נבחרות הנוער והנערים של ישראל העניקו בסוף השבוע האחרון מעט נחת, כאשר קבוצתו של המאמן אופיר חיים (עד גיל 19) ניצחה 1:3 את גרמניה ותפסה את המקום הראשון בבית במוקדמות אליפות אירופה, בעוד זו של אריק בנדו (עד גיל 17), גברה על אנגליה באותה תוצאה.
לכל אחת מהנבחרות תספיק נקודה במחזור הבא כדי להשלים הישג מרשים משלה. זו של הנוער תישאר בדרג א' ותמשיך לשלב הבא, בעוד הנערים יעלו לדרג א'. כל זה קורה ללא ליגה מתפקדת, מה שמגדיל את תחושת הסיפוק, והמנהל המקצועי, בוני גינצבורג, שנמצא עם נבחרת הנוער בגרמניה, רואה דור נוסף של שחקנים עושה את התקדמות תחת חיים.
בראיון מיוחד ל"היום" הוא מודה: "יש קצת נחת, אבל אנחנו חצויים מאוד. הדבר החשוב הוא מה שקורה כארץ. אנחנו מתעדכנים על כל מה שקורה בבית, כל אזעקה או נפילה, חדשות על הלוחמים המדהימים שלנו. זה אולי נשמע פרדוקס, אבל אני הייתי מעדיף בעת הזו להיות בבית עם המשפחה ולא בחו"ל.
"ועדיין יש פה מישור שהוא מאוד חשוב בעיניי, מדיני, בטח בעת מלחמה שמנסים להעיף אותנו מכל מקום אפשרי ולעשות בעיות - אנחנו על המפה ומייצגים את ישראל בצורה הכי טובה, גם אם התנאים לא אופטימליים. צריך לתת קרדיט גדול ליו"ר ההתאחדות שינו זוארץ וכל המנהלים שדואגים עם השקעה אדירה לתנאים הכי טובים".
איך מצליחים לגשר על הפערים בזמן המלחמה, כאשר אין ליגות בארץ?
"בניגוד לבוגרים, מתחת לגיל 18 יכולנו להתאמן אך לא לקיים משחקי אימון בשל הנחיות פיקוד העורף, מה שהפך את המשימה ליותר מורכבת. במשחק הראשון של הנוער מול אוסטריה ראינו שחקנים עם התכווצויות שרירים בדקות האחרונות. לקחנו את זה בחשבון. בהיבט הספורטיבי זה לא אידיאלי, אבל אין תירוצים. בשתי הנבחרות הוכח שאפשר לעשות את זה".
ההישג עדיין לא הושלם.
"אנחנו צריכים לסיים את המשימה ביום שלישי. בנאדו צריך נקודה נגד איי פארו כדי לעלות לדרג א', ואופיר התחיל עכשיו את הקמפיין שלו בדרג הזה. הוא קיבל את נבחרת אנגליה ולעבור אותם זאת משימה מאוד קשה מול שחקנים מהטופ העולמי. אופיר התחיל קמפיין של שלושה שלבים. עכשיו הם בשלב הראשון, בספטמבר שלב עילית ואז אליפות אירופה.
"זאת שנה ראשונה בנוער וזה מאוד מורכב, כי הבתים הרבה יותר חזקים. הם בדרג א' ויש שלוש עולות. יש את אוסטריה שהיא טופ עולמי, גרמניה שאין טעם להוסיף ובוסניה שהיא נבחרת טובה. אופיר צריך נקודה נגד בוסניה כדי להשלים את ההעפלה. יש לנו אמונה גדולה בנבחרות".
קידום הצעירים
אחרי ההצלחה הגדולה במונדיאליטו ובאליפות אירופה לנבחרות צעירות לפני כשנתיים וחצי, גינצבורג יכול להיות מרוצה גם ממה שקורה עכשיו. בנבחרת של חיים שיחקו ארבעה בני 16 בלבד והם גם אלה שעשו את ההבדל בניצחון על גרמניה: אוריאן גורן מברצלונה, אדם גרימברג וליאם לוסקי ממכבי חיפה ועילאי בן סימון ממכבי תל אביב. כל אלה יכלו לשחק בנבחרת הנערים.
"לרוב הנבחרות בעולם יש שחקנים שמשחקים רק בשנתון שלהם", מסביר גינצבורג. "אצלנו זה שילוב. גם בנבחרת המצליחה עם שנתונים 2003 ו־2004 שיחקו עשרה שחקנים מכל שנתון. זה נובע מכמה טעמים: מאגר השחקנים שלנו הוא לא גדול, ואם אין לנו מספיק בשנתון שאנחנו רוצים, לוקחים שחקנים משנתון יותר צעיר.
"אם לקחנו לאריק ארבעה שחקנים, זה רק מעצים את ההישג שהוא והקבוצה שלו עושים. אם לוקחים שחקנים צעירים יותר אז זו לא וועדת הקישוט של הסגל, הם באים ומשחקים. צריך לעשות את האיזון הזה. המגמה בכל העולם זהה. בגרמניה יש את לנארט קארל מבאיירן מינכן, הוא יכול לשחק בנוער, אבל שייך ומשחק בבוגרת. אם ילד בן 16-17 מספיק מוכשר כדי לבוגרים, אז אפשר לתת לו.
"לאריק יש שני שחקנים משנתון 2010, ארבעה בסגל בסך הכל. גם אריק לוקח מלמטה מדני בונדר. בסוף צריך לווסת את זה, שיפיק תועלת לילדים ויפתח אותם. עיקר ההתפתחות היא במסגרת המועדונים, אבל אצלנו יש התקדמות ברמה הבינלאומית".
ומה המטרה המרכזית?
"בסוף זה לפתח שחקנים לנבחרת הבוגרת, שאף אחד לא יטעה. 13 שחקנים עשו את המסלול הזה בשנים האחרונות. בנבחרת הצעירה, 90% עשו את המסלול אצלנו, והם פוטנציאל ליורו 2028, שזו מטרת העל של הנבחרת הבוגרת".
מי יגיע רחוק?
גינצבורג רואה כשרונות כמו גורן, גרימברג ובן סימון, ולשאלה האם הם הולכים בדרכם של אוסקר גלוך וענאן חלאילי, הוא אומר בביטחון שהם לא היחידים: "יש לנו שבעה שחקנים שהיו בקמפיין מצוין באירופה עם מכבי חיפה וזה תורם לפיתוח שלהם מול קבוצות כמו ברצלונה, אתלטיקו מדריד, נאנט ואוסטריה וינה. כשאנחנו נפגשים עם המועדונים, עם מאמנים שיש להם שחקנים אצלנו, אנחנו חושבים מה אפשר לתרום כדי שנביא לפיתוח המקסימלי שלהם.
"יש הצלחה ברמת הכותרת, לבנות את הדור הבא, ויש את הטורנירים הקרובים וההצלחות הקצרות כדי לתת סיפוק לעבודה שלנו. יש פה מחלקות נוער טובות ואיכותיות שיודעות את העבודה והקשר מולן הוא הדבר החשוב. לא תמיד יש הסכמות, אבל השיח הוא רק סביב פיתוח השחקן".
שמות כמו חלאילי, גלוך, עילאי פיינגולד, דור תורג'מן ואחרים התקדמו לחו"ל. לאן אתה רואה את המוכשרים מהדור הזה מגיעים?
"הסתכלתי על השחקנים באסיפה ואמרתי לאופיר שיש פה 4-5 שחקנים שיהיו במקום הזה בעוד כמה שנים. לשחק במכבי חיפה, מכבי ת"א, הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים או הפועל ת"א, זה שווה ערך למועדון מסוים בבלגיה, אבל כדי להתפתח לרמות הגבוהות צריך לצאת החוצה, המועדון מקבל תמורה ואתה משדרג את עצמך כלכלית ומקצועית, זה המסלול. אני בטוח שיש פה שחקנים שייצאו החוצה. זה השירות הכי טוב שיכול להיות לנבחרת שלנו".
מדברים על קבוצות כמו ניוקאסל ובנפיקה ליסבון שרוצות את חלאילי, הוא הדוגמה למי יכול להצליח ברמות האלה?
"התשובה היא כן. כמו שאוסקר עבר מלזצבורג לאייאקס, כך גם לחלאילי לא תהיה בעיה לשחק בקבוצות וברמות האלה. אני רואה אותו עושה את קפיצת המדרגה. כבר היום הוא שחקן טוב מאוד. אם הצלחנו לתת לשחקנים האלה אפילו אחוז בפיתוח שלהם, אז עשינו את שלנו וזה מחמם את הלב. זו תחושת שליחות עבור כולנו".
