רגע השיא של הכדורסל האירופי – הפיינל פור של היורוליג – יצא לדרך ביום שישי באבו דאבי. פנרבחצ'ה, פנאתינייקוס, מונאקו ואולימפיאקוס יתמודדו ביניהן על תואר אלופת אירופה, באירוע שעשוי להיות מהצמודים והמותחים שידעה הליגה בשנים האחרונות. רגע לפני שהכדור עולה לאוויר, כותבי "ישראל היום" ניסו לענות על השאלות הבוערות לקראת חצאי הגמר.
קשה לשים אצבע על פייבוריטית. אבל האם יש לאחת הקבוצות שחקן שהוא שובר שוויון?
אבי סגל: קנדריק נאן. ברזומה שלו כבר תואר יורוליג, וזאת עוד בשנתו הראשונה במפעל. הוא סוחב את פנאתינייקוס על הגב והפך אותה לקבוצה ווינרית. מדובר בשחקן של רגעי ההכרעה, כזה שצומח בדיוק במשחקים הגדולים. לדעתי, הוא שחקן ההכרעה הטוב ביותר מבין ארבע הקבוצות.
יעקב מאיר: מייק ג’יימס וקנדריק נאן. שניהם כנראה בעלי היכולת האישית הגבוהה ביותר ביורוליג – מסוג השחקנים שיכולים להשתלט על משחק ולסיים אותו בתוך דקות ספורות, מבלי להשאיר סיכוי ליריבה. אלה השמות שבשבילם קונים כרטיס. גמר ביניהם יהיה דו-קרב בלתי נשכח.
נדב דימנד: קנדריק נאן. הוא הוכיח את זה בפיינל פור הקודם. הגארד האמריקני הוא מספר אחת ביבשת בלייצר נקודות ברגעים מכריעים, ויודע לעשות את זה בדרכים רבות. אם פנאתינייקוס תגיע למשחק צמוד בגמר – אני מאמין שהוא זה שינצח לה את המשחק.
מי המאמן הטוב ביותר מבין הארבעה?
סגל: שאראס עדיין לא זכה בתואר, ספאנוליס חסר ניסיון, וברצוקאס מקובע לעיתים. לכן, ארגין עתמאן הוא המאמן הטוב ביותר באירוע. ברקורד שלו שלושה תארי יורוליג – הוכחה שהוא יודע להופיע במעמדים כאלה. עיקר כוחו: ניהול משחק, גמישות בהתאם למתרחש וחושים חדים.
מאיר: ארגין עתמאן. עם תוצאות אי אפשר להתווכח. תאהבו אותו או לא – מה שהמאמן הטורקי עשה בשנים האחרונות נכנס לספרי האגדות של הכדורסל האירופי. אני לא הייתי מהמר נגדו באף משחק חשוב.
דימנד: ארגין עתמאן, בלי שאלה בכלל. יש לי אמנם הרבה ביקורת על מה שהוא עושה מחוץ למגרש, אבל אין ספק שהוא מנהל משחק ברמה הגבוהה ביותר. לא סתם יש לו שלושה תארים – ואם ייקח עכשיו עוד אחד עם פנאתינייקוס, הוא נכנס לרשימת הגדולים ביותר. לדעתי, הוא היתרון היחסי של פאו על כל יריבה.
מי מבין האקסים של מכבי ת"א יהיה הכי חשוב עבור קבוצתו?
סגל: ווייד בולדווין. הוא מגיע רעב מאוד, כי זו הופעת פיינל פור ראשונה שלו אחרי שש עונות ביורוליג בהן עבר חמש קבוצות. אמנם הוא לא בעונת שיא וההתאמה שלו לשאראס לא מושלמת, אבל הוא שחקן ברמות הגבוהות ביותר, מנוסה ואחד שכבר הוכיח את עצמו ברגעי מאני טיים. צריך להיזהר רק מהמזג הסוער שלו – שעלול לעלות לו ולקבוצה ביוקר.
מאיר: ווייד בולדווין. אחרי הפספוס עם מכבי תל אביב בשנה שעברה – הוא בא רעב, ויש לו את היכולת לנצח משחקים בשני צידי המגרש. כבר ראינו אותו עושה את זה ברבע הגמר מול פריז.
דימנד: התשובה הטבעית היא בולדווין – ואכן, אם הוא לא יהיה בשיאו, אין לפנרבחצ’ה לדעתי סיכוי לקחת את הגביע. אבל אני דווקא מציין את מתיאס לסור. הוא אמור לחזור אצל פנאתינייקוס, ואפילו אם לא יהיה במיטבו – הוא סוג של שובר שוויון. בלעדיו, היוונים רכים מאוד מתחת לסל, ואם עתמאן יקבל ממנו 15–20 דקות טובות – זה סיפור אחר לגמרי.
