הישג נהדר לכל הדעות רשמה השבוע מכבי חיפה. ניצחון בפנדלים על ברצלונה ועלייה לשמינית גמר ליגת הנוער של אופ"א (ככה קוראים למפעל, לא "ליגת האלופות"). רק שבניגוד לשחקנים, שנשארו עם שתי רגליים על הקרקע, החגיגות בתקשורת כאן איבדו כמו תמיד פרופורציה. כיאה לפרובינציה.
"אחת הסנסציות הגדולות של הכדורגל הישראלי", הכריזו ב-Ynet, וכך פחות או יותר נסחפו גם במדורי הספורט האחרים. אבל כשערוצי החדשות חסרי המושג נכנסים לתמונה, הטרלול שבר את תקרת הזכוכית, ופרץ מהמסך. "הישג כביר, הישג היסטורי", דיווח בשידור חי מנתב"ג שליח "חדשות 13" אופק צח, שנשלח לקבל את הקבוצה. "זו לא רק ברצלונה הגדולה, זו ברצלונה אלופת אירופה", הוא ציין, והוסיף פרט קריטי ביותר: "נמצא איתנו לירן חולצה אפורה". היש הוכחה טובה מזו לכך שמדובר באירוע יוצא דופן?
"הדיחו את ברצלונה הגדולה", הכריז גם שי גולדן באותו ערוץ, אבל מעל כולם הייתה בעננים הכתבת המדינית של ערוץ 12 ואוהדת מכבי חיפה, דפנה ליאל. "ועכשיו לגאווה ישראלית, הפעם על סטרואידים. הנוער של מכבי חיפה ניצח את נבחרת הכדורגל ברצלונה", היא הודיעה לצופיה, לפני שניגשה לראיון עם שחקנה (המצוין) דניאל דרזי. בתחתית המסך הופיעה שקופית שכותרתה: "הילדים שניצחו את ברצלונה", ומתחתיה נכתב – "היסטוריה: קבוצת הנוער של מכבי חיפה הדיחה את ברצלונה מגמר ליגת האלופות".
כן-כן, בשבילם זה היה כבר משחק הגמר, אבל שמתם לב למינוחים? את היריבה ליאל כינתה "נבחרת הכדורגל ברצלונה" ואילו הבחורים שלנו הם בסך הכל "ילדים". אז מה אם שחקני שתי הקבוצות באותה קבוצת גיל? השחקן הצעיר במגרש, אגב, היה הבלם של הספרדים, קומורה, עדיין בן 16.
והנה עוד כמה עובדות: ברצלונה אמנם זכתה לפני שנה בתואר, אך בקבוצה הנוכחית אין אף נציג מהאלופה ההיא. בגמר 2025 היא ניצחה את טרבזונספור הטורקית. ברסה הצעירה של היום מדורגת שמינית במפעל. לצד ההפתעה היפה שחוללה נציגת ישראל, גם הלסינקי הפינית הדיחה את מנצ'סטר סיטי וז'ילינה הסלובקית העיפה את ליברפול.
ככה זה בטורנירי גילים, ההרכבים משתנים בהתאם לשנתונים, ומועדונים לא ממש גדולים מגיעים לשלבים הגבוהים. "זה קצת דוד מול גוליית", אתגרה ליאל את דרזי, בניסיון לקטלג את ההישג כנס בסדר גודל תנ"כי. "הפערים מצטמצמים בגיל הזה", השיב בכנות ובצניעות הקשר – וקלע לתקשורת המתלהמת בול בפוני.
כך בדיוק היה גם אחרי הזכייה במונדיאליטו 2023 עד גיל 20, בו סיימה הנבחרת שלנו במקום השלישי, והתקשורת בארץ הציגה את ההישג כסנסציה עולמית. שנתיים אחר-כך, כשהנבחרת שלנו בכלל לא השתתפה בטורניר, אותם מתלהמים החליטו שאין אפילו טעם לדווח מהטורניר הזניח. גם בעולם לא מתרגשים מטורניר גילים, שנתפסים בסך הכל כהכנה לקראת הדבר האמיתי.
אז כל הכבוד לצעירי מכבי חיפה שעשו את שלהם ואף מעבר לכך, אבל בעיקר למענם התקשורת פה חייבת להירגע, ובניגוד גמור לאוהדת ליאל: להניח לסטרואידים. ההבדל בין נוער לבוגרים בספורט הוא עצום, אבל הפער בין שדרים וכתבים נסחפים לבין בגרות, גדול הרבה יותר.
מקס הכנסה
חודש חלף מאז עלייתו לאוויר של ספורט 5 MAX, והחוצפה מרקיעה שחקים. לא שהיו למישהו ציפיות אחרות, אבל גם לזלזול בצופים יש גבול. בזמן משחק הגביע אתמול (חמישי) בין מכבי תל אביב למכבי יפו, שהועבר לערוץ המחייב תשלום נוסף, שודר ב"ספורט 5" משחקה של הפועל ת"א ביורוליג מול ולנסיה ביורוליג, וב"5 פלוס" שודר אוסף של קדימונים וחרטוטים ממוחזרים, שעיקרם חפירות שנועדו לעודד את מהמרי הטוטו. בשביל זה הרי הם הוסיפו ערוץ בתשלום: כדי להעביר לשם שידורים חיים ומעניינים, ולזרוק לערוץ הפתוח שידורים מתים ומעצבנים.
כך היה כמובן גם יומיים קודם עם משחקה של מכבי חיפה, שניצחה 0:2 את מ.ס כפר קאסם בערוץ בתשלום. טקטיקה שנעשה בה שימוש גם בשלבים הקודמים, כאשר מרבית הקבוצות בעלות הקהל עלו לשלב הבא בערוצים שעולים עוד כסף. למי אכפת מאוהדי מ.כ שדרות, מ.כ כפר קאסם או מכבי יפו, שיכולים לטעום סוף סוף מ"רגעי קסם של כדורגל ישראלי אמיתי", כמו שנוהג לומר אחד השדרים הדביקים שלהם. עבור מפעיליו, מדובר אך ורק ברגעי כסף.
להתאחדות יש כמובן חלק בהפקרת הצופים. האינטרס שלה הוא שדווקא משחקי גביע המדינה, שמחברים לעניין גם את האוהדים בפריפריה, יהיו זמינים ובלי תוספת תשלום. אבל למה שהיו"ר משה זוארץ יתערב ויילחם עבורם? גם כשהוא מחליט להדק את החגורה ולקצץ בתקציב ההתאחדות, זה בא על חשבון הקבוצות דלות התקציב. בבכירים שטסים ומהדקים חגורות במחלקת העסקים הוא לא נוגע. זו ארץ של עסקנים וזכיינים שרואים בחובבי הספורט פרה חולבת. מכיוון שמדובר בקהל שבוי, בניגוד לרפתנים, גם אין סיכוי למחאה.
