לאחר ההפסד לאוסטריה, נבחרת ישראל תשחק בשבוע וחצי הקרובים שלושה משחקי מפתח בליגת האומות מול אירלנד (בית וחוץ) וקוסובו, כאשר מבין מספר שחקני מפתח, המאמן רן בן שמעון סימן מראש שניים. הראשון הוא קשר אייאקס אוסקר גלוך, שהפך לבאנקר בקישור הקדמי, שחקן שיכול לנפק מספרים כמעט בכל רגע נתון. השני הוא החלוץ סייד אבו פרחי, שהיה בעין הסערה במחזור הראשון, אך הוכיח את עצמו עם שער השוויון. הוא נמכר הקיץ לקולורדו תמורת סכום אדיר של 6 מיליון דולר ממכבי ת"א, ויחזור לסגל לאחר ההשעיה שירצה במשחק הראשון מול אירלנד. סוכנם של השניים, עו"ד שחר גרינברג, הודה בראיון ל"היום" כי "מדובר גאווה גדולה מבחינתי לראות את שניהם במעמד שכזה וזו זכות להיות חלק, גם אם זה בעקיפין, מייצוג של מדינת ישראל".
היה סביב אוסקר הרבה שיח לאחרונה, איזו גרסה שלו נראה בנבחרת?
"תחילת העונה של אוסקר הייתה טובה, אבל עם הרבה רעשי רקע. יש הרבה תקשורת הולנדית על הראש שלו. אחת התכונות הטובות שלו, שהייתי רוצה להעניק לאנשים, זה נטרול הרעשים. כל העולם יכול לדבר ולקשקש, אבל שום דבר לא גורם לו לאבד את החדות במשימה שלו. הוא חדור מטרה, והרבה קרדיט מגיע גם לאביו מקסים. הוא לא רואה אף אחד ממטר. לא אכפת לו מי המאמן, מי מנהל, והוא עובד בשביל זה.
"המאמן לא נתן לי? אני אעבוד יותר קשה. הוא עובד עם ערן שאדו, אנטליסטים, כל היום סביב העבודה. האיש מכונה. זה לא סתם שהוא קיבל ציון "10" במשחק לפני האחרון. זו תוצאה של השקעה. להיות אוסקר שמצליח זו משימת חייו. לפעמים זה קשה, לעיתים יש סיטואציות מאתגרות, אבל האופי שלו ואבא שלו שכל הזמן סביבו ודוחף הם שילוב מנצח. ובסוף בסוף, אחרי כל המעטפת זה הוא. שחקן שיודע לקחת".
אחרי השערים והבישולים האחרונים, מה אתה שומע מגלוך?
"הוא מגיע חם, בכושר טוב. אתה יודע איך זה, מישהו בהולנד כותב משהו ואז מצטטים אותו אצלנו, אבל זה בולשיט. אז הביאו שחקן כזה או אחר, ודיברו, כתבו, אבל המאמן מיצ'ל מצוין. הוא רואה מה קורה באימונים ולפי זה הוא נותן חולצת הרכב. מי שהכי טוב הוא זה שעל המגרש. השילוב של אוסקר עם יוליאן בראנדט מצוין. הוא בא פתאום גם משמאל ויש בניהם שילוב טוב. יש לו אם אני לא טועה חמישה שערים וארבעה בישולים וזה אומר הכל. אם אייאקס תיראה טוב גם הוא יהנה מזה ואז אייאקס תהנה ממנו. אני חושב שבנבחרת מבינים שאוסקר הוא שחקן של מאני טיים, שחקן מיוחד".
במעבר חד, גרינברג מייצג גם את סייד אבו פרחי, שהיה בעין הסערה במשחק הראשון אחרי המעבר המתוקשר לקולורדו. האמריקאים פרסמו בעמודים הרשמיים שלהם ברשתות החברתיות תמונה של אבו פרחי עם דגל ישראל, מה שגרר שלל תגובות נלהבות מצד הקהל הישראלי, ששמח לראות את החלוץ מגיע לנבחרת בגאווה. כעת מתברר, כי עצם הזימון היה חשוב מבחינת החלוץ הצעיר. "מה שחשוב היה להיות חלק מהנבחרת", מסביר גרינברג. "אני יודע שהוא בא מאוד רעב, רצה לתת גול בקולורדו לפני שמגיע לנבחרת, אבל היה רק משקוף".
תנסה להכניס אותנו אל מאחורי הקלעים של העסקה.
"הם הלכו על סייד בכל הכוח. הקבוצה לא באה סתם וזרקה שישה מיליון דולר. היו עליות וירידות. זה התחיל באיזור 3-4 מיליון דולר ואז משם משכתי את זה והתחלנו לנהל את האירוע. אנשים לא יודעים איך מתנהל משא ומתן, מה ההשלכות, כמה שיחות לתוך הלילה. הבנתי שזה קורה כשהצלחתי להביא את קולורדו לעשות קפיצה בין ההצעות כי הייתה עוד הצעה באמצע וזה נתקע. אז הרגשתי שהם שוכנעו שזה באמת נכון לשים עליו את הזי'טונים. אחרי נתק של כמה ימים פתאום הם חזרו ואמרו 'חשבנו על הדברים, בוא נמשיך'. ואז הם עלו לסכומים שמכבי ת"א כבר לא יכלו להתעלם. כשראיתי שזה רציני, סטיבן ונהארן לקח את העניינים לידיים, הרגשתי שצריך עוד קצת ללחוץ, אבל הדלת נפתחה".
יש לנו 6 שחקני נבחרת מה-MLS, לישראלים יש שם טוב בארה"ב?
"יש לנו שם טוב ב-MLS. היו עוד הרבה קבוצות ב-MLS שמתעניינות ובודקות הרבה מאוד על השוק הישראלי. בניגוד להרבה מקומות אחרים בעולם, יש מעמד בארה"ב לשחקן הישראלי. מי שפתח את הדלת היה גדי קינדה ז"ל, אחר כך הוצאתי את וויליאם אגאדה וגם הוא עשה עבודה טובה ואחריו יצאו עוד ישראלים וכולם הצליחו.
"לגבי החיים שם? בכל מקום יש אנטישמיות, תראה נגיד מה קרה לדור תורג'מן בקנדה, אבל זה בשוליים, אלה החיים שלנו בתקופה הזאת, אבל זה לא שיש שם שחקן שחי בפחד או חשש. החיים באמריקה טובים, רוב העם האמריקאי בעד ישראל. בסוף בכל פינה יש את הבחור היהודי שיעזור לחבר'ה שלנו שם והם מרגישים מאוד בטוחים. כולי תקווה שכל הליגיונרים - וכמובן אוסקר וסייד - יעזרו לנבחרת לעשות תוצאות טובות במשחקים הקרובים".
