"סתיו למקין בטוונטה משחק ועושה משחקים טובים". כך דיווח ערב משחקה של הנבחרת במולדובה, הכתב החדש בתוכנית הספורט ברדיו fm103, ערן זהבי. המגיש לצידו, חיים רביבו, לא תיקן אותו. גם לא המעריץ שמרים לשניהם, לירן שכנר, אף על פי שהמידע ששודר למאזינים היה פשוט מופרך.
הבלם הישראלי פתח בהרכב קבוצתו ההולנדית במחזור הראשון, בהפסד 1:0 לזוולה, והוחלף בהפסקה. מאז, שלושה מחזורים וחצי, הוא התייבש על הספסל. כשמבקשים משחקני עבר לחלטר ולחפף כעיתונאים, מה הפלא שזה נגמר בבעיטת וולה לחיבורי הפייק ניוז.
זהבי, חשוב לומר, אינו אשם. אשם מי שהושיב אותו באולפן בלי שיהיה מי שיתקן אותו. עד לא מזמן ישבו שם גם עיתונאים, שהעלו לשידור כתבים ושמעו מהם עדכונים מהשטח. נכון, חלק מהכתבים הללו היו חצרנים, אבל הם שלטו לפחות בעובדות.
היום התוכנית הזו מוקדשת ברובה לקשקשת של שחקני עבר, שעפים על עצמם עם סיפורים מימיהם הגדולים, ומחניפים זה לזה ברמות מביכות. לא פעם מלווים את פולחן הנרקיסיזם אפקטים קוליים, עם השמעת הקלטה של תיאור שער שכבשו לפני כמה שנים טובות. ואז הם פוצחים בשחזור ובסיפורי סבתא.
לפני כשבועיים, לקראת המשחק בין בית"ר ירושלים למכבי חיפה, הועלו על הקו עופר מזרחי ובוני גינצבורג, לדבר על גמר הגביע בין שתי הקבוצות ב-1989. בית"ר ניצחה 3:4 בפנדלים, אבל הרגע הזכור ביותר מאותו משחק היה הסלאלום של מזרחי שהסתיים בטיל קרקע-רשת שכפה הארכה.
גינצבורג לא הסתפק באזכור חלקו המכריע בדו קרב הפנדלים, והתרפק על חצי הגמר של מכבי תל אביב נגד מכבי חיפה שנתיים קודם, שגם בו הוא הדף פנדל של זאהי ארמלי. למכבי ת"א לא היה שום קשר לנושא שלשמו הועלה על הקו, אבל בוני דחף את זה, ואף ציין שיש לו חלק בקידומו של רוי רביבו. זה שאבא שלו ישב במקרה באולפן והתמוגג.
שבוע אחר כך רביבו וזהבי חזרו עוד יותר אחורה, והעלו לשידור את מוט'לה שפיגלר, שסיפר על משחקיו האחרונים במכבי נתניה. איכשהו, בלי ששאלו אותו, הוא סיפר שחתם בפריז סן ז'רמן בעונת 1973/74 כשהייתה בליגה הצרפתית השנייה, והדגיש: "העליתי אותם וחזרתי לארץ"... כמה ענווה.
וקצת עובדות: שפיגלר אכן תרם מאוד באותה עונה וכבש 10 שערים (שישה פחות ממלך שערי הקבוצה, ז'אן פייר דוגליאני). פ.ס.ז' סיימה שנייה בטבלה ופגשה את ואלנסיין לקרב כפול על העלייה. היא הפסידה במפגש הראשון 2:1, אבל ניצחה בביתה 2:4, ועלתה ליגה. מוטל'ה שלנו לא כבש בשני המפגשים, דוגליאני נתן צמד בגומלין, אבל ספק רב אם אמר אי פעם: "אני העליתי אותם".
וככה הם יושבים להם שעות על גבי שעות ברדיו, כמו בפרלמנט של בני גיל הזהב, נסחפים בנוסטלגיה ומחניפים איש לרעהו. הכל על חשבון העיתונות ודיווחי הספורט האקטואליים. מצד שני, זהבי אמנם דיבר שטויות בדיווח על דקות המשחק של למקין בהולנד, אבל הוא עדיין הרבה יותר אמין מזהבי אחר, שמחזיק מעצמו "עיתונאי".
קרקס כדורגל הנשים, ושתיקת קארין סנדל
תמונה חגיגית יותר לכבוד מחזור הפתיחה בליגת העל לנשים בכדורגל לא היינו יכולה לקבל: מ.כ רמת השרון התייצבה למשחק מול מכבי אס"א ת"א עם שמונה שחקניות בלבד, ונוצחה 6:0. תוצאה מוכרת עבור האורחת, אבל בעיקר במרכז הטניס.
כדי להדהד את הבושה, המשחק הזה גם צולם ושודר בערוץ הספורט. מכבי אס"א ת"א שיחקה במערך 1-3-2-4, בעוד רמה"ש הציגה מערך חדשני של 2-5 (חמש מגנות ושתי קשריות אחוריות). בשער שלה ניצבה הקפטנית רנאטה סנטנה, שנעצרה בתום העונה שעברה ע"י משטרת ההגירה. מזל ששוחררה בלי תנאים מגבילים.
כדי להבין עד כמה העניין התקבל בהפתעה בהתאחדות, שווה לחזור שלושה שבועות לאחור. מ.כ רמת השרון הופיעה למשחק "גביע אתנה" מול הפועל קטמון ירושלים עם תשע שחקניות בלבד, הובסה 10:0, והועמדה לדין משמעתי בגין "הופעה למשחק בניגוד להוראות". היא נקנסה ב-2,000 שקל, אבל בסיפור הזה יש הרבה יותר אפסים.
והכי מעניין מדוע מיד אחרי הביזיון אמש לא נשמע קולה של קארין סנדל. ההיא שנטשה יחד עם עוד שתי חברות משחק של הפועל ת"א במחצית, כדי ללכת לחתונה של חברה, והותירה את קבוצתה בתשע שחקניות בלבד. גם הפארסה ההיא הסתיימה בתבוסה 6:0, מה שממש לא מפריע לה לכהן כיו"ר ארגון שחקניות ושחקני הכדורגל בישראל עד עצם היום הזה. קארין סקנדל.
