"היה לי דיבור עם בית"ר ירושלים, סעיד בסול ביקש עליי סכום הזוי"

בשקט בשקט, סער פדידה, קשרה של הפועל חיפה ומכבי בני ריינה בעונה החולפת, רשם כבר מעל 150 הופעות בליגת העל וחצי עונה מוצלחת באירופה.

בראיון מיוחד ל"היום" הוא נפתח ומספר על העונה האחרונה ("היו לי תקופות שלא רציתי לקום לאימון"), החלום שנקטע מוקדם מהצפוי ("אם לא ה-7.10 הייתי עוד היום משחק באירופה"), שרון מימר ("המאמן הכי טוב שהיה לי"), הקשר עם סעיד בסול, המגעים עם בית"ר ירושלים, העתיד ועוד.

ספר לי איך עוברת עליך התקופה האחרונה

"תקופה קצת מאתגרת. פעם ראשונה בקריירה שאני בתאריך הזה בלי קבוצה. בדרך כלל בתקופה הזו הייתי חתום או לפחות במשא ומתן. אלה תקופות שאתה נמדד בהן בפן המנטלי, ואני מאמין שדברים טובים יבואו".

"לא נספרתי בנוער של מכבי חיפה"

גדלת במכבי חיפה, היה לך את החלום להגיע לבוגרים?

"נכון. מגיל 7 שיחקתי במכבי חיפה. בילדים הייתי שחקן מוביל. כשעליתי לנוער היו שחקנים כמו נטע לביא, מוחמד אבו פאני וערן ביטון שהיו מעליי בזמן הזה. היה גם מאמן שפחות ספר אותי, לא ראיתי דקה, ואז אתה שואל את עצמך אם זה שווה את זה. מכבי חיפה זה המועדון הכי גדול בארץ ואפשר להגיד עליו כל כך הרבה דברים טובים, אבל בסוף אתה רוצה ללכת ליהנות ולשחק".

"אני זוכר שעברתי להפועל חיפה והייתי עם אשתי בדרבי. ישבנו מאחורי השער ואמרתי לה 'שנה הבאה אני משחק בדרבי', ובאמת ככה קרה. אלי כהן העלה אותי לבוגרים ונתנו לי את הבמה בהפועל חיפה. הדרבי הזה היה חוויה, 30 אלף צופים".

אתה מרגיש מוערך בהפועל חיפה?

"בהפועל חיפה היו הרבה תקופות ששיחקתי ולא שיחקתי, אבל אני חושב שאולי יכלו להעריך אותי קצת יותר. אני שחקן בית ואין הרבה שחקני בית שעולים מהנוער. הייתי שם טוב, אבל אולי לא הבאתי את המספרים שציפו ממני. היו לי משחקים עם הרבה החמצות, אבל זה חלק מהכדורגל".

"גם השנה אני חושב שיכולתי לתת המון להפועל חיפה, אבל זו בחירה של המועדון ובחירה של המאמן ואני מקבל את זה. אני יכול להגיד תודה, כי זה המועדון שבו פרצתי ונתן לי את הבמה בליגת העל".

"חצי העונה הראשונה בלובליאנה הייתה חלום"

אתה עובר לחדרה ובתוך שנה מגיע למוקדמות הצ'מפיונס עם לובליאנה

"בהפועל חדרה, שזו גם כמו עונת פריצה בליגת העל עם 7 שערים, הייתי עם אסף נמני שממש רצה אותי וממש נהניתי שם. אני יכול להגיד על אסף רק דברים טובים. הרבה אנשים לא מצליחים לעכל אותו, אבל הוא בן אדם מדהים. הוא נתן לי את הבמה ואמר לי 'קח, המושכות שלך'.

"הוא ידע שהחלום שלי זה לצאת לחו"ל. הוא אמר לי 'בסוף העונה אתה תהיה באירופה' - וזה מה שקרה. לובליאנה כבר דיברו איתי עונה לפני כן וזה לא יצא לפועל, ואז בסוף העונה דיברו עם הסוכן שלי. הייתי עם אשתי בחופשה לפני החתונה שלנו ואז הסוכן שלי, שחר גרינברג, התקשר אליי ושאל אם אני רוצה ללכת ללובליאנה. ביומיים סגרנו את החוזה".

