בטיסה חזור מפולין, כשהוא מחזיק בידיו עוד כרטיס לשלב הליגה של הליגה האירופית, ז'רקו לאזטיץ' כבר שרטט את בנק המטרות לקראת יום ראשון בבלומפילד. מעל החובה לפתוח את העונה עם שלוש נקודות, היו שם מספר סעיפים מרכזיים. הראשון מהם היה ההטמעה של יון ניקולאסקו במכבי.
ישב לזאטיץ' בינו לבין עצמו, ותכנן גם חלוקת רוטציה בין השחקנים החדשים שלו לבין אלו שכבר מכירים את השיטה. שרטט, ושרטט – מרוב שרטוטים הוא לא האמין בעצמו שהשיעור שהוא יעביר את מכבי נתניה יהיה קל כל כך, נקי כל כך. כיתת אמן של האלופה באצטדיון ביפו – והיה שם הכל מהכל, בכל זאת מורה לספורט זה מורה לספורט. זה התחיל בתצוגה אדירה ביציעים, ומשם כמו בעונה שעברה זה עבר בצורה ישירה לדשא.
היהלומים היו הקבוצה הכי נוחה עבור האלופה בעונה שעברה, בכל פעם שפגשה אותה היא הצליחה לייצר הצהרה. קודם כל עבור מכבי ואחרי זה לליגה כולה. ההצהרה שלי לקראת העונה היא שמכבי כנראה בדרך להיות קבוצה טובה יותר משמעותית מהעונה שעברה. כן, אחרי קיץ שבו שחקני מפתח רבים עזבו – היכולת שלה לבצע התאמות מעניקה לה פוטנציאל הרס עבור היריבות בנפח משמעותי יותר, הגנה יציבה יותר ומעל לכל סגל רחב יותר.
שימו לב רק לנוכחות הפיזית שיש לה עם דור פרץ וניקולאסקו כצמד לוחצים. זה לא רק המחויבות שלהם למשחק הלחץ, אלא היכולת של כל אחד מהם להבקיע ממגוון רחב של מצבים וגם העובדה שכל בלם או קשר אחורי בליגה לא שמח להיכנס איתם למאבק. הגול הראשון היה משחק קלאסי של צמד חלוצים עם תנועה אדירה של הקפטן וסיומת שהזכירה את הסיומת של הקפטן הקודם.
השער השני הוא תכלית כל תבניות ההתקפה של לאזטיץ'. לחץ מאסיבי על החלק האחורי של היריבה, כדור שנוחת ברגליים של ניקולאסקו והוא משם בטווח קצר מאוד של פעולות יורה כדור חד לרשת. את כמות האוויר שיצאה ממנו באותם רגעים היה אפשר לשמוע עד מולדובה ואם יש שער שחשוב יותר משערים אחרים, על השער הזה מדברים. מכבי חייבת את ניקולאסקו, היא צריכה אותו כמו אוויר לנשימה. יותר מזה, התקווה היא שכמו אצל פרץ מול דינמו קייב עם השער שפתח את הסכר, בדיוק גם אצל המולדובי.
יוסי אבוקסיס מצידו היה שם כדי לעשות את המהלך שמוציא אותו טוב על חשבון השחקנים שלו. חילוף כפול עוד לפני הדקה ה-30 הוא בגדר אני מאשים של המאמן. הוא סימן את האשמים, לצערו היריבה שלו לא נתנה לו שום קייס להרגיש בנוח.
לאזטיץ' הגיב היטב עם החילופים
נקודה לחיוב העונה היא התגובות של לאזטיץ' מהספסל. כנראה שנוח לבצע החלטות כשאתה מוביל 0:2 בהפסקה, אבל עם יכולת השיפוט בבלומפילד המהלכים של הסרבי היו מדויקים. כתבתי בטורים קודמים שמוחמד עלי קמארה וכריסטיאן בליץ' יסבלו העונה מאובר שיפוט בגלל היכולות שלהם לשחק בקצב גבוה ובאגרסיביות. לא ידעתי כמה אני צדקתי.
לקמארה הספיקו פחות משלוש דקות לספוג צהוב מיותר על תיקול במרכז המגרש. ההוצאה שלו בהפסקה היא ניהול נכון יותר של הסגל מצד לאזטיץ'. הרווח הוא כפול, גם אינטגרציה מהירה יותר של שחקנים כמו איתמר נוי (נפלא), הייטור (אהבתי) וסייד אבו פרחי (ככה נראית גישה בריאה, שלח לאורי עזו).
לעומתם, שגיב יחזקאל שהבריק מול דינמו קייב, היה במשחק מפוזר, אבוד, ורק מנע אפשרות לייצר תוצאה היסטורית. נוי מסתמן ככלב תקיפה בליגת העל. חד, מחויב, רץ ללא הפסקה. בכל הופעה שלו מתחילת העונה מורגש שהוא מתקדם, מרגיש יותר בנוח ותופס יותר נפח בסגל. אם הוא גם יצליח ייצר שערים כמו הפגז שקרע את הרשת של עומר ניראון, מכבי תרוויח בענק.
ואיך אפשר בלעדיו? הכמיהה אליו באמת הייתה קשה מדי, אבל בליץ' הוא כנראה הדבר האמיתי. האיש שכל תיקול שלו הוא שלושער בדרבי, שכל חילוץ שווה לדבר הטוב ביותר שהוא אי פעם עשה. זה לא דינמו, מדובר במכת חשמל שעושה הכל מהכל.
חבילה שלמה, שכל מהלך שלה רק מעמיק את הרגשות. מחזק את העובדה שבחרת נכון, יש משהו בבליץ' שגורם לך מהיציע להבין שמדובר בבעל בית אמיתי. מנהיג שנמצא פה פחות מחודש וכבר שולט בכל מהלך טוב כשהוא על כר הדשא. מכבי שלטה בסיום בצורה כ"כ אבסוליטית שהיא אפילו הגשימה את הניסיון של פרץ כחלוץ בודד, רק כדי לקרב אותו לשלושער ראשון בקריירה (מטרה שצריך להגשים העונה).
ולקינוח, יש קבוצות שמבטלים להם כרטיס אדום בניידת ה-VAR, יש קבוצות שממציאים להן פנדל כל מחזור, ויש אלופה בדרך לצלחת מספר 27. שתיגמר כבר פגרת הנבחרות, אני בגעגוע.
