"הפועל באר שבע תזכה באליפות אם מכבי תל אביב לא תשתמש יותר בערן זהבי"

הפועל באר שבע אומנם הפסידה במשחק העונה למכבי תל אביב בשני האחרון, אך אוהדי הקבוצה עדיין מאמינים כי קבוצתם בדרך לזכייה בליגה. בבירת הנגב סבורים כי הרוח של האיזור תביא את התוצאות המתאימות. לאורך השנים והאליפויות בבאר שבע היו לא מעט סמלים במועדון, משלום אביטן האגדי ז"ל דרך אליניב ברדה ועד מיגל ויטור. בתווך, היה עוד סמל בלתי מעורער - סתיו אלימלך.

אלימלך, שחגג השנה את יום הולדתו ה-55, שיחק לאורך כל הקריירה במועדון הדרומי, למעט עונה אחת בבני יהודה. לאחר הפרישה הוא גם המשיך לעבוד בו, אבל עזב אחרי זמן קצר והחל לנדוד בליגות הנמוכות. כיום הוא מאמן את אדומים אשדוד מליגה א' דרום.

נתחיל מהסוף. מה אתה חושב על משחק העונה?

"היעילות וניצול הטעויות ניצחו את המשחק. מכבי לא הייתה במשחק גדול, אבל הייתה יעילה יותר מהפועל באר שבע וטעויות בדקות קריטיות הכריעו את המשחק. משחק גדול של אושר דוידה מצד אחד וטעויות של הלדר לופס מהצד השני, גם בשער הראשון וגם בעבירה בשער השני, הכריעו את המשחק. במחצית השנייה באר שבע השתפרה וגם בעשרה שחקנים הראתה שהיא קבוצה חזקה ולא פלא שהיה חשש למכבי תל אביב שבאר שבע תחזור למשחק, כמו שקרה מול נתניה וכמו החזרה מ-3:0 מול מכבי חיפה".

האם באר שבע לדעתך יכולה לזכות באליפות?

"אחרי המשחק מול מכבי התכתבתי עם צביקה הדר ואמרתי שבאר שבע יכולה לזכות באליפות אם מכבי תל אביב לא תשתמש יותר מדי בערן זהבי. יש לו מימד נוסף של יעילות שצריך ברגעים האלה והנוכחות שלו מכרעת, בטח אחרי מה שהוא עבר העונה. אם ערן לא יהיה במגרש אז זה יעזור לבאר שבע".

"צריך לדעת מתי להיפרד"

אתה מכיר את המועדון היטב. איפה אתה מדרג את באר שבע הנוכחית לעומת הקבוצות של ברק בכר וגם בעבר תחת שלום אביטן האגדי?

"אלו זמנים אחרים של כדורגל. היו תקופות של רפי אליהו, אביעזר ושלום אביטן שהיו שחקני בית והיה מרקם אחר. בתקופה של בכר היה כדורגל איכותי, אבל בעיקר בזכות יכולת אישית של שחקנים כמו מאור מליקסון, מאור בוזגלו, טוני וואקמה וברדה. כיום רואים באר שבע יותר קבוצתית ומחוברת".

היית בלם וקשר ענק. האם מיגל ויטור מזכיר אותך?

"מיגל הוא בלם, אבל הוא מנהיג ובזה הוא מזכיר אותי. הארגון בחדר ההלבשה והמוטיבציה בהחלט מזכירים תקופות אדירות".  

למה אתה לא חלק מהפועל באר שבע כיום?

"אני בעשייה שלי ובחיים שלי וכל אחד עושה את הדברים שלו וכרגע טוב לאחד מהצדדים".

היית רוצה להיות במערכת?

"הפועל באר שבע זה מקום שתמיד אוהב אותו ויהיה חלק מהעבר וההווה שלי. תמיד ארצה להיות שם, אבל זה לא תמיד מתאפשר ומסתדר. הייתי במועדון במשך ארבע שנים, גם אחרי שאלונה הגיעה, והיו תקופות שהם פנו אליי, אבל זה לא הסתדר כי הייתי תחת חוזה במועדון אחר ואני מכבד חוזים. אם יפנו אלי בעתיד אז תמיד אשמח להצטרף".

בשנה האחרונה בבאר שבע גם נפרדו מסמל כמו אליניב ברדה. יכול שבמועדון לא יודעים לשמר סמלים?

"מועדון, כמו שחקן, צריך לדעת מתי להתחבר ומתי להיפרד ולא תמיד צריך להישאר לעד. קרו וקורים דברים כאלה בכדורגל עם שחקנים גדולים בישראל כמו אלי אוחנה, אורי מלמיליאן, ניר קלינגר, אבי נמני, ראובן עטר ואייל ברקוביץ'".

אתה מאמן באדומים אשדוד. העונה נתקלתם בלא מעט בעיות של אי תשלום שכר. איך אתה עם זה?

"תחושה קשה וזה לא פשוט עבורי ולא עבור השחקנים. סיטואציה לא פשוטה. היו לי הרבה שיחות עם בעלי אשדוד ואני יודע שהם עושים מאמצים רבים לסדר את הנושא ואני מקווה שהשחקנים יקבלו את התשלום לפני החג. הקבוצה נקלעה לקשיים כלכליים עם ספונסרים שהבטיחו הבטחות ולא עמדו בהן. אני מקווה שזה יסתדר בקרוב כי יש לי דרישות גבוהות מהשחקנים ואני חושב שהשחקנים מתמודדים עם המצב בצורה גברית. לצערי כל הדברים הקטנים האלה הפריעו לנו להתמודד במאבק על עליית ליגה".

אתה מאמן את הבן שלך בקבוצה. איך זה מסתדר?

"חוויה. זה מאתגר ויש הרבה קונפליקטים בתוך הסיטואציה, אבל אני תמיד רואה את טובת המועדון ומנסה להביא לידי ביטוי איך מצליחים להביא את האיכויות שלו לטובת הקבוצה. אופק הוא מקצוען והוא עושה דברים מדהימים בצורה שאפתנית, אבל הוא חלק מהקבוצה ובעיניי כולם שם הם ילדיי, כי הם שחקנים צעירים. אופק יודע שלא יהיו לו ויתורים".

בשנים שלך כמאמן אימנת בעיקר בליגות נמוכות. אין שאיפות לאמן במקום גבוה יותר?

"שאלה טובה. אני לעולם לא דחפתי את עצמי לליגות גבוהות יותר כמו הליגה הלאומית או ליגת העל והייתי במקומות שרציתי להיות מבחירה. עבדתי גם בנבחרות ישראל, אבל לאחר קריירה ארוכה כשחקן הרגשתי שאני צריך מעט רוגע וראיתי דרך הבן שלי שלא מקדמים שחקנים צעירים, אלא מחפשים רק את הניצחון. לכן החלטתי שאני רוצה לעזור לדור הצעיר ואני שמח שאני משדרג שחקנים צעירים העונה באשדוד".

לפני תשע שנים עברה טרגדיה משפחתית מות בתך, יובל. איך האירוע הזה מלווה אותך כיום?

"כן עכשיו אנחנו נכנסים לתקופת האזכרה של הבת שלי. האירוע קרה לפני תשע שנים בי"ד בניסן וזה גרם לי באותה תקופה להתנתק מכדורגל. רציתי את הזמן עבורי ועבור ההתמודדות של המשפחה שלי והילדים שלי. גם ההתמודדות האישית שלי הייתה לא פשוטה. לקחתי את הזמן גם לאמא שלי ורציתי את הזמן לארגן את הנפש מחדש. יחד עם זאת התחזקתי מבפנים בהמון מצבים והבנתי שמאותה תקופה אני רוצה לעזור לחבר'ה הצעירים".

מה היה הרגע הכי קשה באותה תקופה ומי מעולם הכדורגל תמך בך?

"היו מספר אנשים, ביניהם המשפחה שלי והאחים שלי, שתמיד היו שם בשבילי. יש לנו משפחה מגובשת והם עזרו לי גם עם הילדים. עוד אני חייב לציין את יו"ר באר שבע לשעבר, רן פסח, שכיום הוא בן 84 ואנחנו חברים מעל 30 שנים והוא אחת הדמויות המרכזיות שלי בחיים. גם המאמן דאז, גילי לנדאו, עזר לי באותה תקופה ודאג לי להכל. אני חייב לציין גם את ראש העיר, רוביק דנילוביץ', שעם כל עיסוקיו עזר לי בדרך המיוחדת שלו.

"אז קיבלתי גם תמיכה רחבה מתושבי באר שבע. מעל כולן הייתה אמא שלי, שושנה, שהיא אמא לביאה במלוא מובן המילה שלא וויתרה על הילדים. אני חייב לציין עוד אדם שקרוב לליבי והוא ניר שמואלי שהוא איש מיוחד עם המון מתן בסתר".

הקריירה שלך התחילה מאוחר?

"נכון. לא הייתי בבית ספר לכדורגל, אלא התחלתי בערך בגיל 16. אבא שלי היה המאמן הראשון שלי בהפועל מרחבים ותמיד לקח אותי צעד קדימה בקריירה ותמיד ידע להוציא ממני עוד ועוד".

"אני חייב לו את הקריירה"

שאלות קצרות לסיום. מי המאמן שהכי השפיע עלייך?

"אני חייב לציין כל מאמן שהיה לי בקריירה ומכל אחד לקחתי את הדברים הטובים והרעים וידעתי שהיו דברים שאני לא משתמש. בתחילת הדרך זה היה אליהו עופר שהאמין בחבר'ה הצעירים ונתן לנו את החיבור והחיבוק והיה מגיע מלא השקעה בכל אימון ולא ויתר עלינו. אחר כך זה היה ניסים בכר שהעלה אותי לבוגרים ובעיקר האמין בשחקנים הצעירים דאז כמו אסי רחמים, גדי חזות ואמיר אביגדור. וגם אלי גוטמן שבזכות היצירתיות שלו לקח אותנו צעד קדימה".

ובכל למי אתה חייב את הקריירה?

"האמת לפיזיותרפיסט אלכס פרישמן. למרות שהתחלתי בגיל 16, כבר בגיל 17 זומנתי לנבחרות ישראל. בגיל נוער נסענו עם הנבחרת לאליפות העולם תחת שלמה שרף. סיימתי את האליפות כאחד המצטיינים בנבחרת כאשר שלמה ציין אותי, אורן מוחרר ורן בן שמעון. שיחקנו אז מול דייגו סימאונה, שמאמן היום באתלטיקו מדריד.

"לאחר האליפות, ניסים בכר העלה אותי לבוגרים ונפצעתי באחד באימונים הראשונים בברך. אז הייתה תקופה שהרפואה לא היתה מפותחת והיו פותחים את הברך לניתוח. פרישמן הציע לי לעשות שימור חדש בגרמניה והרגשתי שיש לי תחושה טובה וחיבור איתו אז הלכתי על זה ולא על ניתוח. זה הציל אותי ואני חייב לו את הקריירה".

הבעלים הכי טובים שהיו להפועל באר שבע?

"בעיניי רן פסח שידע לקדם את החבר'ה הצעירים ועד היום זוכרים לו את האישיות האדירה שלו וסוגדים לו המון שחקנים".

מי השחקן הגדול ששיחקת איתו ונגדו?

"אייל ברקוביץ'. היה כיף לשחק איתו בנבחרת הנוער וכאשר שיחקתי לצדו אז הרגשתי שגם אני השתפרתי בשבע רמות והפכתי לעוד יותר טוב".

מי החלוץ שהיה הכי קשה לשמור עליו?

"היה לי קשה לשמור על כל הגדולים כמו ברקוביץ', רביבו, זוהר ונמני".

מה סתיו אלימלך רוצה להשיג ועוד לא השיג?

"להגיע למקומות שאני באמת אוכל לתרום ולקדם את השחקנים. אני רוצה שתהיה לי האפשרות להשפיע על השחקנים. אני שמח שזה קורה לי קצת באדומים היום".

סיפור לסיום.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"כאשר עליתי לבוגרים אז ניסים בכר ניגש לאבא שלי ואמר שהוא בונה עליי ועם קצת סובלנות אהיה שחקן. אבא שלי היה אז מושבניק ואז הייתה אינתיפאדה והמשק של אבא נהרס והיו לו חובות כבדים, אבל אז ההתקדמות שלי בכדורגל גרמה לאבא שלי לחייך ולפרוח וזה גרם לי להצליח גם עבורו".