"התאמנתי שם שבוע, ואז חזרתי לארץ לשבוע לחתונה. יום אחרי החתונה חזרתי לשם, אז כאילו חזרתי לארץ להתחתן. חצי השנה הראשונה הייתה חלום. שיחקנו בשלב בתים של הליגה האירופית, שיחקתי מול גלאטסראיי וליל".

"אחרי ה-7.10 הפסקתי לשחק"

היה לך משחק אדיר נגד גלאטסראיי, ולמרות זאת יצאת במחצית

"אני אגיד לך מה היה. הספורט דירקטור הביא אותי, המאמן היה פורטוגלי והוא לא הכיר אותי. הייתה לו שיטת משחק שהייתי פחות רגיל אליה. אני רגיל לשחק בארץ את ה-10 ואני הולך לאן שאני רוצה, לכל מקום במגרש. שם הוא שיחק עם שתי עשיריות ורצה שכל אחד יישאר במקום שלו במגרש. לקח לו זמן להכיר אותי, אבל בסוף הסתדרנו".

"במשחק הזה זה היה מאוד לא ברור. בתקופה הזאת בלובליאנה היו הרבה טיסות, משחק כל שלושה ימים. זה משהו שאתה חולם עליו, זאת חוויה מאוד גדולה. ואז הגיע ה-7.10. יום אחרי ה-7.10, אני לא יודע אם זה קשור, אבל משחקן הרכב או שחקן שנכנס כמחליף הפכתי לשחקן שלא משחק בכלל".

מה עבר עליך בימים אלו?

"כשאתה בחו"ל ולא משחק זה קשה מאוד. אני לא רוצה להגיד שנכנסתי לדיכאון, אבל לקחתי את זה מאוד קשה. המזל הגדול שלי שאשתי הייתה איתי שם והחזיקה אותי. אמרתי לה 'אם את לא פה אני אורז מזוודות. לא אכפת לי פרנסה או משכורת, אני עוזב'. ואז הגיע סוף העונה. ידענו שנינו שזה לא ימשיך. סגרתי איתם על פיצויים והמשכתי את דרכי".

"זה הרגיש כאילו העולם נופל עליך. היה לי ממש קשה. אתה רוצה את המשפחה קרוב אליך. ממקום שנהניתי בו הכי בעולם, פתאום אתה רק רוצה לברוח משם. זו הייתה תקופה מאוד קשה, אבל אני אומר תודה על הכול. אני חושב שאם לא ה-7.10 הייתי עוד היום משחק באירופה".

"סעיד בסול לא התחבר אליי"

למה חזרת דווקא לבני ריינה?

"שרון מימר התקשר אליי מריינה והיו לי גם הצעות מהפועל חיפה וקריית שמונה והתלבטתי. הלכתי לריינה בזכות מימר. היו לנו הרבה שיחות ואני מאוד מחזיק ממנו כמאמן. אני חושב שהוא המאמן הכי טוב שאימן אותי. בנוסף, חברים טובים שלי, גיא חדידה ורועי שוקרני, המליצו לי להגיע".

חווית שם פריצה מחדש

"ההתחלה שם לא הייתה קלה. עברתי פציעה. בנוסף, לי ולסעיד בסול הייתה מערכת יחסים עם הרבה עליות ומורדות. התחלתי את העונה לא טוב, פה גול, שם בישול".

מה הכוונה במערכת יחסים עם הרבה עליות ומורדות?

"לקראת ינואר היה לי סיפור עם סעיד. כמעט עזבתי, הוא לא כל כך התחבר אליי, אבל שרון מימר, אלדד שביט וכל הצוות היו בגב שלי והיו מאחוריי. בתקופה שסעיד לא רצה שאני אמשיך היה משחק גביע. שיחקתי, הבקעתי ומשם הכול נפתח. צמד בטדי, 6-7 גולים עד סוף העונה".

