כשההתקפה לא עובדת על המגרש, תוקפים את השופטים מחוצה לו

הראיונות של זיו אריה אחרי משחקים כבר מזמן הפכו לקאלט. בהתחשב ביכולת הדלוחה של קבוצתו בטח התקפית (ההתקפה החלשה בליגה, היחידה שיש לה קידומת 1 בעשרות בטור כיבוש השערים), הוא הפך לדבר הכי מעניין במשחקיה. אבל גם ראיונותיו הקודמים שהביאו לחיקויים הגאוניים של שלום מיכאלשווילי בבובה של לילה, לא הכינו אותנו למופע האימים של אריה מול שדרנית הקווים הנהדרת רוני נבון.

כך ענה אריה, כשהוא מתנדנד כלולב מצד לצד, לשאלתה הלגיטימית של נבון, "על מה כל הכעס?" שפתחה את הריאיון – "זה כאילו בדיחה מה שאת שואלת עכשיו, את צוחקת כאילו" והמשיך – "היינו טובים מהפועל פי כמה, אין להם תאוריה לתת גול עוד שנה, בלי ארבעה שחקני הרכב היינו יוצאים מהכלל" (אם יוצא מהכלל זה בעיטה אחת למסגרת במחצית הראשונה במשחק מביך התקפית, דיינו) ואז החל במתקפה פראית על השופטים שנראית כאילו מוכוונת מלמעלה ללא קשר למשחק שהיה. המשך ישיר למתקפה של המנהל המקצועי שי אהרון, האחראי האמיתי לכישלון בעונה הסדירה, על בר נתן בירידה מכר הדשא.

אז זיו אריה ושי אהרון, גם אני רוצה לשאול אתכם כמה שאלות. האם השופטים אשמים שהכנסתם זר שישי בדרבי, מה שעלה לכם בהפסד משפיל במקום תוצאת תיקו סופר חשובה? האם השופטים גורמים לאימפוטנטיות של התקפת הפועל ירושלים לאורך כל העונה? האם השופטים הם אלה שבנו את הקבוצה בצורה לא טובה מה שגרם לה לפתוח את העונה עם חמישה משחקים ללא שער?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אז תבניות ההתקפה של זיו אריה לא עובדות על המגרש ובמקום זה הפועל ירושלים עברה להתקפה מתוכננת ומתואמת על איגוד השופטים בתקשורת, בתקווה שאולי זה ישפר את גורלם. אז יש לי חדשות בשבילם, זה לא. רצוי שיתרכזו בכדורגל, ישחררו את רגשות הקיפוח וינסו להרים את השחקנים, לשחרר אותם מהשבלוניות הטקטיות כדי לנצח את יריבותיה לתחתית בפלייאוף התחתון ולהישאר בליגה. ולא פחות חשוב – להבין שבכיינות והשתוללות אחרי משחקים זו לא הדרך שהפועל ירושלים החדשה רוצה להוביל. אם זה ימשיך, גם הישארות בליגה לא תעזור למועדון בכלל ולאריה בפרט.