רותם חטואל היה הכוכב הגדול של הפועל באר שבע, אלא שכעת, בגיל 28, הוא הפך לשחקן חופשי ונמצא בצומת דרכים קריטי בקריירה. בפודקאסט "במגרש שלה" מבית "ישראל היום" הוא נזכר בתקופה היפה בבירת הנגב, מתנגד לסטיגמה שדבקה בו, מספר על העבודה המנטלית והשאיפות ומתכונן לעונה הבאה.
הראיון המלא זמין עכשיו בכל הפלטפורמות של "ישראל היום"
אנחנו מכירים אותך מהפועל ב"ש, אבל התחלת בקבוצות הקטנות ובלאומית.
"הגעתי לב"ש למבחנים אחרי שהייתי באחי נצרת. עברתי דרך בלאומית עם כמה קבוצות, ביניהן הפועל עכו, עירוני רמת השרון והפועל אום אל פאחם".
שם פגשת את ניר ברקוביץ' ועברתם יחד בשתי קבוצות.
"ניר אחלה, אני ממש אוהב אותו, מאמן אדיר. אני חושב שהוא חייב לאמן קבוצה בליגת העל. צריך לתת לו הרבה קרדיט, הוא מאוד האמין בי, הוא אימן אותי באחי נצרת כשהייתי בצומת דרכים, כשלא היה לי איפה לשחק. הוא באמת לקח אותי והאמין בי, ואז פיטרו אותו. הוא עבר לאום אל פאחם ועברתי יחד איתו. אפשר להגיד שהוא נתן לי את הקפיצה למעלה".
גם בהפועל ב"ש התחלת דרך מבחנים.
"עבדתי קשה כדי להגיע למקום הזה, אנשים לא יודעים כמה קשה אתה עובד. לפני שבכלל הייתה לי דירה בב"ש, הייתי נוסע לאימונים שלוש שעות. אבא שלי היה לוקח אותי לאימונים כל יום, כל היום. באמת עברתי ימים קשים, כי אתה לא יודע מה קורה ואם ירצו אותך או לא. הקב"ה שלח לי את אליניב ברדה באותה תקופה, וזה היה חיבור של אבא ובן. הוא האמין בי ומשם היסטוריה".
"תמיד חלמתי לשחק בהפועל ב"ש"
להגיע למקום כזה מהלאומית זה הגשמת חלום.
"תמיד חלמתי לשחק בהפועל ב"ש. גם בתור ילד, בעונות של האליפות, ראיתי את הקהל, את העוצמות ואת הכל. תמיד אמרתי לעצמי שאני רוצה להיות שם, וברוך השם זכיתי בכך ואני שמח על זה מאוד.
"יוסי אבוקסיס אימן באותה תקופה, התחילו לשחרר חלק מהשחקנים שנבחנו איתי ואליניב אמר שאני צריך לעשות עוד מבחן עם הקבוצה עצמה ואז הם יקבלו החלטה. היה צריך להיות משחק נגד מ.ס אשדוד, אבל הוא התבטל בגלל הקורונה. עשינו עוד משחק אימון עם הקבוצה, ואז אליניב ויוסי החליטו שאחתום".
קשה מאוד להביא את עצמך כשכל העיניים עליך.
"אני מאוד אוהב לחץ. אם לא היה לחץ, זה היה משעמם. אני אוהב שיש עליי אחריות, זה מה שדוחף אותי קדימה עד היום".
אתה נראה מישהו שכשמאמינים בו הוא זורח.
"אני אדם שפורח כשמאמינים בו. ברור שאני צריך להתמודד גם עם דברים פחות טובים, אבל אני שחקן שאם מחבקים אותו ואוהבים אותו, אני תמיד אחזיר למאמן. אני חושב שזה מה שעשיתי במיוחד עם ברדה בכל התקופה בב"ש, וקיבלתי שכר על זה וגם הוא. אלו היו שלוש השנים הכי טובות שהיו לי בחיים. הרגשתי באמת על גג העולם, הכל התחבר - הקבוצה, האוהדים והקהל".
משחקן אנונימי באחי נצרת הפכת למלך השערים בב"ש, נהיית כוכב. אתה מבין מה קורה סביבך?
"אלו היו שלוש השנים הכי טובות שהיו לי בחיים, הכל התחבר. אני חושב שמאז מאור בוזגלו ומאור מליקסון לא הייתה אהבה כזאת לשחקן שם. הרגשתי הכי טוב בעולם וצריך להגיד להם תודה על דבר כזה. להגיד לך שידעתי מה קורה סביבי? לא ידעתי.
"היום אני מבין באיזה מקום הייתי. אם הייתי עם הראש של היום בתקופה ההיא, הייתי מבין את הדברים קצת אחרת. כשאתה בא מאחי נצרת כאדם לא מוכר ופתאום תוך שנתיים הופך לסופרסטאר, זה קשה. זה סחרחורות".
מה השתנה בך מאז?
"היום התבגרתי ולמדתי להכיל יותר דברים. פעם לא ידעתי להכיל מה זה לא טוב, תמיד היה טוב. היום אני בא ממקום יותר מכיל. אני יודע מה זה להיות שחקן ש'העיניים עליו'. זה מלחיץ מאוד, במיוחד שבאה תקופה לא טובה. קשה מאוד להתמודד עם זה כשאתה רגיל לטוב".
לא אוהב את הסטיגמה
איך עוברים את התקופה הלא טובה?
"אני נמצא בתקופה לא טובה עכשיו, מאוד קשה. אני ילד בן 28 שעובר הרבה. אני רואה מה קורה ברשת ואיך מדברים עליי. תוך שנתיים הדיבור הטוב הפך לרע. יש לאנשים דעות קדומות עליי - שחצן, בעייתי. מי שמכיר אותי באמת לעומק, אומר לי אחר כך שהוא מצטער שחשב עליי ככה. בא לי שידעו שאני אדם טוב, שאני לא בעייתי כמו שזה מצטייר ברשת. זה רחוק מהמציאות. נכון שלפעמים אני מעלה דברים לאינסטגרם, אבל אני אדם שמאוד אוהב את הלבד והשקט שלו".
מאיפה נובע הפער בין מי שאתה לתדמית כלפי חוץ?
"יש עליי דעות קדומות, שופטים אותי על 'הדמות' ולא על מי שאני. אם אהיה במשחק לא טוב תשפטו אותי ותלכלכו עליי אין בעיה, אבל לא על דברים שאני לא עושה. אין לי מושג למה אנשים שרפו אותי בחוץ, הלוואי שידעתי. נכון שלפעמים זה יוצא החוצה ונראה שאני אוהב את האינסטגרם, אבל זה לא נכון".
התחלת טוב אצל רן קוז'וך ופתאום כאילו נעלמת.
"התחלתי איתו טוב. הוא אחלה מאמן, לדעתי הכי טוב בארץ היום. הוא נתן לי את ההזדמנות, אבל לא הכלתי את הסיטואציה שאני עוד שחקן בסגל ולא שחקן הרכב והתנהלתי לא בסדר. הייתי צריך יותר להילחם, להבין שיש פה מאמן חדש עם דרך חדשה, להיצמד לתוכנית ולדרך. פשוט לא הייתי שם מנטלית".
ירדת ללאומית להפועל תל אביב.
"הייתי בב"ש חמש שנים, הבאתי גביע וליגה אירופית. הייתי צריך משהו חדש, הייתי צריך את השינוי הזה. אליניב מאוד רצה אותי, הפועל ת"א זו הפועל ת"א, מועדון ענק. נהניתי שם מהאנשים והקהל, אבל שוב זה לא התחבר. הייתי בתקופה לא טובה, וזה קורה בכדורגל, דברים לא עובדים, אני שמח שעלינו ליגה".
"בכיתי כל יום"
תוך שנה וחצי הפכת ממלך השערים בליגת העל לשחקן ספסל בלאומית.
"היו לי תקופות שבכיתי כל יום, הייתי קם בבוקר ושואל את עצמי איך הגעתי למצב הזה. אבל אני מאמין באמונה שלמה בקב"ה שצריך להגיד תודה גם על הרע וגם על הטוב. זה עשה לי טוב, חישל אותי, אבל זה לא קל, יש לחץ מהמשפחה, מהחברים, מהקהל ומהפרנסה, אבל יש לי אופי חזק.
"הדבר שהכי קשה לי הוא שאומרים עליי דברים שאני לא והמשפחה שלי שומעת. אני בא למשחק מול הפועל ב"ש ומקללים את אחותי. כשחזרתי הביתה הייתי מתפרק, הייתה לי זוגיות באותה תקופה שגם היא נהרסה. נפל עליי כל עולמי. אני באמת עובר תקופה לא קלה, אבל היום אני עובד עם עצמי, עם פסיכולוג, ואני באמת מאמין שאני אצליח ואצא מהתקופה הזאת".
איך מתבטאת התקופה הקשה מבחינה אישית?
"התקופה הקשה מתבטאת במצבי רוח. אני חוזר הביתה בלי קבוצה, מתפרק בבית, בוכה ולא יוצא. לפעמים אני הכי רגיש בעולם. אני רב עם אבא שלי כל היום בטלפון ומבקש ממנו לא להתייחס לביקורות ברשת, אני סופג הכל ומתפרק לבד בבית. בגלל זה אני גם לא אוהב להתראיין".
מה קרה בהפועל חיפה?
"היה לי חיבור מדהים עם גל אראל. פתחתי בהרכב, המספרים התחילו להגיע, ואז גל פוטר. הגיע חיים סילבס שאני מעדיף לא לדבר עליו, והכל השתנה. הקהל של הפועל חיפה מאוד אהב אותי, אבל אני לא חושב שיש סיכוי שאמשיך שם".
כשהיית טוב לאף אחד לא היה אכפת מצבע השיער שלך, פתאום כשאתה לא מצליח זה הופך לשיח.
"אין לי בעיה שיגידו שאני מתלבש מוזר או מחמצן שיער, אבל אל תשפטו אותי על מי שאני לא. תשפטו אותי מקצועית, לא על הדמות. כשהייתי טוב בב"ש זה לא עניין אף אחד, להפך, הקהל אהב את זה. הכדורגל זה הצגה וצבעוניות. אני לא שם מסכה כי אני כדורגלן, זה מי שאני. גם אם לא הייתי שחקן, הייתי עושה בלונד".
מה אתה צריך לעשות כדי לחזור ליכולת שהצגת?
"כדי לחזור ליכולת של פעם אני לא צריך לעשות משהו שונה, כי אני תמיד עובד קשה ומתאמן טוב. נותן 1000 אחוז בכל אימון. פשוט קצת חוסר מזל, לא התחבר, אני לא אחד שאוהב תירוצים, אני אוהב לעבוד קשה ובעזרת השם אני אתן להצלחה לעשות את הרעש.
"אני רוצה להגשים עוד חלומות, לחתום בקבוצה, לקחת אליפות ולהבקיע שערים. לעשות את ההורים שלי גאים. לשחק כדורגל זה האושר האמיתי, כל השאר זה הבל הבלים. אני בא רעב להצליח ורוצה שיהיה טוב. המקום שלי הוא חד משמעית בליגת העל".
למען הסר ספק, היו לך בעיות משמעת לאחרונה?
"בעונה האחרונה היה לי איחור אחד בלבד למשחק מול בית"ר ירושלים כי שמרתי שבת ולא חישבתי נכון את הפקקים. חוץ מזה מעולם לא הייתה לי חצי או רבע בעיית משמעת".
אז למה דבקה בך הסטיגמה הזו?
"זה מציק לי, אף אחד לא מכיר אותי באמת, מה אני מעלה לאינסטגרם? שאני יוצא לחופשה כמו כל בן אדם? אצלי זה פשוט יותר מוחצן כי אני מתלבש אחרת. בחיים לא יצאתי לבילוי לפני אימון או משחק. אני באמת הכי קל לעיכול שיש. אני רותם חטואל, ילד בן 28 שרוצה להצליח ולהגשים חלומות. אני לא יודע למה אנשים נבהלים.
"מה שעושה אותי מאושר זה הכדורגל, כל השאר זה שטויות והבל הבלים. היום רואים אותי נוסע לאיביזה ואומרים שאני מבזבז כסף. לא יודעים שבגיל 20 הייתי מבקש מאבא כסף לדלק. כילד שפתאום מצליח, בא לי ליהנות ולראות עולם. להביא גביע להפועל ב"ש ולהבקיע 40 שערים אלו דברים שאם היית אומרת לי בגיל 20, הייתי צוחק. הייתי מייעץ לעצמי הצעיר להמשיך להאמין, אבל לסנן אנשים בדרך. כשאתה למעלה כולם סביבך וכשאתה למטה זה לא תמיד ככה".
מצטער על תנועת ההשתקה
בוא נדבר על תנועת ההשתקה מול הפועל ב"ש.
"לא הייתי עושה את זה, אני מצטער על זה. עשיתי את זה כסוג של נקמה לא טובה. התקופה שם הייתה הכי יפה בחיים שלי, תמיד אהבו אותי וחיבקו אותי. כאב לי שעזבתי ופתאום שרקו לי בוז בגמר הגביע על כלום, זה היה לי מאוד קשה, בחיים לא רבתי עם הקהל, תמיד הקהל של הפועל ב"ש היה אצלי במקום הראשון.
"הקללות הפכו לקשות, אבא שלי יום אחד ענה להם ברשת, ואז במשחק, זה טעות של רגע, רציתי 'לנקום' ולהגיד להם 'תעצרו, נתתי לכם כל כך הרבה, תכבדו אותי קצת'. רציתי לסיים שם אחרת, זה צובט לי. כאב לי שבאתי לטרנר וקראו לי בוז. כשאני נזכר בתקופה שלי שם זה מרגש אותי. היום אני מבין כמה צריך להעריך את הטוב ולחבק אותו חזק".
איפה נראה את חטואל בעונה הבאה?
"בית"ר ירושלים או מכבי חיפה קורצות לי מאוד. הייתי מתפשר כלכלית בלי בעיה, כסף לא מעניין אותי ולא עושה אותי מאושר, כדורגל כן. אני רוצה להילחם ולהוכיח לכולם שאני יכול. אני לא אוותר לעולם. בעזרת השם בעוד שנה אהיה במקום טוב, מחייך אחרי תקופה קשה, ומשחק בליגת העל".