הייתה לך שם עונה מצוינת

"כן. ואז הגיע הקיץ בשנה שעברה והיה לי ביקוש. חצי מליגת העל רצו אותי. היה דיבור עם בית"ר ירושלים והיה לי חוזה בריינה והוא לא שחרר אותי. הרבה שחקנים עזבו - קייס גאנם, חדידה, והוא לא רצה לוותר על הכול. הוא ביקש עליי סכום הזוי".

"מי שתיקח אותי תזכה"

כמה הוא ביקש, מיליון?

"משהו כזה. אף אחד לא רצה לשלם את זה ואני מבין. אבל רציתי להתקדם והתבאסתי מאוד, כי הקבוצה בשנה שעברה נבנתה אחרת. מימר עזב וממש התבאסתי מזה, כי הייתה לי מערכת יחסים טובה איתו וחברים טובים שלי גם עזבו".

"גם עכשיו, בסיטואציה הזו, אני אומר תודה על זה. אני יודע מה אני שווה. אני בא רעב מאוד לעונה הזו אחרי העונה האחרונה שהייתה פחות טובה, ואני מאמין שמי שתיקח אותי, תזכה".

יש משהו שהיית עושה אחרת?

"באתי לתחילת העונה הזו כדי להמשיך את מה שעשיתי ולהביא מספרים. אני גם מאשים את עצמי, אני לא חף מפשע. אולי יכולתי לעשות יותר, אולי טעיתי איפשהו בדרך שלי. בסוף זה כל המכלול".

"חוויתי קצת פציעה ובאתי להפועל חיפה בינואר. הייתי בטוח שאני אשחק ואוביל אותם. מרגיש פספוס, כי באמת היה לי מה לתת, אבל זה חלק מהכדורגל".

"לא קיבלתי את ההזדמנות שהגיעה לי בהפועל חיפה"

מה קרה השנה עם חיים סילבס?

"הוא נתן לי את ההזדמנות בהרכב וגם כשהוא היה בחדרה או באשדוד הוא תמיד דיבר איתי והתקשר אליי... ואז הגעתי להפועל חיפה. הוא ידע איזו חצי עונה קשה עברתי בריינה ושייקח לי יותר זמן להיכנס לכושר. הוא גם נתן לי את הזמן".

"בסופו של דבר לא באמת קיבלתי את ההזדמנות שמגיעה לי. להגיד לך למה? אני לא יודע. אני עדיין חשבתי שהוא ירצה שאני אשאר. אני רואה את הסגל של הפועל חיפה היום ואני חושב שיש לי מקום, אבל זו החלטה שלהם ואני מכבד אותם".

"בסוף העונה הלכתי לחיים כדי לדבר איתו, כי למועדון יש אופציה עליי, וחיים אמר לי ש'יש אכזבה ממני. אני לא כל כך הבנתי אותו ואמרתי לו 'במילא לא שיחקתי הרבה, אז על מה יש ממני אכזבה?'. הוא אמר לי 'זה לא רק אני, זה אנשים במועדון', ואז הבנתי".

"יש לי עוד חלום לצאת שוב לחו"ל"

מה למדת על עצמך בשנה הזו?

"למדתי שיש לי חוסן מנטלי גדול. היו לי תקופות השנה שלא רציתי לקום בבוקר לאימונים, ממש ככה. הייתה לי תקופה מאוד קשה. כל הסיטואציה הלא קלה שהייתה בריינה, הייתי ביציע איזה חודש וחצי. קמתי בבוקר ולא רציתי ללכת לאימון".

"אתה אומר לעצמך 'מה, זהו? אני לא אשחק כדורגל העונה?'. יש לי משפחה לפרנס, יש לי בית. זה הדרייב שלי לקום בבוקר. גם עכשיו, כשאין לי אימונים, זה קשה, כי אתה קם בבוקר ולא באמת עושה את מה שאתה אוהב".

איפה נראה את סער פדידה בעוד חודש-חודשיים?

"יש לי עוד חלום לצאת לחו"ל. עוד לא ויתרתי עליו. אני מאמין שהעונה הזו אני אוציא מעצמי את המיטב ואבוא הכי רעב שיש".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות