שבויה בחלומה: בית"ר ירושלים בזמן פציעות

1. זו היתה שבת בלי מכבי חיפה ומכבי ת"א, אבל עם הפועל ב"ש שנאחזת במקום הראשון, גם כשהיא משחקת רק מחצית אחת טובה מול מועמדת רצינית לעזוב את הליגה בסוף העונה.

הגעתו של רוקאביצה לב"ש מחיפה, מזכירה לי את ההחלטה של ג'ורדי קרויף לשחרר את מהראן ראדי לב"ש. רוקאביצה אחראי לכמעט 60 שערים של חיפה ב-4 עונות, כולל שנתיים כמלך השערים, וגם בגילו המתקדם, החלטה של חיפה היתה טעות. לא מחזקים יריבה בצמרת, במיוחד כשלא נמצא לניקיטה מחליף משמעותי.

המבקיע הראשון, רמזי ספורי, הוא מספר 1 בסגל מתחילת העונה. הוא שרף זמן מסך בהפועל ת"א, עבר לשיקום אצל רב"ש באשדוד וזה נראה שהגיע בשל ובוגר. ק"ש? תש כוחה. זה נראה כמו עונה של טופס טיולים, אלא אם כן איזי יחליט אחרת. בינתיים הוא לא.

2. ראיתי את גיא לוזון בסוף המשחק בו פ"ת קרסה מול נתניה. ההתבגרות עשתה לו טוב, והוא לא מחנטרש בסוף משחק גרוע, כפי שעושים חלק מעמיתיו. נכון לעכשיו פ"ת לא יודעת לאזן בין צעירים למנוסים ומשלמת את המחיר. היא בתחתית אבל יש גרועות ממנה. בנתניה לם חיבר ניצחון ראשון אחרי האופוריה מול מכבי ת"א. בדיעבד זו לא כזאת חוכמה לנצח העונה את האימפריה בצהוב. אימפריות, ככה לימדו אותי, נופלות מבפנים.

3. בעניין הירושלמיות, ההערכה שלי היא שיש 50 אחוז סיכוי שירושלמית אחת תרד ליגה, ו-25 אחוז – ששתיהן ישחקו ביום שישי בצהריים בעונה הבאה. ממשחק למשחק אלי אוחנה מוקף בפחות ופחות אנשים בתא הצפייה. אתמול הוא כבר ישב לבד.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

לא הגיע הרבה קהל לטדי מול חדרה, אבל הוא נשמע חזק, אכפתי ודוחף. הקהל מבין שהוא עצמו יהיה האחרון לשים את האצבע בסכר מפני השיטפון, והאחרון לכבות את האור אם לא יקרה נס. אני לא מאמין ברוכשים פוטנציאלים. בית"ר צריכה להבין שהיא בזמן פציעות, שאחריו נגמר הזמן.