איציק זוהר נהג ללכת כילד לחוף "הריביירה" בבת ים, ליד הבית, שם עבד אביו שמואל כמציל. "אבא שלי עבד בים עם בחור מירושלים שהיה מאוד מקושר לאורי מלמיליאן", מספר זוהר.
"יום אחד, אני בן 10, בסוכה של המציל ואבא שלי קורא לי לרדת. אני יורד ורואה מישהו לבן כמו הקיר, עם בגד ים טנגה ורגל אחת על החסקה. אבא אמר לי: 'אתה יודע מי זה? זה אורי מלמיליאן'. ואורי הגדול לחץ לי יד. כמעט איבדתי את ההכרה. רצה הגורל ושמונה שנים אחר כך ישנו באותו החדר במחנה האימונים של מכבי ת"א שבה שיחקנו יחד".
הם לא רק שיחקו יחד. זוהר הצעיר והמוכשר הפליא בבעיטות עונשין לחיבורים ובמסירות אמן כמו אורי הגדול, הוביל יחד עם אבי נמני את מכבי ת"א להישגים כבירים, וכבר היה ברור: כוכב חדש וזוהר הגיע לכדורגל הישראלי.
הילד שנאלץ "לסחוב" נעליים
זוהר אומר שכלום לא היה לו מובן מאליו. הוא נזכר איך גדל וצמח במעברה בבת ים, "בצריף של 25 מ"ר", גם איך סחב נעלי כדורגל לאחד הנערים בחדר ההלבשה. "הייתי צריך להבין מהר מאוד את החיים כדי לשרוד. את נעלי הכדורגל הראשונות שלי גנבתי מחדר ההלבשה, מנער ששיחק בנערים של הפועל בת ים. הבעיה הייתה שאני הייתי מידה 38 והוא 44.
"שמתי דבק מגע בנעליים עד איפה שהאצבעות שלי הגיעו. אחרי הרבה שנים סיפרתי לאותו נער שנעלי הכדורגל הראשונות שלי היו שלו ואפילו החזרתי לו אותן. הוא היה גאה שאיציק זוהר התחיל את הקריירה שלו עם נעליים שלו".
זוהר קרע הרבה זוגות נעליים מאז וגם רשתות. הוא זכה באליפויות ובגביעים עם מכבי ת"א, בית"ר ירושלים, ניסה את מזלו גם בחו"ל והיה גם בנבחרת ישראל הגדולה של שלמה שרף עם ברקוביץ', רביבו, נמני, מזרחי ורבים אחרים.
אני שואל אותו אם כוכב ענק כמוהו בכדורגל הישראלי לא פספס קריירה מזהירה בחו"ל, ואם מיצה את כישוריו בנבחרת ישראל. "אני לא חולק עליך, אבל זה לקחת את כל הטוב שהיה ולמצוא בו נקודות שיהפכו אותו לפחות טוב. אני רואה את זה אחרת. אם היית שואל אותי בתור ילד במעברה אם אני רוצה להיות שחקן בנבחרת ישראל, וללבוש פעם אחת את מדי הנבחרת, הייתי אומר לך שזה כל מה שאני רוצה. או לשחק אפילו פעם אחת בחיים בפרמיייר ליג.
"הכדורגל היה החיים שלי. גדלתי במקום סוציו־אקונומי מאוד־מאוד נמוך, ולצמוח משם ולהפוך לכוכב כדורגל זה הישג גדול. שיחקתי בליגות באירופה, שיחקתי מול השחקנים הגדולים בעולם, כבשתי מול הקבוצות הגדולות ביותר בעולם, זכיתי בכל כך הרבה אליפויות ולהיות אחד מהטובים ביותר שהיו פה. הגשמתי את כל החלומות שלי כשחקן כדורגל".
אני שואל את זוהר איך הוא רואה כיום את רמת הכדורגל הישראלי גם בהשוואה לתקופתו. "אין היום בכדורגל הישראלי אותם כוכבים שהיו בעבר", אומר זוהר. "אני עוקב אחרי הכדורגל שלנו כי זה חלק ממני. אני נהנה, אני מתאכזב, לפעמים אני אפילו נעלב.
"יש את הכוכבים שלנו בחו"ל, אוסקר גלוך ומנור סולומון, שבהחלט היה ניתן לראות אותם בכיף בכדורגל כאן, בכדורגל שלנו. בעיקר בקבוצות הגדולות, אתה לא רואה אותם כוכבים שראית בעבר. יותר מזה - גם השחקנים הזרים שהיו כאן בעבר היו ברמה הרבה יותר גבוהה מעכשיו וזה משך אותנו, הישראלים, ואת המשחק כאן לרמה הרבה יותר גבוהה. הכדורגל אז היה הרבה יותר אטרקטיבי מהיום, עם הרבה יותר פיגורות, ישראלים וזרים".
"בלי חברים קרובים בכדורגל"
זוהר, שבעבר היה פרשן כדורגל בערוצים שונים בטלוויזיה, מחובר גם כיום לכדורגל הישראלי. הוא אומר שיש לו סימפטיה מיוחדת לקבוצות שבהן שיחק - מכבי ת"א, בית"ר ירושלים ומכבי נתניה - והוא מודע למצבן הטוב או הפחות טוב השנה. מציין גם שהוא לא רואה היום בכדורגל הישראלי שחקן שמזכיר לו אותו.
אני שואל את זוהר אם יש לו חברים כדורגלנים מהתקופה שבה שיחק עימם ונגדם. הוא משיב נחרצות: "אף פעם לא היה לי חבר קרוב מהכדורגל - לא נמני, לא רביבו, לא ברקוביץ'. אבל כשאנחנו מתראים, יש אוטומטית חיבור כמו כשהיינו נמצאים בחדר ההלבשה של נבחרת ישראל או בקבוצה ששיחקנו ביחד".
עם נמני, עם ברקוביץ', אין איזו טינה? מתח?
"להפך. כל האינטריגות שהיו כשהיינו שחקנים, וממרום שנותינו זה הופך להיות צחוק. כיום, כשאני ואבי נמני נפגשים החיבוק כל כך חם, הלוואי שהוא היה כזה חם כשהיינו שחקנים".
מה היה בינך לבין נמני כשחקנים? היה באמת מתח גדול, או שזו המצאה של התקשורת?
"זה הרבה יותר המצאה של התקשורת. אף פעם לא רבנו. היינו שני כוכבים בקבוצה אחת, חלק מהקהל אהב אותו, חלק אותי, אז אוטומטית יש אולי קצת מתח. זה בסדר. שחקני כדורגל נכנסים פעמיים לחדר ההלבשה - פעם אחת הם, ופעם שנייה האגו שלהם. בשורה התחתונה, מה שאיחד בינינו זה הדשא".
גם עם ברקוביץ' היו לך עניינים. התקרית המפורסמת בבלומפילד. גם התחריתם על אותה משבצת בנבחרת.
"זה לא היה פשוט. אבל אייל כתב בספר שלו אחרי שהוא פרש שאם היה מישהו אחד יותר טוב ממנו זה איציק זוהר. היינו מנוהלים על ידי האגו, וכיום אנחנו מגחכים על זה".
זוהר אומר שהוא אופטימי לגבי נבחרת ישראל ומפרגן מאוד למאמן רן בן שמעון.
"רן מאמן מצוין שמבין כדורגל מאוד וחי את המגרש, חי את חדר ההלבשה. הוא מאוד מעודכן בכל מה שקורה מסביב למשחק עצמו. יש היום דור של שחקנים שמשחקים באירופה שבהחלט יכול להביא אותנו לטורניר גדול. ראינו ניצוצות בקמפיין האחרון, ואני מאמין שבקמפיין הבא נראה יותר".
"נלחם כל יום"
איציק זוהר תמיד משך אש, כותרות גדולות. האיש הזה, שכבש את לבבות האוהדים במגרשי הכדורגל, בתוכניות הריאליטי שבהן כיכב וגם הסתבך באירועים מורכבים, יודע היטב מאיזה חומר הוא קורץ. "לחיות על הקצה זה לא משהו שמפחיד אותי", מסביר זוהר. "אני תמיד אוהב לדחוף את החיים שלי לקצה, אני חי בווליום גבוה, זה סוג האישיות שמרכיבה אותי ואני חי עם זה בשלום".
לפני חצי שנה ביטל בית המשפט את הרשעתו של זוהר בגין תקיפת בת זוגו לשעבר, מיטל אדרי. זוהר נשאל בראיון על העניין, אך לא מתייחס לכך ישירות. הוא מסביר איך הוא רואה את חייו. "אין לי סיבה לבוא בטענות. אחרי כל ההצלחות שעברתי, לא אתן לכישלונות כאלו או אחרים למתג אותי ככושל. אני ממשיך קדימה ומודה להשם על כל מה שקיבלתי בחיי. אני מודה, אני לא אדם שגרתי. אני לא חי חיים שגרתיים, ובגלל זה אני לא משעמם אותך ואני עדיין רלוונטי.
"אני עדיין נלחם כל יום, מנסה, עושה השתדלות כל יום. הייתי ווינר כשחקן, אני ווינר באישיות שלי, ווינר גם כאבא, למרות שבדרך עברו לא מעט דברים. אני אדם שתמיד מאמין בחצי הכוס המלאה, מאוד מאמין בקדוש ברוך הוא וחי באמונה שלמה שכל מה שקורה לי - קורה לטובה והכל מיועד לי מראש. אני פשוט צריך למצוא את הדרכים הנכונות".
"היא אישה מדהימה, עוצמתית"
זוהר מספר שהוא מתעסק ועובד בשנים האחרונות בגיוסי אשראי ונדל"ן, בעיקר לנדל"ן מול הגופים המוסדיים. "אני עסוק בכך מהבוקר עד הערב ואני מבסוט", הוא מוסיף ומספר שהוא בזוגיות כבר שנה עם עורכת הדין יפעת כהן והם גרים יחד בתל אביב. "היא אישה מדהימה, עוצמתית, ואני מבסוט".
כשהוא מדבר על ילדיו, עיניו בורקות. יש לו "שלושה ילדים מדהימים", כהגדרתו. הוא מספר שהוא מאוד קשור אליהם ובקשר מאוד קרוב איתם. "אנחנו מאוד אוהבים ובקשר הכי טוב שיכול להיות. הילדים שלי הם אחד הדברים שמחזיקים אותי ומשאירים בי אופטימיות תמידית. הם ההצלחה הכי גדולה שלי בחיים.
"גבריאל (26) משלימה תואר שני במדעי המחשב, מיכאל (24) הוא מנהל אישי של זמרים גדולים כמו אושר כהן ועידן עמדי, הוא אחד מהבכירים ב'ארומה מיוזיק'. אליה אנדריאה היא הקטנה והאהובה שלי והיא בת 13. אני מאוד קשור כמובן גם להורים ולאחים שלי. אני מגיע בשישי לקידוש אצל אבא ואמא בבת ים, כמובן עם הילדים לפעמים. יש אוכל מעולה שאמא סימה עושה ואנחנו מרבים לצחוק. ככה אני רואה את היהדות, את המשפחתיות, ככה אני אוהב לחיות".
