מכבי חיפה והפועל ב"ש מנצחות כבר 6-7 משחקים רצופים. כמו שני ילדים שרבים, האחד אומר "אני הכי טוב", השני עונה לו "אני!", וכך הם ממשיכים לצעוק "אני" בתקווה שמישהו יתייאש.
המשחק של מכבי חיפה מול סכנין הערב (שבת) לא היה צעקה. זה הרגיש כאילו ברק בכר והשחקנים שלו עמדו מעל תהום וצעקו כך שההד יגיע עד בירת הנגב. ו-0:6 זו חתיכת צעקה.
לפני המחזור הזה, חיפה וסכנין באו למשחק בניהן ממקומות 2 ו-3 בהתאמה, אבל הפערים היו כמו מזרח למערב. זו לא רק השישייה אלא מה שיש בתוכה. אצילי עם צמד ושני בישולים, שרי חזר לכבוש, הבלם שון גולדברג בישל לבלם אחר, עפרי ארד, שכבש משחק שני ברציפות. והמאמן ברק בכר השווה שיא של שבעה ניצחונות רצופים בכרמל, כל זה כשבמחזור הבא מכבי ת''א מגיעה לסמי עופר.
כל אלה מרגישים כמו פרומו לדבר גדול, אבל כשמרימים ציפיות צריך לעמוד בהן. 39 שערים כבשה חיפה, זה 2.7 שערים למשחק, ממוצע ששווה אליפות. אבל כנראה שהעונה חיפה תצטרך לשבור את השיאים של עצמה כדי להניף צלחת שנייה, לצעוק בכל שבוע "אנחנו הכי טובים" עד שהיריבה תתייאש. אין דרך אחרת.
