הוא אמנם גדל הפועל ירושלים, שיחק בתשעה מועדונים וזכה בגביע המדינה עם הפועל תל אביב, אבל אהוד כחילה יישאר תמיד אחד הסמלים הגדולים של בית"ר ירושלים. כחילה שיחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-57 פנה לאימון כדורגל מיד לאחר הפרישה, אבל הוא מאמן בליגות הנמוכות. את העונה האחרונה החל בבית"ר נורדיה, אך בהמשך העונה עבר למועדון ספורט דימונה ושם הוא הוחלף באמצה העונה. במקביל כחילה עובד במחלקת הספורט של עיריית דימונה ומחכה להזדמנות שלו בליגות הגבוהות.
"לא קיבלתי את ההזדמנות בכדורגל הישראלי, למרות שאני נהנה לאמן בליגה א'", אומר כחילה בראיון ל"ישראל היום". אבל בתור סמל של בית"ר ירושלים, למה הוא לא הצליח לפלס את דרכו למועדון בשנים האחרונות?
"אני סמל של בית"ר של פעם", אומר כחילה, "אם זאת הייתה בית"ר של משה דדש ואברהם לוי, אז כנראה הייתי בתפקיד מסוים, אבל פרשתי עוד כשהיה את ארקדי גאידמק ומאז הכדורגל הפך ליותר קשרים מכישורים ואני לא שם".
אף פעם לא הציעו לך תפקיד בבית"ר?
"אף פעם לא הציעו כלום. אם היו מציעים לי אז הייתי רץ".
אתה חושב שאתה מתאים לליגות הגבוהות?
"אני לא חושב שיש סודות בליגת העל. עם כל הכבוד למאמנים בליגת העל, אני לא פחות טוב. לפני יותר משלוש שנים עוזר מאמן אלמוני, רן קוז'וך, קיבל הזדמנות במכבי נתניה ומאז הפך לאחד המאמנים הטובים בישראל. הכל בזכות, הוא הוכיח את עצמו. זה לא שאנחנו מתעסקים בטניס והם בכדורגל. בכלל, העבודה בליגת העל קלה יותר כי שם זה רק כדורגל ובליגה א' רוב השחקנים עובדים בעבודה נוספת וצריך להתאים את עצמך אליהם. אני שמח בחלקי ואין לי חרטות או עצב על כלום".
העונה אימנת את הבן שלך, טל כחילה. איך זה עבד?
"וואו, קשה מאוד. מי שמכיר אותי יודע שאני רואה תמיד את ההצלחה מול העיניים. מצד אחד הבן שלי, אבל מצד שני טובת הקבוצה. צריך לדעת להתנתק מכל הדברים מסביב ולכן בבית כמעט ולא דיברנו על כדורגל אלא במסגרת הקבוצה, אבל סך הכול זה היה כיף גדול".
מה אתה חושב על בית"ר ירושלים של היום?
"בעיניי ברק יצחקי מאמן מצוין, אבל בית"ר נבנתה העונה טלאי על טלאי ומשחק ההגנה לא טוב. זה לאו דווקא על שחקני ההגנה. יש לבית"ר את החלק ההתקפי הטוב בארץ, אבל לספוג 50 שערים? אלה מספרים של קבוצת תחתית".
העונה הזאת היא הצלחה בעינייך?
"בכדורגל הישראלי בסופו של דבר לא זוכרים את ההצלחות במהלך העונה, אלא רק מה שיש בסוף. אם בית"ר תסיים את העונה עם תואר ותיקח גביע אז זאת עונה גדולה. אם תפסיד בגביע ואפילו תסיים במקום החמישי אז זאת עונה גרועה".
איזה בלם ישראלי היית ממליץ לקחת בבית"ר?
"אני חושב שהבעיה של בית"ר זה משחק ההגנה, שני הבלמים לא מתואמים אחד עם השני. בזמנו היה לנו אחד כמוני שמשחק חזק ומרביץ, ומצד שני היה בלם טכני ומהיר כמו סרגיי טרטיאק. בית"ר ספגה הרבה שערים העונה בגלל טעויות קשות בהגנה, כמו במשחק האחרון מול מכבי חיפה, אסור לספוג שערים כאלה ברמות הגבוהות. לבית"ר יש את הקהל הגדול ביותר והקהל הזה צמא לאליפות".
מדברים על ערן זהבי שיילך לבית"ר. אתה חושב שהוא יכול להצליח שם?
"ערן זהבי הוא דוגמא ומופת לספורטאי ולמקצוענות. כל ילד צריך ללמוד מהסיפור של זהבי. בזמן שלנו, כשאני ואלי אוחנה עוד היינו בבוגרים, ברק יצחקי ומאור מליקסון היו הצעירים שעלו. אם זהבי יגיע, זה יקדם את דור העתיד בבית"ר. זהבי הוא גדול השחקנים בדור הנוכחי ומהבודדים שיכול להשתוות לכוכבי על בעבר כמו אוחנה, נמני, עטר, ברקוביץ' ורביבו".
מה שונה בדור של היום בניגוד לעבר?
"בעיניי הדור שלנו היה הרבה יותר מוכשר. אז היו באמת שחקנים אדירים שגם הגיע מחו"ל. השוער הראשון של נבחרת ברית המועצות, אובארוב, הגיע למכבי תל אביב. השוער השני, צ'אנוב, הגיע למכבי חיפה. הגיעו בלמים כמו פולוקוארוב וקשרים כמו שאלוי ופישונט בסכומם נמוכים והיום שחקנים ברמות האלה שווים לפחות 15-20 מיליון יורו".
"אז השחקנים היו משחקים בשביל המועדון והיום שחקנים עוברים קבוצה כל שנה. שחקנים אז היו בלי אגו והיום כל שחקן קם בבוקר מסדר את הג'ל ורץ קודם כל לטיקטוק. היו מגינים כמו משה גלאם, אדורם קייסי ודוד אמסלם שאין ולא יהיו עוד".
דובר עלייך כ'שחקן נשמה'. אין את זה היום?
"ברמה האישית אני מרגיש את הברכיים והקרסוליים שלי עד היום. אז הייתי עולה בכל אימון או משחק עם זריקות רק כדי לשחק ולא לפספס, הייתי משחק שנים על כדורים. עד היום אני מאמין בדרך הזאת באימון ודורש את זה מהשחקים שלי. מצידי שכל שחקן ייתן 400 אחוז בכל אימון. לא היה לי פחד בכדורגל, אם היה צריך להיכנס עם המצח בקורה כדי שהקבוצה לא תספוג, אז זה היה קורה. הבן שלי טל מזכיר אותי בזה, אבל צריך עוד 'רעל' בגוף".
שאלות קצרות לסיום. מי המאמן שהכי השפיע עלייך?
"היו שניים. אחד זה דרור קשטן שהיה מורה דרך בשבילי. אספר לך סיפור קטן עליו. עלינו לליגה הראשונה ובמחזור חמישי שיחקנו מול מכבי הרצליה. היה להם חלוץ בשם יובל חליבה. לפני המשחק באסיפה דרור הכין אותי לכך שחליבה עושה הטייה בימין ובועט בשמאל. בדקה ה-14 הוא עשה את ההטייה ונפלתי והכדור הלך למשקוף. שלוש דקות מאוחר יותר, דרור החליף אותי. זה לימד אותי להיות כמה שיותר מוכן לכל משחק ולהיות עם אפס טעויות.
"המאמן השני הוא אלי כהן 'השריף'. יש לו ידע ורמת אימון שאין ולא תהיה בארץ. עוצמות אימון מטורפות. הוא בזמנו הביא הצ'יפים מגרמניה ואז צחקו עליו. עכשיו כולם עובדים עם זה".
השחקן הכי טוב ששיחקת איתו ומולו?
"אלי אוחנה ללא ספק, ולא בגלל שהוא חבר אלא בגלל שהוא ווינר אדיר. היה לי הכי קשה מול אלי דריקס, הוא היה מגיע לגבהים מדהימים. מצד אחד הוא היה ספורטאי ואדם משכמו ומעלה, אבל מצד שני במשחק היינו שולחים מרפקים אחד לשני".
הבעלים הטוב ביותר של בית"ר לדעתך?
"הייתי בתקופה של דדש וזאת הייתה תקופה מדהימה. אברהם לוי היה כמו אבא של כולם, עברתי לא מעט פציעות והוא היה איתי בבית החולים עד שהייתי מגיע הביתה. עד היום אני מתייעץ איתו".
המועדון שהכי נהנית בו?
"ברור שבית"ר ירושלים".
מה תיחשב עבורך סגירת מעגל?
"החלום הגדול זה לאמן בבית"ר ירושלים, אבל נתחיל עם כל תפקיד ואהיה מרוצה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו