"מכביסט מאמן את הפועל תל אביב בגמר? גם לילדים שלי זה היה בעייתי"

צביקה רוזן, מי שהיה הבלם האימתני והקשוח של מכבי תל אביב, אומר שתמיד אמרו עליו שהוא "האשכנזי היחיד שאמיץ". גם כיום, בגיל 78, שום דבר לא מרתיע אותו.

"אף אחד לא מפחיד אותי, כולל האיראנים. הם לא מאיימים עלי. מקסימום אני קם ונכנס לממ"ד בבית שלי. לא משנה את שגרת חיי. גם כששיחקתי מולם באיראן בשנות ה־70 אף פעם לא חששתי מהם".

הוא היה ונשאר אגדה. הפה והלב שלו שווים. שחקן נשמה, מנהיג מלידה, כזה שהיה שייך לדור הזהב של שנות ה־60 המאוחרות וה70, המוצלח ביותר של הכדורגל הישראלי מאז ומעולם.

"אצלנו הכדורגל היה הכי חשוב, כל החיים. קמנו בבוקר ועד הערב רק התאמנו ושיחקנו כדורגל. אני רואה את הדור של היום. הכדורגל זה לא פסגת החיים שלהם. הם לא פחות כישרוניים ממה שאנחנו היינו - הם פחות מוכנים להקדיש, אצלנו זה היה עולם ומלואו הכדורגל".

"מכבי תל אביב מנעה ממני לעבור לגרמניה"

רוזן נולד בגרמניה והוא בן לניצולי שואה ששרדו את גטו ורשה. הוא אומר שהוריו, אלכסנדר ובלה, שנאו את הגרמנים, ועניין השואה מאוד נכח בבית שבו גדל.

"אני התאמנתי בזמנו בקבוצת מינכן 1860, והמשפחה, ההורים, סלדו מזה. אבא ואמא אמרו לי 'אתה לא תשחק בגרמניה'. היה להם אנטגוניזם לגרמנים. בסופו של דבר מכבי מנעו ממני לשחק שם. הם אמרו לי: 'להתאמן זה בסדר, לשחק אין סיכוי'".

הוריך היו גאים בך, על הקריירה הגדולה שלך, במכבי ובנבחרת?

"מאוד. אבא שלי היה גם שופט כדורגל. בשבילו זה היה עילוי שהבן שלו משחק כדורגל ומצליח".

רוזן הפך לסמל של מכבי תל אביב בשנות ה־60 וה־70. הוא זכה עם הקבוצה בארבע אליפויות, גביעי מדינה ופעמיים באליפות אסיה לקבוצות. הוא כיכב גם בנבחרת ישראל המיתולוגית שהעפילה למונדיאל 1970 במקסיקו.

"שפר היה מאמן גדול, הוא שינה דפוסי אימון ומשמעת בכדורגל הישראלי", הוא אומר. "היו אצלנו בנבחרת שחקנים שפחדו ממנו. אני עד היום לא רואה מישהו שדומה ביכולת למוטל'ה שפיגלר וגיורא שפיגל. הם בשבילי הכי גדולים שהיו פה".

יותר מברקוביץ', רביבו, בניון?

"אי אפשר לזלזל בהם, הם מצוינים ומהדמויות הגדולות ביותר שלנו, אבל גיורא ומוטל'ה היו דמויות שזכו להערכה הכי גדולה, וכשהם היו אומרים משהו בנבחרת, תמיד הקשיבו להם".

גם לרוזן היו מקשיבים. הוא היה מנהיג חסר פשרות ופחד במכבי תל אביב ובנבחרת ישראל. "אני חושב שזה הגיע מכך שגדלתי ביפו, אחר כך בשכונת הרכבת. כשאתה גדל בשכונות, אתה מקבל אופי".

אתה חושב שקיבלת מספיק הערכה בכדורגל הישראלי?

"אני תמיד חשבתי שיותר ממה שמגיע לי. אני האחרון שיכול להתלונן. אני מרגיש שזכיתי בפיס, ויותר מפעם אחת. הייתי בכל הצמתים הגדולים של הכדורגל הישראלי".

"הייתי בועט בו באימונים"

גם בקריירת האימון שלו היו לו הצלחות נאות. רוזן זכה בגביע כמאמן עם הפועל יהוד נגד הפועל תל אביב (0:1) משער ניצחון של שלום רוקבן.

"רוקבן בא יום אחד לאימון ביהוד. נכנס למגרש בהליכה צולעת, הגיע לאמצע המגרש ואמר לי 'שלום, אני שלום רוקבן, שחקן כדורגל. אני מבקש שתבחן אותי'. היתה לו ממש תחינה בעיניים. אומרים שעם ישראל רחמנים, אז ביקשתי שייתנו לו בגדי אימון".

הוא היה משגע אותך עם כל התצוגות שלו עם הכדור על הגב, על הכתפיים, על כל הגוף?

"לא נעים לי להגיד - הייתי בועט בו, מכה אותו באימונים. הייתי רוצה להעביר לו מסר שיבין שהוא צריך להיות ממושמע. הוא היה מאוד כישרוני, ואכן השאיר חותם בכדורגל הישראלי".

הגמר עם הפועל תל אביב

רוזן ניצח בגמר הגביע כמאמן הפועל תל אביב גם את מכבי תל אביב. הוא לא ישכח את הגמר הזה.

"זה היה גמר מיוחד עבורי. הייתי ונשארתי מכביסט, מבית של מכביסטים. אבל כשאתה מאמן, אתה מרוכז רק בקבוצה שלך. הילדים שלי אוהדי מכבי וגם להם היתה בעיה עם המשחק הזה. אבל אני חושב שבסופו של דבר הם רצו שאבא ינצח".

מה דעתך על מכבי תל אביב כיום?

"אני מאוד ביקורתי. גם כשהם לוקחים אליפויות, אני חושב שהם לא מספיק טובים. הם פחות טובים השנה, לטעמי. אף פעם הם לא מספיק טובים".

אתה הולך למשחקים של מכבי?

"ברור שאני הולך".

"אני לא צריך לעשות כלום"

רוזן מספר שהוא גם הולך כל יום לפרלמנט הקפה שלו בצפון תל אביב, שם הוא פוגש את חבריו מהכדורגל ומחוצה לו. "מה יש לי לעשות? כסף עוד נשאר לי מהכדורגל, הילדים מטפלים בעסקים שנשארו, אני לא צריך לעשות כלום".

הוא נשוי למלכה והם יותר מ־60 שנה ביחד. נולדו להם שלושה ילדים, שני בנים ובת.

"מלכה ואני גדלנו באותה שכונה, ביד אליהו בתל אביב", מספר צביקה, "ראיתי אותה והיא היתה מאוד יפה. היא באה ממשפחה מצרית, אבא שלה היה קצין במשטרה. זה לא היה טבעי אז שפולני התחבר עם מצרייה. הפכנו להיות חברים, זוג בגיל 16 וחצי. גם עם מלכה זכיתי בפיס.

"הנה, אני יושב עכשיו בבית שלנו בתל אביב. יש לנו גינה גדולה, ובדרך כלל אני מוריד את החולצה להשתזף קצת. מלכה מתרגזת עלי על זה. יש לי פה גם מקום לעשות פסים עם הנכדים".

אתה עוזר למלכה קצת במטבח, מבשל?

"היא לא נותנת לי לגעת בכלום. אם תבוא הנה ביום שישי בערב תיהנה מארוחת מלכים. יש לנו פה קבוע 14 איש. זה כיף גדול. משפחה שלמה".

בשר בקר, עוף? דגים?

"יש מגוון, אבל בדרך כלל עוף. בסוף - אני פולני, לא?"

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות