איזה ערב היה בסמי עופר אתמול (ראשון). הפועל באר שבע באה לקחת שלוש נקודות אבל גם השאירה הצהרה. בתוצאה הנמוכה ביותר וביכולת בינונית, הוצאנו את הניצחון הכי גדול שלנו עד כה העונה. ההישג בסיומו לא היה רק ניצחון חוץ קשה מול יריבה ישירה, אלא גם מקום ראשון אחרי חמישה מחזורים עם פתיחת העונה הטובה בתולדות המועדון.
עבור הקהל של ב"ש ועבור שלושת אלפי האדומים שליוו אותה אל הכרמל המשחק הזה היה חשוב מאוד, בעיקר כדי להבין האם אנחנו מספיק חזקים על היריבות לצמרת או רק על קבוצות התחתית. הניצחון הזה הוכיח שלפחות על חלקן אכן כך המצב. בשורה התחתנו עברנו בהצלחה רבה את המבחן המשמעותי הראשון שלנו.
הפועל ב"ש עלתה על הדשא מול אצטדיון מלא והציגה ביטחון שלא היינו רגילים אליו עד כה. זה אמנם לא בא לידי ביטוי בלחץ אינטנסיבי והגעה לכמות מצבים גדולה, אלא להפך דווקא במשחק שקט ששוחק ברובו בהילוך ראשון לאורך כל ה-90 דקות. כמובן שהיינו רוצים לראות את הקבוצה מייצרת יותר מצבים מול השער ומשחקת מהר יותר, אבל זה היה משחק של בגרות במשחק צמרת עם אווירה ראויה למעמד.
היה לנו ברור שאנחנו חייבים לנצל את המעידה המשמחת של מכבי תל אביב מול בני סכנין וגם הידיעה הזו לא הורידה מהלחץ. בכלל, אם יש במה להתנחם לאור ההצלחה של הצהובים באירופה השנה, היא בתקווה שאולי התקופה האינטנסיבית הזאת תגרום להם לאבד נקודות ולנו תינתן האפשרות לפתוח פער. שכן ידוע שאחרי שהמסע האירופי מסתיים, ההתרכזות שלה תהיה אך ורק בליגה וזה כבר יהיה סיפור אחר.
לאור כל אלו זה לא היה ניצחון מובן מאליו, למרות שהמשחק הבליט את פערי האיכות בין הקבוצות. מכבי חיפה הייתה אולי יותר פיזית ומהירה, אבל הפועל ב"ש יותר טכנית, מאומנת ושקטה שמאמינה ביכולת של השחקנים שלה ובמשחק הקבוצתי שהיא יודעת לשחק. היא לא באה להשתולל, היא באה להחזיק בכדור ולחכות לזמן הנכון שהגיע.
הירוקים, למעט בדקות הראשונות בפתיחת כל מחצית במהלכן החזיקו בכדור, בנו בעיקר על משחק אגפים וכדורים ארוכים לטריבנטה סטיוארט החזק. אבל הפועל ב"ש גם במשחק הגנה טוב הצליחה ברוב הפעמים לסכל את כל התוכניות של המאמן החיפאי כבר באזורים רחוקים מהשער שלה, זאת למרות שרן קוז'וך לא עשה התאמות מיוחדות לקראת המשחק ועלה עם אותו ההרכב שפתח גם נגד סכנין בבית.
מגיע פרגון לאופיר מרציאנו
קשה להצביע על שחקן שהיה בולט מעל כולם שכן אף אחד לא עשה זאת במיוחד. זה היה משחק סולידי של כל שחקני הקבוצה. אבל אם בכל זאת צריך לפרגן אז מגיע לאופיר מרציאנו שמחליף את ניב אליאסי הפצוע במשחקים האחרונים. הוא לא נדרש למתוח איברים בתדירות גבוהה מדי, אבל כשהיה צריך הוא היה שם עם הרבה ביטחון וניסיון. המשחק הזה שלו נתן גם לקהל אולי קצת שקט. גם מתן בלטקסה עם עוד משחק טוב וסגירות טובות. שמחנו גם לראות דקות ראשונות של ג'יבריל דיופ, הבלם הסנגלי החדש. בדקות הבודדות ששיחק עשה עבודה לא רעה.
כמובן שמגיעה מילה טובה איך לא גם לדן ביטון. הקפטן (כשמיגל ויטור בחוץ) השקט והלא רשמי של הפועל ב"ש שבוחר לשחק ללא הסרט. מעבר לשער במשחק ליגה עשירי ברציפות, הוא מוכיח פעם אחר פעם שהוא בעל הבית של הקבוצה. אם היכולת האדירה שלו תספיק והוא אכן יצליח להביא לנו תואר בסיום העונה, הוא ישתווה לגדולים ביותר בהיסטוריה של המועדון ויעמוד בשורה אחת עם כל האגדות.
תקופת המבחנים לא הסתיימה עבור הפועל ב"ש אלא ההפך רק התחילה. בשבוע הבא אליניב ברדה והקבוצה העיקשת שהוא בנה בצלמו ובדמותו בהפועל תל אביב מגיעים לטרנר. ברדה כבר הוכיח שהוא יכול לנצח אותנו בבית כמו שעשה בחצי גמר גביע הטוטו בתחילת העונה. מאז הפועל ת"א התחזקה והשתפרה. אבל גם הפועל ב"ש. אנחנו חייבים לנצח אבל בכל אופן זה לא יהיה פשוט.
