זה לא רק כדורגל: המשחק שיכול לרמוז על תוצאות הבחירות

ב־17 במאי 1999 זכה אהוד ברק בבחירות לראשות הממשלה, והפרשן הפוליטי אמנון אברמוביץ' ניבא שביבי נתניהו יהיה הערת שוליים בהיסטוריה הפוליטית של המדינה. יומיים לאחר מכן, ב־19 בחודש, הפועל ת"א גברה בפנדלים על בית"ר ירושלים בגמר גביע המדינה, כאשר האוהדים הירושלמים עוד היו אבלים בגלל תוצאות הבחירות.

התחושה אז הייתה שהפועל עם הבעלים החדשים, והמדינה עם ראש הממשלה החדש, נכנסים למילניום החדש אחרי עשור מורכב, שכלל ירידת ליגה של הפועל, את "משחק השרוכים" המפורסם, וכמובן את רצח רבין וחזרת הימין לשלטון.

ב־25 השנים האחרונות נערכו מפגשים רבים בין הפועל ת"א לבית"ר ירושלים, כולל גמרי גביע, משחק אליפות של הפועל שהוכרע בדקה ה־90 על אדמת טדי, ועוד. המדינה שלנו עברה גם היא שינויים רבים, כאשר נתניהו ושלטון הימין הפכו לעובדה מוגמרת ולא להערת שוליים היסטורית כפי שניבא הפרשן הצעיר דאז, ובית"ר הפכה מהדגל של המדינה לקבוצה של המדינה.

הערב (19:30) יעלו שתי הקבוצות למשחק שעבור בית"ר הוא מכריע במרוץ האליפות, ועבור הפועל לא קובע דבר זולת הרצון להרוס ליריבה הגדולה.

זה שמדובר במפגש הגדול ביותר בכדורגל הישראלי - אין עוררין: לצד היריבות הספורטיבית, שכמוה אולי יש בספורט הישראלי (הדרבי התל־אביבי, ומכבי תל אביב נגד מכבי חיפה הן רק שתי דוגמאות), בכל הקשור ליריבות הפוליטית, חברתית, היסטורית - אין ולא יהיה מפגש שכזה במדינה שלנו. האמנם נכון הדבר גם בשנת 2026?

סיסמוגרף פוליטי

מאז 7 באוקטובר חל שינוי בולט בחברה הישראלית. בשערים 5-4 באצטדיון בלומפילד, המזוהים עם האוהדים השרופים של הפועל, נהרגו חיילים רבים על הגנת המדינה, רבים מהיושבים בשערים הללו מצביעים לליכוד וגם לאיתמר בן גביר, והם יושבים בצוותא לצד אוהדים מוסלמים ונוצרים של הקבוצה.

יותר מכך, יריב לוין, מי שחלקים רחבים של אוהדי הפועל יצאו להפגין נגדו בשבתות, הוא אוהד הקבוצה ויושב ביניהם עם צעיף אדום מבלי שיספוג אפילו הערה אחת. עופר ינאי היה שמח ליחס כזה.

מהצד השני, בית"ר החליפה רשמית את הפועל ת"א כקבוצה של השלטון. ראש הממשלה אוהד אותה, המיועד לראשות הממשלה אביגדור ליברמן אוהד אותה, השר לביטחון הפנים מתעקש לשבת עם ארגון "לה פמיליה", שר הספורט מיקי זוהר ומשטרת ישראל סלחנים כלפי התנהגות האוהדים (אפשרו פירוטכניקה קרה במשחקי הקבוצה, בניגוד להלך הרוח הרווח במדינה נגד שימוש באמצעים אלה).

בשנת בחירות עולה השאלה האם בכלל המשחק הזה עדיין משמש כסיסמוגרף פוליטי, או שבסך הכל מדובר במשחק כדורגל גדול.

מצד אחד, ברור שהקבוצה האדומה איבדה את ההגמוניה הפוליטית. השבוע ציינו אוהדי הפועל ובית"ר 28 שנה לאותו "משחק השרוכים". כזכור, מי ששילם את המחיר היקר ביותר בפרשה הזאת הייתה קבוצת הפועל בית שאן שנעלמה ממפת הכדורגל הישראלית, איתן טייב שמאז לא הצליח לשקם את תדמיתו, והעיר בית שאן שהפכה מסינדרלה אהובה ותקוות הפריפריה לסמל לכישלון סוציו־אקונומי מתמשך.

בסדרה "פוליטיקה ב־90 דקות" (ערוץ הכנסת), מודה הפרסומאי משה תאומים, אז מבעלי הקבוצה האדומה, שהוא השתמש בכל כוחו כדי שבית שאן תשלם מחיר - והצליח במשימתו. כיום זה ברור: פרסומאי תל־אביבי אוהד הפועל לא היה מצליח לעמוד מול הסחף של אליפות לבית"ר ירושלים, ובית שאן הייתה הופכת לקבוצה האהודה במדינה.

כמו ריאל וברצלונה

באוקטובר ייערכו הבחירות. האם אליפות של בית"ר ירושלים תנבא שוב את העלייה, או למעשה את ההישארות של בנימין נתניהו בשלטון? האם הפסד של בית"ר יוכל להעיד על ההפסד הקרוב של הליכוד ומפלגות הימין? מה שבטוח - שהשנאה והשוני בין האוהדים יורגשו גם הערב.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

כמו כשריאל מדריד פוגשת את ברצלונה, כמו שסלטיק פוגשת את ריינג'רס, וכמו שאל אהלי פוגשת את זמאלק, מפגש בין בית"ר להפועל נשאר אירוע פוליטי־חברתי גם כשהמציאות מסביב השתנתה לחלוטין.