הפועל תל אביב חזרה הקיץ לליגת העל והאוהדים מצפים כי הפעם המועדון יחזור להיות חלק מחבורת הצמרת של הכדורגל הישראלי. אחת השאלות המעניינות שעולה לאחרונה ביציעים האדומים היא סביב המנהיגות ומי שצפוי להיות המנהיג של הפועל ת"א הנוכחית.
בעבר היו אלה שביט אלימלך, שמעון גרשון, יוסי אבוקסיס ובתחילת שנות האלפיים היה זה גם הבלם טל חן. שחקן העבר חגג יום הולדת 45 ונעלם לחלוטין מעולם הכדורגל. "לאחר סיום הקריירה פתחתי סניף של ארומה בבאר יעקב, מכרנו את העסק ובשנה האחרונה אני עוסק בנדל"ן באזור פתח תקווה והסביבה", הוא מספר בראיון מיוחד ל"ישראל היום".
היית אמור להיות גם מורה לנהיגה?
"הוצאתי תעודה אבל לא עסקתי בזה. אני מאוד מרוצה מהעשייה שלי היום ואני אחד כזה שיוצא למסלול חדש ולא מסתכל אחורה. מרוצה מהתהליך שלי שעשיתי לאחר הפרישה".
כיצד הגיעה ההחלטה על פרישה?
"אני לא פרשתי בדרך טבעית אלא בגלל פציעות וברגע שהרגשתי שהגוף לא יכול עוד לתת מעצמו ולא מסוגל אז החלטתי לוותר ולהמשיך הלאה".
איך מתמודדים ברגעים הלא פשוטים בזמן הפרישה?
"היה לי מאוד קשה. הרגשתי שאני רוצה לעשות משהו ולא יכול. היה לי כעס גדול על עצמי ועל הגוף שלי וזה היה מתסכל. הייתה לי תקופה שהייתי זקוק לטיפול פסיכולוגי ולשמחתי גם המון שיחות עם אשתי, המשפחה והחברים".
הרגשת שמיצית את מלוא הפוטנציאל?
"לא, אבל זה לא משהו שתסכל אותי. אני חושב שיכולתי לעשות יותר, אבל עדיין אני מאלה ששלמים עם הקריירה שלהם".
תמיד חשבת על היום שאחרי הפרישה?
"חשבתי על היום שאחרי כבר ברגע שהתחלתי לשחק כדורגל. ידעתי תמיד שמקצוע הכדורגל הוא קצר וצריך להכין את הקרקע ליום שאחרי ולשמחתי עשיתי את זה".
למה לא הלכת לתחום האימון?
"ברגע שפרשתי הייתי מאוד מתוסכל ולא רציתי להישאר באותו מקום ובאותו מקצוע ובשביל לרפא את עצמי לא חוזרים אחורה. בכלל, תחום האימון בישראל לא מוערך, אתה יכול לעבוד שנה או שנתיים ואז למצוא את עצמך שלוש שנים בחוץ. אני בן אדם של יציבות ומקצוע המאמן הוא לא יציב".
היית סמל של הפועל ת"א. הציעו לך לחזור?
"ההצעה היחידה מהכדורגל הייתה לי ביום הפרישה מקבוצה בליגה הלאומית. בהפועל ת"א מעולם לא פנו אליי ואני גם לא מאוכזב כי לא היו לי ציפיות. זאת הנקודה של תרבות ספורט שדיברתי עליה גם בעמדת המאמן. אני שמח שהאוהדים מעריכים ואוהבים וגם היום לפעמים פוגשים אותי ברחוב ואני מקבל המון אהבה".
אתה עוקב אחרי הכדורגל היום?
"כמעט ולא. אני בן אדם שמתקדם קדימה ולא מסתכל על העבר".
מרוצה ממה שקורה בהפועל ת"א תחת אדמונד ספרא?
"האמת שהפועל ת"א היא הקבוצה היחידה שמסקרנת אותי ואני מדי פעם מסתכל על התוצאות. מרוצה שהם עלו ליגה וחזרו למקום שהם ראויים להיות בו. הפעם היחידה שהייתי באצטדיון בלומפילד מאז שפרשתי היה בטקס 100 השנים שעשו למועדון והוזמנתי. מעבר לזה לא הייתי בשום משחק מאז הפרישה".
התחזקת גם מבחינת דת?
"תמיד הייתי רוחני ומחובר לדת אבל לא בקטע קיצוני. אני לא שומר שבת, אבל מניח תפילין מאז בר המצווה, אוהב ללכת לשיעורי תורה, מקפיד שיהיה קידוש מדי שבת ושומר חגים. חשוב לי הצביון היהודי וזה תמיד היה שם אצלי".
גם דיג הוא נושא שמעניין אותך?
"זו התרפיה שלי וזה לא על בסיס קבוע. יש משהו מיוחד באדרנלין שאתה חוזר לאחר דיג".
כמה אתה מרגיש פספוס שלא יצאת לחו"ל ושאין לך הופעה בנבחרת?
"הייתי קפטן הנבחרת האולימפית ובכל נבחרות הנערים והנוער אבל לא בנבחרת הבוגרת. האמת שבתקופה שלי היה ארסנל אדיר של בלמים כמו גדי ברומר, אמיר שלח, רן בן שמעון ואריק בנאדו, ככה שהיה לי קשה להיכנס לנבחרת. אין ספק שאם הייתי משחק היום אז הייתי גם בנבחרת הבוגרת אבל אז היה קשה".
שאלות קצרות
מי המאמן שהכי השפיע עליך?
"קשה. אני חושב שבני טבק שאימן אותי בנבחרת הנערים והאיר לי את הדרך בכדורגל, לקחתי ממנו המון ואנחנו חברים עד היום".
נהנית בעוד מועדונים חוץ מהפועל ת"א?
"מכבי נתניה היה מועדון שמאוד אהבתי, אבל עדיין יש יתרון קטן להפועל ת"א שהפכה לי לבית".
מי השחקן הכי טוב ששיחקת לצידו?
"אין ספק שזה אבוקסיס שהיה ברמה הכי גבוהה".
מי החלוץ שהיה הכי קשה לשמור עליו?
"האמת, אנדז'יי קוביקה. הוא היה ברמה מאוד גבוהה וכל מאבק מולו היה עיקש וקשה".
איזה גביע היה מתוק יותר של הפועל ת"א או הפועל רמת גן?
"הפועל ת"א והגביע הראשון מבין השניים".
לסיום, משהו שחלמת לעשות בכדורגל ולא עשית?
"עשיתי הכל ואני לא מאלה שמתאכזבים שלא זכו באליפות כי זכיתי בשלושה גביעים. אני נהנה ואולי חסרה לי הופעה בנבחרת, הייתי בסגל הרחב תחת אברהם גרנט אבל הופעה אין".
אם לא היית כדורגלן אז מה היית?
"השם יודע".
