שמוליק רוזנטל, מגדולי שחקני ישראל בכדורגל, עמד נרגש בבית המשפט העליון, בערעור שהגיש אחרי שהורשע בניסיון הברחה של 13 ק"ג סם מסוג קוקאין ונגזרו עליו 13 שנות מאסר.
"הייתי אסיר כבר שנתיים. ששי גז, עורך הדין שלי, אמר לי לעשות שני דברים בערעור הזה: להוריד את הקוקו הבוהמי שלי ולהסתפר, כי השופטים לא אוהבים שיער ארוך ופוזה, ולהוריד כמה דמעות כשאני מדבר לפניהם. הורדתי את השיער והורדתי את הראש בפני השופטים ופרצתי בבכי מר, אמיתי. לא יכולתי להפסיק. יש לי צמרמורת כשאני נזכר בזה".
רוזנטל כנראה נגע בליבם של השופטים והם קצבו את עונשו ל־6.5 שנים. אחרי ארבע שנים מורכבות ומשקמות בכלא הוא יצא לחופשי.
עכשיו, רגע לפני גיל 80, שמוליק רוזנטל, אחת מאגדות נבחרת ישראל במקסיקו 70', כותב ספר על חייו הסוערים והלא שגרתיים ואומר שהוא במקום הכי טוב בו היה אי פעם. הוא שוזר פרחים להנאתו, גינתו בצפון תל אביב מלאה בהם, מתרגל יוגה ונהנה מהחיים. האיש הזה, שתמיד היה שונה בנוף ואחד מפורצי הדרך הכי גדולים של הכדורגל הישראלי, מספר שהכלא הציל את חייו.
"הייתי בנפילה, באיבוד שליטה. היו לי מחשבות אובדניות והייתי במקום הכי נמוך בחיים שלי. הייתי בחובות, וחיפשתי דברים אחרים. וזה או שאתה נכנס לבית הסוהר, או לבית משוגעים, או במקרה שלי גם מוות. עצרתי בתחנה האחרונה שלי. אני מודה לבורא עולם שהצליח לעצור אותי בגלל עבירת סמים כי תיקנתי את הדרך שלי בבית הסוהר והשתקמתי".
"לא היה קל"
הדרך שלו תמיד הייתה שונה והיא התחילה הכי טוב שאפשר. כבר בגיל 10 רוזנטל היה בהפועל פתח תקווה. העריץ וראה כילד את נחום סטלמך הגדול, רצאבי, קופמן ונהרי שולטים בכדורגל הישראלי ללא עוררין וזוכים באליפויות רבות. רוזנטל הצטרף אליהם בשנות ה־60, ובאופן חריג, מעמדת הקשר, זכה פעמיים בתואר שחקן העונה.
"סטלמך היה אליל בשבילי", מתלהב רוזנטל, "זכיתי לשחק איתו ועם הכוכבים האחרים מספר משחקים ולזכות באליפות עם הפועל פתח תקווה הגדולה. זו הייתה חוויה יוצאת דופן עבורי".
הוא כיכב גם בנבחרת הישראלית הכי גדולה שהיתה לנו מאז ומעולם. שיחק בכל שלושת המשחקים של הנבחרת במקסיקו 70' ושם גמלה בליבו ההחלטה: להפוך לליגיונר הראשון של ישראל בכדורגל האירופי - והוא הלך על זה בכל הכוח למרות שאביו לא אהב זאת בהתחלה.
"המשפחה שלי נרצחה בשואה, ואבא שלי קיבל את זה קשה כשהוא שמע שאני הולך לשחק בגרמניה בבורוסיה מנשנגלדבאך. אבל אבא היה ספורטאי בעצמו והבין את גודל ההישג לשחק בקבוצת פאר כזאת עם שמות נוצצים כמו ברטי פוגטס, גינטר נצר, יופ היינקס ואחרים. הוא ביקש ממני רק דבר אחד - שלא אביא בחורה גויה מגרמניה".
רוזנטל עמד בהבטחה לאביו, אבל היו סביבו עוד כמה דברים מעניינים. לאור המיליונים הרבים שענאן חלאילי, מנור סולומון וחבריהם מקבלים כיום באירופה, הסכום שרוזנטל הרוויח אז נשמע מצחיק.
"קיבלתי 100,000 מארק דמי חתימה, שזה משהו כמו כמה מאות אלפי שקלים. הרווחתי בחודש משהו כמו 12,000 שקל ועם פרמיות יכולתי להגיע ל־20. נכון, אי אפשר להשוות את זה להיום, לסכומים האדירים שמרוויחים הכוכבים הישראלים בחו"ל. אני נולדתי בדור הקודם, אבל הגאווה שלי היא שפרצתי דרך לשחקנים אחרים גדולים בכדורגל הישראלי כמו מוטל'ה שפיגלר, גיורא שפיגל, אבי כהן ואחרים".
רוזנטל אומר שההתחלה שלו הייתה טובה, אך לאחר מכן ניצבו בעיות בדרכו. "בהתחלה הצטיינתי שם, אבל הגעתי אחרי טבח הספורטאים שלנו באולימפיאדת מינכן והמצב הביטחוני היה קשה. אנשי ביטחון כל הזמן היו איתי בקשר, שמרו עלי, ולשחקנים האחרים זה היה קשה, מגביל. גם התחיל חורף מטורף עם שלג וקור וזה לא היה פשוט".
אחרי שנה רוזנטל שב לישראל, להפועל פתח תקווה. בהמשך עבר לקבוצות נוספות והוא מצר על כך. "הייתי צריך להישאר באירופה, עשיתי טעות כשחזרתי לארץ. הייתי מצליח מאוד. אבל הזמנים היו אחרים - את דניאל פרץ הביאו לבאיירן מינכן במטוס פרטי, אני הייתי צריך לנסוע לאט־לאט כדי שלא יידעו מכך".
להתגרש בכלא
רוזנטל פרש, ניסה להיות מאמן, אבל מהר מאוד הבין שזה לא בשבילו. הוא חיפש את דרכו. "היו לי כמה השקעות לא טובות, ובכלל, אחרי שאתה כוכב ואתה מתרגל לזה, האהבה של הקהל הייתה חסרה לי. מחיאות הכפיים, התשואות, האוהדים, הרגשתי שאני חסר את תקופת ההצלחה שלי. במגיל 50-40 הייתה לי נפילה גדולה. גם במנטליות, גם בכספים, הידרדרתי למקומות לא טובים".
ולא פתחת על אף אחד.
"הייתי בורג קטן בכנופייה גדולה שהביאה סם לארץ. אני באופי שלי לא מדבר ולא הלשנתי על מישהו אחר. החבר הכי טוב שלי, שהיה חלק גדול בעבירה, היה עד מדינה נגדי ובגלל זה האשימו אותי".
איך החזקת מעמד בכלא? גם התגרשת באותו זמן.
"זה היה קשה להתגרש כשאני בכלא. זה מה שאשתי לשעבר ביקשה לעשות, אבל היה בזה גם סוג של הקלה כי שחררתי אותה לדרכה.
"יש לי אופי חזק, אופי של ספורטאי. עבדתי עם עובדת סוציאלית, קיבלתי טיפולים בבית הסוהר, בסוף המאסר שלי הייתי מדריך של מכורים בבית הסוהר. עם כל השבר והקושי אמרתי לעצמי - מפה אני יכול רק לצמוח".
והוא אכן צמח. השתחרר מהכלא, התחיל לעבוד בחברת החשמל, ואומר שיותר מהכל מי שהצילה את חייו היא אורנה, בת זוגו ב־26 השנים האחרונות.
"הכרתי את אורנה לפני, היא התגרשה, והייתה מוכנה לקחת אותי מבית הסוהר ולחיות איתי. היא הצילה אותי מליפול שוב. גם העבודה תרמה לכך, הלכתי והתחזקתי, אפילו חיינו שבע שנים בערד, על צוק של הר עם נוף מדברי משגע מול ים המלח, ועכשיו אנחנו בתל אביב. אורנה גדולה ממני בחצי שנה ואני תמיד אומר לה 'לקחת צעיר, אה?'.
"אני מאוד נהנה לבקר את הילדים שלי, את הנכדים. אני אדם חופשי, נקי מכל מקום לא טוב שהיה בעבר, חי באהבה לאורנה, למשפחתי ולעולם ומחפש לעשות רק טוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו