העונה הנוכחית היא אחת הגדולות של בית"ר ירושלים בנים האחרונות. הקבוצה נמצאת במאבק על המקום השלישי ולפני שבועיים גם עלתה לגמר גביע המדינה, שם תשחק מול הפועל באר שבע. הצהובה-שחורה מרשימה ומגיעה לרגעי שיא, כאשר אחד מהם היה השבוע - ניצחון 1:3 על מכבי תל אביב.
האוהדים הותיקים של בית"ר נזכרים ברגעים היפים של המועדון בלאורך שנות ה-90, כשההבדל המשמעותי בין אותה תקופה להיום, הם סמלים מקומיים, בוגרי מחלקת הנוער, ואחד מהם הוא המגן שמוליק לוי (52), בנו של המנהל האגדי, אברהם לוי.
בשנים האחרונות משמש לוי, מהבודדים ששיחק את כל הקריירה שלו בקבוצה אחת (1987-2001), כמנכ"ל של חברת "שווה שווה" המתמחה בהשתתפות קבוצתית במילוי טופסי הלוטו והטוטו. הוא עוסק גם בנדל"ן באתונה והוא גם הבעלים של קבוצת כדורגל החופים דל בית"ר ירושלים.
שמוליק, כמה ההצלחה בכדורגל עוזרת לך בעסקים?
"פעם הייתי משתמש בזה יותר וזה היה פותח לי הרבה דלתות, וגם להרבה חברים שלי, אבל היום אני פחות משתמש בזה ועושה הפרדה בין כדורגל לעסקים. מבחינה מנטלית זה בהחלט עזר ואני מדבר על זה בהרצאות שאני עושה לילדים.
"אחד הדברים שאפיינו אותי כשחקן היה התמדה מיוחדת. עברתי עליות וירידות ופציעות, אבל הייתי תמיד דבק במטרה והאמנתי בדרך שלי. זה מה שעשה אותי שחקן טוב יותר. כיום יש עמידה בלחצים בעסקים ואני יודע להתעלות במצבים כאלה, אבל רק מי ששיחק בטדי מול קהל של בית"ר יודע מה זה לחץ ואלו תכונות שהביאו לי הצלחה גם בעסקים".
למה לא המשכת לתחום האימון?
"האמת שלא התחברתי. מקצוע המאמן הוא בוגדני ומאמן יש לו תלות באחרים. אני רוצה להיות תלוי בעצמי. בעבר עברתי קורס פרו עם ראובן עטר, אבל התחברתי דווקא לתחום הניהול והשיווק ואף שימשתי כמנהל שיווק בבית"ר בתקופה של ארקדי גיידמאק.
"זאת הייתה תקופה מאוד יפה שלי. עשינו הרבה דברים יפים כמו חידוש לוגו, וגם עשינו משהו משמעותי כאשר עשינו סקר וגילינו להפתעתנו ש-70 אחוזים מאוהדי בית"ר הם מחוץ לירושלים. הנתון הזה שינה תפיסה משמעותית לכל בעלי בית"ר שהיו מאז בקבוצה".
מה מרגש אותך בכדורגל חופים, שם אתה משמש כבעלים של בית"ר ירושלים?
"בתור ילד גדלתי בשכונות ושיחקתי קטרגל וזה היה קרוב לליבי לא פחות מאימונים בבית וגן ומשחקים. גם לאחר אימונים בבוגרים הייתי מגיע לשחק בשכונה. בהתחלה בניתי קבוצה בכדורגל אולמות, ושנתיים אחרי שהיא נסגרה נפתחה ליגת חופים והתאהבתי בו.
"אספר לך אנקדוטה, שבתקופה שהתחילה ליגת החופים אז ישבתי על כל האחראים בעיריית ירושלים שיבנו מגרש חול בעיר. היום רוב השחקנים שמשחקים בקבוצה של ירושלים הם מחוץ לעיר ולכן מתאמנים במרכז הארץ".
נחזור לקריירה שלך כשחקן. כמה היה קשה להיות הבן של מנהל הקבוצה?
"האמת שהכל הלך לי קשה. זה היה מאוד קשה לבטח לכל שחקן צעיר. גם במשחקים הכי טובים שלי תמיד אמרו לי שאני משחק בגלל פרוטקציות ובגלל שאני הבן של... לימים התרגלתי והייתי גאה להיות בן של סמל שאין כדוגמתו ואחד שהיה אבן דרך במועדון. תמיד הערצתי אותו והערצתי את האהדה שלו לבית"ר שהמשכתי עם זה גם כשחקן וגם לאחר הפרישה".
יש לך דוגמה לכך שהקשו עליך בגלל אביך?
"הדבר הכי זכור לי שהתחלתי לשחק בבוגרים וזה עוד היה בימק"א, ואף אחד לא הכיר אותי. קו החוץ היה חצי מטר מהיציע ושמעתי את הקהל מקלל אותי והייתה להם חוסר סובלנות בכל נגיעה שלי. די נדיר לתפקד במצבים האלה, אבל הצלחתי וזה חישל אותי.
"תמיד ידעתי, גם במשחקים הכי גדולים שלי בבית"ר, שאני עושה את הכי טוב שלי, וגם כאשר לחברים שלי היה פיק ברכיים, אז ידעתי להיות שם ברגעי לחץ. לא חשבתי לעולם לוותר או לפרוש כי האהבה שלי לכדורגל הייתה חזקה וראיתי רק את ההצלחה מול העיניים".
אתה חושב שמיצית את מלוא הפוטנציאל שלך?
"השגתי המון בקריירה. באופי שלי אני לא מסתכל על הצד הפחות טוב. הרגשתי שמיציתי כי זכינו בארבע אליפויות - שלוש בליגה הראשונה ואחת בליגה השנייה - ועוד מספר פעמים סייימנו בסגנות, אז היינו בטופ במשך עשור שלם. לא מיציתי את עצמי בנבחרת ישראל כאשר הייתי בסגל קרוב לשש שנים אבל לא שותפתי.
"המאמן דאז, שלמה שרף, היה עם תפיסת עולם שהלך עם השחקנים שלו וגם בתקופה שלי לא הייתה יציאה לחו"ל כמו היום. פרשתי גם צעיר לקראת גיל 30, ככה שהרגשתי שהשגתי הבה בתקופה יחסית קצרה".
ספר על תחושת הפספוס בנבחרת ישראל.
"הדור שלנו היה מדהים עם הרבה שחקנים משמעותיים וכל מאמן היה עם אופי וסגנון משלו. שרף בחר ללכת בעיקר עם פליקס חלפון או אלון חרזי, אבל הייתי תמיד בסגל ונסעתי עם הנבחרת. יכולתי להוציא יותר מהנבחרת, אבל זה לא אוכל לי את הלב".
לא חשבת במהלך הקריירה לשחק במועדון אחר חוץ מביתר ירושלים?
"האמת היא שלא חשבתי על זה בכלל. היו לי בזמנו הצעות גבוהות ממכבי נתניה ומכבי תל אביב, אבל בשום רגע לא חשבתי לעבור למועדון אחר. כבר בגיל צעיר החלטתי שאני נאמן לבית"ר, אבל היום אני מסתכל אחרת על הדבר הזה. אז המחשבה הייתה אותנטית, היום בכדורגל חשוב הכסף ומתייחסים לזה כעבודה. בגיל שלנו שיחקתי עם לב ונשמה וקיבלתי את ההשראה מאבא שלי שלא ראה כלום חוץ מבית"ר ואני לא מתחרט על זה".
מה אתה חושב על בית"ר של היום?
"אני לא מסתכל על משחק כזה או אחר ולא שופט קבוצה על משחק עם נצחון או הפסד, כי מה שרואים זה שלבית"ר של העונה יש דרך. הם בנו בתחילת העונה קבוצה עם ראייה לחמש שנים קדימה וחזרנו לראות את בית"ר אטרקטיבית.
"לצד זה, קשה לה להתחרות תקציבית מול מכבי חיפה או מכבי תל אביב והיא עדיין צריכה לחזק את מערך ההגנה, את כל מערך ההגנה. אחרי שתעשה זאת היא תוכל להגיע להישגים אדירים, למרות שאם בית"ר תזכה העונה בגביע אז זאת תהיה הצלחה מסחררת".
אתה חושב שהקבוצה של היום טובה משלכם?
"קשה להשוות, כי למשל לקבוצה שלנו בעונת האליפות 1992/93 היו שמונה שחקני בית, שלושה שחקני רכש ועוד שני זרים משמעותיים. רוב הסגל היה בוגרי מחלקת הנוער וזה מה שהביא את האליפות. היום רוב השחקנים מגיעים מבחוץ".
בעונה האחרונה בית"ר מכרה שיא של מנויים. אתה חושב שהם עובדים נכון בשיווק?
"הכי נכון שאפשר. כאשר הייתי מנהל שיווק אז הבנתי כמה קשה למכור מנויים במועדון וזה עוד שהיה לנו רכש של 100 מיליון שקל תחת גאידמק, ולכן זאת הצלחה מדהימה והלוואי וימשיכו ככה".
כבית"רי גאה, יש סיכוי שיהיה שחקן ערבי בקבוצה?
"שאלו אותי את זה הרבה אחרי הפרישה, לבטח שהייתי חלק מהמועדון תחת גאידמק, ואני אומר תפסיקו לשאול את זה, כי אם יהיה שחקן ערבי שיהיה נחוץ לקבוצה אז הוא יגיע בלי לשאול אף אחד, אבל הוא יקבל תמיכה רק במידה וייתן תשובה מקצועית למה שהמועדון יצטרך".
שלב שאלות קצרות
מי המאמן שהכי השפיע עלייך?
"קודם כל זאביק זלצר שהעלה אותי לבוגרים ונתן לי ביטחון ואני חייב לו המון. מעבר לכך דרור קשטן ז"ל שעמו הגענו להישגים מרשימים. עד יומו האחרון היה בן משפחה אצלנו. כך גם אלי כהן 'השריף' שנשאר חבר אמת".
מי היה הבעלים הכי טוב בבית"ר לדעתך?
"אין ספק שזה משה דדש. הוא היה פרטנר מלא של אבא שלי ובא עם הנשמה והלב ושניהם באו בלי כסף וידעו להביא את השחקנים ברמה הכי גבוה שיש. זה דבר שאםשר לעשות רק עם הלב והמשפחתיות".
מי השחקן הכי טוב ששיחקת לצדו?
"אלי אוחנה. לצערי לא שיחקתי עם אורי מלמיליאן, אחרת הייתי בוחר בו. אני רוצה לציין גם את הזרים, סרגיי טרטיאק ואישטוואן שאלוי".
רגע השיא בקריירה?
"עונות האליפות ובעיניי זאת דווקא האליפות השנייה כאשר שימשתי כקפטן הקבוצה וזה היה מרגש עבורי".
באיזה מועדון היית רוצה לשחק חוץ מבית"ר?
"בשום מועדון בישראל. בשבילי זאת רק בית"ר. באירופה אהדתי את מנצ'סטר יונייטד וריאל מדריד"..
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו