מסיבת העיתונאים של מסאי דגו החלה עוד לפני שעלה על הבמה באצטדיון סמי עופר. שעה לפני דבריו בפני התקשורת, כמאמנה של מכבי חיפה, דובר המועדון עבר עם דגו וערך היכרות עם כל עיתונאי שמסקר את הקבוצה. לא שיחת עומק, אלא ניסיון לרכך את הקרקע ולהוציא חיוך לפני השאלות.
דגו היה צריך לדבר הרבה לפני כן. מסיבת העיתונאים הראשונה עימו בוטלה בשל מות אביו. יתרה מזאת, רגע לפני שהאירוע קרה, מכבי חיפה אמורה היתה לפרסם ראיון משלה עם המאמן החדש, אבל דגו נכנס לשבעה וגם זה נגנז. שורה של אירועים שלא בדיוק סללו כניסה נוחה למאמן צעיר שקיבל את הזדמנות חייו, כאילו לא הספיקו הדיבורים והסערה סביבו ברשתות ובקרב האוהדים. ואז האיש הכי מסקרן בחיפה הופיע.
אירוע פתיחת החנות החדשה של מכבי חיפה // קרדיט: ליאב נחמני
כלפי חוץ, יש שני לדגו שתי גרסאות: הראשונה היא זו של המאמן החלש לכאורה, שהצטיירה עם מינויו. שלכאורה הוא נוח להנהלה ויתקשה לתפקד מול כוכבים. ואז דגו התיישב על הכיסא, וכשנשאל על כך - לא התבייש להגיד: "זאת שאלה שלפעמים קצת פוגעת".
ניכר שזו לא היתה הפעם הראשונה שדגו שמע על הספקות לגביו. "אני מבין את הספקות של כולם", הוסיף, אבל גם את המשפט הזה הוא אמר בסוג של ביטחון, והבהיר: "אני בא לעבוד קשה ולהוכיח. אני מאמין בעצמי, במועדון ובאנשים שנמצאים פה. אני בטוח שעם העזרה של כולם אני אצליח".
דגו ענה לשאלות בקור רוח. עוד לפני כן הכינו אותו ל"תקשורת חיפאית נושכת" שלא תעשה לו הקלות. אבל אז הגיעה הגרסה השנייה, של האחד שניסה להראות שכל הדיבורים המוקדמים עליו היו רק כי לא באמת הכירו אותו. מסיבת עיתונאים אחת לא תעשה עבורו את כל העבודה. רק תוצאות מהירות ישנו את התפיסה ויורידו לחץ, ואז יהיה לו הרבה יותר קל להמשיך לעמוד בקור רוח בפני כל שאלה, קשה ככל שתהיה.
לא לשדר חולשה
מהתקשורת ירד דגו לדשא של סמי עופר. האצטדיון יהיה מלא ביותר מ־30 אלף אוהדים במשחק הראשון שלו על הקווים. מול היציעים הריקים דגו לקח כדור והשתובב עם עוזריו, דושאן מאטוביץ' ושחר וייזינגר, אולי כדי לשחרר את המתח בזמן שדרור שמשון ערך לשחקנים את החימום.
מאטוביץ' אחראי על אימון ההגנה וויזינגר על הצד ההתקפי. "זכיתי שיש סביבי צוות כזה", הוא אמר. המילה "מעטפת" הפכה להיות סוג של מילת גנאי בכל הקשור לדגו, עד לרגע שבו פתח את הפה.
אפשר לראות כמה חשוב לו להראות מעורבות בכל פרט ולשדר חוזקה. גם הוא יודע שחולשה עלולה לעלות לו ביוקר. בסוף הרבה תלוי גם בשחקנים, ודגו מדגיש: "אני מאמין בכל השחקנים שנמצאים פה. זאת קבוצה אלופה, ואני מאמין שנביא את האליפות הרביעית".
המאמן נשאל במהלך מסיבת העיתונאים גם על ברק בכר. אז עשה לו כבוד והחמיא, אבל בשקט־בשקט עשה את מה שקודמו בתפקיד הקפיד: להעביר מסרים דרך התקשורת. לדיא סבע שישב לצידו הוא סיפר "כמה רצה שימשיך", ועל החיפושים אחר קשר אחורי הוא הבהיר "חלקם לא רצו להגיע".
ויש את השורה התחתונה. כל דבר פרט לתואר רביעי ברציפות, משהו שלא קרה בישראל מאז הפועל פתח תקווה של תחילת שנות ה־60, הוא כישלון , גם אם לא אימן לפני כן במועדון גדול והניסיון שלו במעמד אפסי.
