משחק כדורגל ללא קהל מאבד כמובן המון מהערך שלו, אבל לפחות נותן לתקשורת הנוכחת מבט נדיר על הדינמיקה בין הספסל לשחקנים. ורן בן שמעון, מאמן נבחרת ישראל, קצת הוליך שולל את שגיב יחזקאל, האלתור שלו לעמדת המגן הימני.
״אני צריך ממך עוד עשרים דקות״, הוא צועק לעברו כשיחזקאל כבר מותש וקצת פצוע מהמשימה המפרכת של שמירה על ז׳רמי דוקו, הקיצוני העצום של מנצ׳סטר סיטי. זה היה בדקה ה-58. ישראל ויחזקאל שרדו את עשרים הדקות הללו, הבלגים בינתיים החליפו את דוקו בכוכב העתיד שלהם ג׳וליאן דוראנוויל, שדרוג לדוקו בכך שיש לו שתי רגליים די שוות ביעילותן, כשמהספסל הבלגי אפשר לשמוע את וואוט פאאס צועק לחברו ״תתקוף את 11 (יחזקאל), יש לו התכווצויות״. אבל לבן שמעון יש עוד בקשה עבור המולדת – "תן לי עוד עשר דקות". יחזקאל ישחק גם אותן וימשיך עד סיום זמן הפציעות.
"לפעמים צריך את הפסיכולוגיה הזו", מסביר לי בן שמעון בסיום, ״עם הפציעה של דסה הוא היה פשוט קריטי״. אז זה מה שצריך לדעת כל אוהד נבחרת ישראל על המשחק של יחזקאל מול בלגיה. לא, הוא לא נטרל קיצוני על מהפרמייר ליג או את מחליפו הצעיר מבורוסיה דורטמונד. הפסיד כמה קרבות, ניצח אחרים. אבל שגיב יחזקאל השאיר הכל על המגרש בשעה של כדורגל במדי הנבחרת. והוסיף חצי שעה מגוף שבור בכוח הרצון בלבד.
היו הרבה אלמנטים חיוביים במשחק נבחרת ישראל אתמול בדברצן, הם בלטו יותר במחצית הראשונה. שער השוויון הישראלי אמנם היה עצמי ואמנם נבע מטעות בלגית, אבל קרה אחרי לחץ רציף של כמעט כל הנבחרת כשתי דקות על הרחבה הבלגית, הם מחזרו פעמיים את ההתקפה ובסיטואציות כאלו גם מקצוענים בכירים טועים.
מערך שלושת הבלמים ושני מגנים אמנם היה הגנתי מאד, אבל שחקני ההגנה האלו ערכו לא פעם גיחות קדימה - עם הכדור, או בלי הכדור לביצוע מלכודת לחץ. גם השימוש בעומרי גנדלמן כבלם הפתיע מאד את הבלגים שרואים אותו כקשר התקפי בליגה שלהם. מאמן יכול להראות מאד לא חכם כשהוא משנה לשחקן תפקיד ובן שמעון נראה חכם מאד בעניין הזה. כמו בהחלטה לשחק עם יואב ג׳ראפי בשער. אבל עשר הדקות הראשונות של המחצית השנייה החזירו אותנו אל הכדורגל הישראלי הישן.
"זו לא אחריותך, זו מחלה ישנה של הכדורגל הישראלי, היה הרבה מאד חיובי, אבל ב-25 השנים שאני מסקר את נבחרת ישראל, כל לחץ אינטנסיבי על מרכז ההגנה ממוטט אותה", אני אומר לרן בן שמעון, על עשר דקות בהן בלגיה הבקיעה פעמיים והחטיאה עוד פנדל. ״זו כן אחריות שלי, כי אני מאמן את נבחרת ישראל. אבל תנו לנו זמן. תהיו קצת סבלניים. אנחנו נשפר את הכל״, מבטיח בן שמעון לסיכום ערב מפתיע לטובה במשחק הבכורה שלו בנבחרת.
הרצון להשיג הישגים יוצאי דופן בכדי להרים את המורל, קרס בנובמבר שעבר, קרס שוב בפלייאוף מול איסלנד, ושוב במשחקים האולימפיים. אבל כדורגל יכול להרים את המורל סתם כי אתה זוכה לחוויה מהסוג של משחק מול קווין דה בריינה. נטע לביא אפילו סחט מהמאסטר הבלגי צהוב.
יום לפני המשחק שאלתי את דה בריינה, מה גרם לילד מדרונגן הפסטורלית והדי עשירה בשיפולי גנט להאמין שיוכל להצליח כל כך בתחרות האינטנסיבית ביותר של המשחק. ״כל פעם שעליתי רמה, האמנתי שאני מסוגל להיות הכי טוב גם בה. בכך שאעבוד יותר קשה״, ענה ולמחרת המחיש זאת.
כשנבחרתו משחקת את הגולם במעגל הרגיל לחימום. דה בריינה עושה זאת קלינית יותר. מוציא את מסירותיו רק מקו הרוחב. רואים אותו משקיע יותר מכל קשר בלגי בהגנה. אתה פשוט רואה את מי שדורש מעצמו הרבה יותר מאחרים. הוא יפרוש מהנבחרת אחרי קמפיין גביע העולם הקרוב אבל במשחק עצמו אפילו מוותר על פנדל, וגם קטנוני באופן מצחיק.
התקרית ביורו בה הקהל הבלגי שרק בוז לנבחרתו לאחר ששמרה את הכדור לידי דגל הקרן. אתמול שיחק קרן ביתרון 1:3 בזמן פציעות. ישראל הפכה את ההתקפה וכבשה שער מתפרצת מצוין שנפסל. ״ביורו שרקו לי בוז״, הוא מתלונן בגול בפני מאמנו. גם זיכרון ארוך, ואפילו קטנוני, יכול להיות תכונה של אלופים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו