר אליפות עם פרטנרית. צלחת יש רק אחת ואי אפשר לשבור אותה, אפילו לא ביוון.
בהפועל ירושלים קיבלו את העניין בהבנה, הודו לאוהדים וסגרו את העונה. לפי הלכת "שניים אוחזים בטלית" בתלמוד, מכבי ת"א רוצה בתואר יותר, ולכן מזרחי יכול לדרוש שלושת רבעי אליפות. גם את זה האוהדים לא יקנו. חז"ל היו הרבה יותר יצירתיים מחכמי המנהלת, זה בטוח, אבל אליפות היא אחד מתשמישי הקודש שלא ניתנים לפיצול.
אז מה בכל זאת עושים? הנה פתרון: משחק שלישי ומכריע בין הישראלים של שתי הקבוצות. לפי אתר המנהלת, במכבי ת"א רשומים תשעה כאלה המשתייכים כבר לסגל הקבוצה הבוגרת, ובהפועל ירושלים עשרה. אלה הצהובים כחול-לבן: ג'ון דיברתולומיאו, ג'ייק כהן, רומן סורקין, תמיר בלאט, רפי מנקו, עומר מאייר, אורן סהר, אורי כהן וירון גולדמן. ובצד האדום: יובל זוסמן, רועי הובר, איגור קולשוב, נמרוד לוי, אור קורנליוס, ניר פרי, דוד סרלין, אריאל שמואלי, עילאי לוי ורועי גלאי.
את השורות אפשר למלא בקלות עם עוד שחקנים מהנוער. תנו להם את הבמה, למשחק אחד על האליפות, ותראו איך הם טורפים את הפרקט. ברור, קהל עוד לא יהיה בהיכל, אבל ההכרעה תהיה על המגרש, והרייטינג יהיה בשמיים.
דרוקר עף על עצמו
לפני קצת יותר מחודשיים חזרה מכבי רעננה לליגת העל בכדורסל, אחרי נצחון על מכבי ראשל"צ. את המאמן הצנוע, שי סגלוביץ' (שבעונה שעברה העלה את הפועל גליל גלבוע לליגה הבכירה), כמעט לא שמעו. ראשל"צ עברה לפלייאוף, ובשבוע שעבר הצליחה לעלות ליגה משם. "עשיתי את זה בדרך שלי", התגאה המאמן המתוקשר שרון דרוקר. רק פס הקול של פרנק סינטרה היה חסר.
הטפיחה העצמית על השכם נמשכה ימים אחדים אחר-כך, בראיון ל"ישראל היום", בו חזר על המילה "אני" לא פחות מ-16 פעמים. "כל המערכת, כולל ראש העיר רז קינסטליך, התגייסה כדי לשכנע אותי שחייבים להתגייס עבור עליית הקבוצה, ושלקבוצה צריך להיות המאמן הכי טוב", סיפר המגויס שהיה עד אז מנהל מקצועי, והמשיך: "לא חשבתי שאאמן בליגה השנייה. אני שמח שעשיתי את זה ושמח שעלינו".
קינסטליך, אגב, הוא גם אחד שדוחף עצמו לפרקט ללא הצדקה. תמיכה עירונית בספורט היא דבר יפה וחשוב, אבל הוא ממש לא בעלים ולא ספונסר פרטי. הכסף בא מכיסם של התושבים.
בחזרה לדרוקר, שכינה את עצמו "המאמן הכי טוב". על זה אפשר בהחלט להתווכח. ניסיון בוודאי יש לו, גם הצלחות פה ושם, ובראשן הזכייה עם הפועל ירושלים בגביע יול"ב לפני יותר מ-20 שנה. בשנים האחרונות הקריירה נראתה הרבה פחות טוב - בהפועל חולון, בבני הרצליה ובהפועל חיפה, שהעדיפו להיפרד ממנו בלי קשר לחוזה. בשנה האחרונה הוא גם חתום על כשלון מביך במיוחד כמאמן נבחרת הנשים - התבוסה 100:39 ביורובאסקט מול צרפת. תבוסת המאה, שאחריה דרוקר לא אמר: "עשיתי את זה בדרך שלי".
בקיצור, ברכות על עליית הליגה, אבל הכי טוב שהמאמן הכי טוב בעיני עצמו, יוריד קצת את האף.
