קנג'י חורה נחת הלילה יחד עם חבריו לנבחרת קורסאו במיאמי, למחנה אימונים אחרון לקראת המונדיאל שייפתח ביום חמישי הקרוב במקסיקו, ארה"ב וקנדה.
חורה, שחקן מכבי חיפה, הוא אחד משני נציגים שליגת העל שלחה לטורניר הכדורגל הגדול בעולם, וההתרגשות במדינה שהאוכלוסייה שלה מונה כ־160 אלף תושבים בלבד נמצאת בשיאה.
האישור לשוחח עם חורה התקבל בלילה האחרון בקורסאו לפני הטיסה לאמריקה, לאחר הניצחון על ארובה (0:4), שבו פתח בהרכב. בראיון ל"ישראל ביום" הוא מספר: "אני הרבה יותר ממתרגש, זה כבוד לייצג את האומה הקטנה ביותר ששיחקה אי־פעם בגביע העולמי. אין לי מילים להסביר את גודל ההתרגשות, עדיין לא המציאו את המילים הללו".
כילד בהולנד חלמת שתגיע למונדיאל, ועוד עם נבחרת קורסאו?
"התחלתי את הקריירה עם חלום לשחק ברמות הגבוהות, ובוודאי המונדיאל שייך לשם, ועכשיו זה מתגשם עבורי. זה לא החלום הפרטי שלי ושל החברים שלי לנבחרת, אלא של כל התושבים כאן. הגענו לשדה התעופה וכל כך הרבה אנשים הגיעו לכבד אותנו, המדינה כולה סביב זה".
איך עוברות ההכנות?
"מאמן אותנו דיק אדבוקאט, שיש לו ניסיון גדול באימון נבחרות, ואנחנו עושים את כל מה שדרוש. ראשי הנבחרת דאגו לנו למחנות אימונים ולתנאים הכי טובים שאפשר. בארה"ב הכל גדול, מרשים, ואנחנו קורסאו הקטנה חלק מזה.
"התחלנו את ההכנות מול סקוטלנד, הפסדנו 4:1, אבל הורחק לנו שחקן וזה שינה עבורנו את המשחק. ועדיין, אם נשחק כך יהיה קשה מאוד לנצח אותנו. הניצחון על ארובה היה חשוב מאוד, והכל מוכן לקראת המשחק הראשון מול גרמניה".
תשחקו גם מול חוף השנהב ואקוודור, אתם מאמינים שתוכלו להשיג נקודות בבית כזה?
"אנחנו חייבים להיות ריאליים. ברור שזו הרמה הגבוהה ביותר בכדורגל, כל הנבחרות אדירות ושייכות לשם. אבל, וזה חשוב שיבינו, עצם זה שהעפלנו אומר שמגיע לנו להיות שם. אנחנו רוצים להשיג נקודות, למה לא בעצם? להיות אנדרדוג ולהוכיח לעולם שאפשר לעשות את זה גם כאומה הקטנה ביותר ששיחקה במונדיאל, זאת המטרה".
הזכרת את המפגש עם גרמניה, אחת המועמדות לזכייה.
"אני בהחלט מצפה לשחק מולם, זו תהיה הגשמת חלום כפולה. אפגוש שם את אחד החברים הטובים שלי, פליקס מצ'ה, שמשחק בדורטמונד. גדלנו יחד במנצ'סטר סיטי ומאז אנחנו בקשר קבוע.
"הוא לא עוד חבר - אנחנו מתפללים יחד, המשפחות מכירות והוא כמו אח שלי. עברנו המון, וכעת לפגוש אותו במונדיאל זה באמת דבר מדהים. גרמניה נבחרת חזקה מאוד, אבל אנחנו מאמינים שבכדורגל הכל אפשרי".
"ההתחלה הייתה קשה בישראל"
חורה היה ההחתמה הראשונה של ליאור רפאלוב במכבי חיפה בקיץ שעבר. ספק אם השניים ידעו איזו עונה מורכבת נמצאת בפתחם. הירוקים נכשלו בליגה, אבל חורה היה מנקודות האור עם 4 שערים ו־7 בישולים, כאשר בתחילת העונה תחת המאמן המפוטר דייגו פלורס הקשר בן ה־31 מיעט לשחק.
"כשעוברים תקופה קשה, הרבה יותר מעריכים את התקופה הטובה", הוא מסביר ומסכם את העונה: "אם אתה מסתכל על מה שעבר עלינו בליגה, אז כשהתחלנו לנצח זה הרגיש הרבה יותר מתוק. אני בהחלט מאמין שהקושי בונה אופי ויותר ביטחון כדי להצליח בהמשך".
אתה חושב שמכבי חיפה תהיה הרבה יותר טובה בעונה הבאה?
"זה בטוח. בכל פעם שאתה למטה בחיים, אתה חייב לעלות, וזה יקרה כי יש לנו קבוצה טובה וצעירה יותר. המועדון יודע מה לעשות, איפה להתחזק, וזאת העבודה של הצוות המקצועי. באופן אישי, אני מאוכזב כי ברמה הקבוצתית רציתי להשיג יותר. אני אולי שמח מהתפוקה שלי, אבל חושב שהייתי רוצה לשחק יותר כי החמצתי משחקים בגלל פציעה ובתחילת העונה פחות שיחקתי".
מה היה השינוי שעברת אחרי שברק בכר הגיע?
"זה לא צירוף מקרים שהוא זכה בכל כך הרבה תארים בקריירה. הוא האמין בי, ביכולת שלי, במה שאני יכול להביא לקבוצה, וגם ברמה האישית היה שם עבורי. אני אומר לו תודה על כך".
אתה יודע לומר מדוע דייגו פלורס לא נתן לך לשחק?
"ההתחלה הייתה קשה, הייתי צריך להוכיח את עצמי במקום חדש וזה לקח זמן. אחר כך הגיע ברק והתוצאות היו טובות יותר. ברק נשאר וזה יביא לנו יציבות. כולם כבר מכירים אותו, את הדרך שלו והתהליך שהתחלנו בעונה שעברה. המועדון מאמין בו וגם השחקנים".
אחרי עונה כזאת, מה היה הרגע הכי קשה?
"חצי גמר הגביע מול מכבי ת"א. עבדנו קשה כדי להגיע לשם וכאב לי מאוד. הפסד יכול להרוג אותך או לעשות אותך חזק יותר. אותנו זה יחזק. הרגע הטוב העונה גם הוא היה מול מכבי תל אביב, הניצחון 1:4 בסמי עופר. הראינו בו מי אנחנו.
"בחיים לא אשכח את הרגע הזה, השער שהבקעתי, האווירה. הייתי בהרבה אצטדיונים, ראיתי הרבה, אבל הרגע הזה היה מטורף. אווירה כמו במשחקים שלנו בבית היא משהו שאין בהרבה מקומות בעולם, אני מאוד רוצה שיהיו הרבה רגעים כאלה בעונה הבאה, מגיע לקהל שלנו לשמוח".
"אנשים מיוחדים"
הפנים של חורה הם כמובן למונדיאל, ושמח שבמכבי חיפה, כולם, עומדים מאחוריו. "הם מתרגשים עבורי ומאחלים הצלחה. שולחים לי הודעות בקבוצה של השחקנים", הוא מספר.
קצת יותר מחודש לסיום העונה נפצעת. חששת שלא תשחק במונדיאל?
"כן, אבל הבנתי לאחר הבדיקות שאחלים בזמן. חזרתי להתאמן, ועכשיו צריך כושר משחק. אני מקווה לקבל דקות כבר מול גרמניה".
אתה מבין כיום את המשמעות של לשחק במכבי חיפה, שכל דבר מלבד אליפות לא נחשב?
"זה מאוד ברור וזה היה כך מהתחלה. הציפיות במועדון הזה מאוד גבוהות ואף אחד לא מרוצה משום דבר מלבד ניצחון. אתה יודע מה, זה לא רק לנצח, אף אחד לא מרוצה גם אם אנחנו מנצחים אבל לא משחקים טוב. זה הדנ"א של המועדון הזה, ובעיניי זה דבר חיובי כי גם אנחנו השחקנים רוצים ושואפים לנצח ולזכות בתארים".
אמנם שיחקת בישראל רק שנה, אבל עברת בה גם מלחמה.
"המועדון היה מדהים במהלך המלחמה. האנשים, השחקנים, הם עזרו לנו להרגיש בטוחים, נוח ככל האפשר. כולם שואלים אותי כאן על המצב בארץ, האם אנחנו בטוחים, הם רואים דברים אחרים בחדשות וכולם נורא מודאגים. אני מספר להם שפגשתי בישראל אנשים מיוחדים, יש לנו שכנים טובים וכולם כמו משפחה.
"האמת, הופתעתי מישראל כמדינה. נותנים לי להרגיש בבית, אשתי והמשפחה מרוצים, אז למרות הכל החוויה שלנו היתה טובה מאוד. אני מקווה שהיא תהיה טובה יותר בשנה הבאה גם עם הצלחות מקצועיות במכבי חיפה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
