המנהרה החשוכה שמפרידה בין הפועל באר שבע לפלייאוף ליגת האלופות

ככל שהשנים חולפות, בכדורגל האירופי כבר לא נשאר הרבה זכר ל"כדורגל של פעם". פה ושם אפשר למצוא כמה שרידים, שמייחדים ומשמרים זהות. אחד כזה נמצא באצטדיון ראיקו מיטיץ', מגרשה של אלופת סרביה ויריבת הפועל באר שבע במוקדמות ליגת האלופות - הכוכב האדום בלגרד.

האצטדיון, שמכיל כ־50 אלף מושבים, הוקם בשנת 1963, ובמרוצת השנים עבר שינויים והתאמות כדי לעמוד בתנאי הסף של אופ"א לאירוח משחקים באירופה, אבל הנראות המיושנת והאופי המקורי נשמרו.

מה לא השתנה? המנהרה שהפכה לשם דבר בכל אירופה. במקום הליכה קצרה מחדר ההלבשה לכר הדשא, לקבוצות שמתארחות בבלגרד מחכה חוויה אחרת - מנהרה באורך של 240 מטרים שמפרידה בינם לבין המגרש.

ההליכה הארוכה נוגסת בזמן המועט שממילא עומד לרשות האורחת בהפסקת המחצית לצורך התאוששות ותדריכים טקטיים. בעונת 2019/20, לדוגמה, טוטנהאם נקנסה מכיוון שעלתה למחצית השנייה במשחק ליגת האלופות בבלגרד באיחור של כשתי דקות.

האפקט כאן אינו מסתכם רק בהליכה הארוכה, אלא גם בתחושת ההרתעה. המנהרה די חשוכה, סוגרת על השחקנים, וקירותיה מלאים בציורים ובגרפיטי שמחזיר אותך אחורה למאה ה־20. החוויה היוגוסלבית האותנטית במלואה. אחרי המסע הקלסטרופובי, בקצה המנהרה מחכים היציעים המלאים באוהדים שמספקים תפאורה מאיימת.

"עושה את ההבדל"

בליגה הסרבית, שבה הפסד ביתי של הכוכב האדום הוא אירוע נדיר, היתרון המקצועי שלה כמעט תמיד ברור. באירופה הסיפור שונה. מול יריבות עשירות ואיכותיות יותר הכוכב האדום זקוקה ל"מרקאנה" במלוא עוצמתו.

המגרש הביתי, שזכה לכינוי על שם האצטדיון האייקוני בריו דה ז'ניירו, מספק לה בדיוק את זה: בית חם, קהל רועש ותחושת אימה עוד לפני שהשחקנים האורחים בכלל רואים את הדשא. כל אלה לא מוחקים את פערי הרמות, אבל בהחלט יכולים לצמצם אותם.

דיאן סטנקוביץ', מאמן הכוכב האדום כיום, נחשב לסמל במועדון שבו גם גדל כשחקן. לפני כמה שנים הוא התראיין למגזין "Champions Journal" של אופ"א וסיפר על המרקאנה והמנהרה מנקודת מבט של מארח: "כשיש לך הזדמנות לשחק בקבוצה, או במקרה שלי גם לאמן אותה, זה באמת עושה את ההבדל. זה כמו שיש לצידך שחקן 12.

"במרקאנה היריבות באמת מרגישות את הקהל. המנהרה ארוכה מאוד. כשאתה נוגע בקיר שלה במהלך משחקים חשובים, אתה ממש יכול להרגיש אותו רועד. אחר כך יש מנהרה שנייה וקטנה יותר, שמובילה אותך אל כר הדשא עצמו. היא אפילו צרה יותר מהראשונה, וזה באמת מחזה מרשים".

סטנקוביץ' נזכר בחיוך באחד הרגעים הגדולים של הכוכב האדום בלגרד בעת המודרנית - ניצחון 0:2 על ליברפול בשלב הבתים של עונת 2018/19 - שבסיומה האנגלים זכו בליגת האלופות: "מבחינתי היריבות לא מפחדות מהמרקאנה, אבל הוא זה שהופך את שחקני הכוכב האדום לחזקים פי שניים. הכוכב האדום הפסידה 4:0 לליברפול באנגליה, אבל ניצחה 0:2 בבית עם אותם שחקנים. זה נובע מהיכולת של המאמנים והשחקנים, אבל גם מהתמיכה המדהימה של האוהדים. ליברפול התמודדה מול קבוצה שהייתה חזקה פי שניים מזו ששיחקה מולה באנפילד, וזו רק דוגמה אחת".

באותו משחק מול האנגלים מי שכבש את שני השערים היה מילאן פאבקוב, שם שמייד מעלה חיוך על פניהם של אוהדי מכבי חיפה. ב־2022 הוא כבש את השער העצמי הדרמטי שהחזיר את הירוקים ל־2:2 מול הכוכב האדום בפלייאוף ליגת האלופות, וסידר להם העפלה לשלב הבתים עם 4:5 בסיכום שני המפגשים. בעקבות אותה הדחה כואבת המאמן סטנקוביץ' החליט להתפטר מתפקידו.

כיום, בקדנציה השנייה שלו בקבוצה, הוא נמצא בסיטואציה דומה מאוד, רק שהפעם זה קורה סיבוב אחד מוקדם יותר. שוב אלופת ישראל מגיעה ביתרון של שער מהמשחק הראשון, ושוב כל הלחץ על הכוכב האדום בלגרד.

יש אור בקצה

רוב שחקני הפועל באר שבע יגיעו הערב לסיטואציה לא מוכרת. 50 אלף אוהדים הם יותר ממה שפגשו בכל משחק בישראל, ולא מצפה להם קהל קונצרטים. מצד אחד, האווירה תהיה מאיימת. מצד שני, סטנקוביץ' הודה בעצמו שהאצטדיון המיושן והמרתיע בעיקר מחזק את המארחת ופחות מחליש את היריבה, והיום הוא יודע על מי הלחץ באמת.

ובאר שבע? היא רק רוצה להראות הערב, בדיוק כמו מכבי חיפה לפני ארבע שנים, שיש אור בקצה המנהרה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות