ככה אנחנו נראים: סיכום העונה הסדירה בליגת העל

איזה משעממים: מכבי תל אביב

זו העונה השלישית ברציפות שמכבי תל אביב החליפה בה מאמן באמצע העונה (אחרי שוולאדן איביץ' עזב לכסף ברוסיה). שוב הצהובים, כך זה נראה, לא יהיו אלופים. שוב השחקנים לא מספקים את הסחורה. שוב האוהדים זועמים על ההנהלה ועל הצוות המקצועי.

בקיצור, מי שקיווה בקיץ שהצהובים ינצלו את העובדה שמכבי חיפה שיחקה בליגת האלופות וידרסו את הליגה עם ערן זהבי, קיבל קבוצה שהתקשתה לנצח קבוצות תחתית כמו הפועל תל אביב, סקציה נס ציונה ועירוני קריית שמונה.

מכבי משחקת כדורגל משעמם, חלק גדול מהשחקנים שלה שבעים והעתיד שלה רחוק מלהיות ורוד. הכישלון הזה, אחרי ששילמה בקיץ משכורות עתק לזהבי ולדור פרץ, הוא עצום, ורק זכייה בגביע תמתיק את העונה של הקבוצה העשירה במדינה.

תיראו מופתעים: הפועל ירושלים

אפריל 2022. זיו אריה מפסיד את הדרבי הירושלמי, אבל מיד לאחר מכן מפגיז בראיון: "ניקח תשע נקודות מתוך תשע ונישאר בליגה". רבים לגלגו על המאמן אחרי אותה אמירה, אבל לא רק שהפועל ירושלים נשארה אז בליגה, העונה היא תשחק במארס ובאפריל נגד כל קבוצות הצמרת של הכדורגל הישראלי בפלייאוף עליון.

ההישג של קבוצת האוהדים הוא לא פחות ממדהים. אף שמדובר בקבוצה עם תקציב נמוך, שהכוכבים שלה הם גיא בדש ואופק ביטון, ושזו רק העונה השנייה שלה בליגת העל, האדומה הבטיחה את המיקום הכי גבוה שלה זה 45 שנה, ניצחה את מכבי חיפה ואת מכבי תל אביב, וחגגה ניצחון בדרבי אחרי 31 שנה.

גם בתקופה הפחות טובה בסיבוב השני, הירושלמית תמיד הראתה שהיא קבוצה טקטית וממושמעת, שסופגת מעט מאוד ויכולה לשמש דוגמה לקבוצות דומות בליגה. ולזיו אריה צריך להגיד שאפו - הוא בהחלט מועמד ראוי לתואר מאמן העונה.

היהלום החסר: אוסקר גלוך

אוהדי מכבי תל אביב לא נהנו ממנו יותר מדי, אבל כל רגע שאוסקר היה כאן, עד שהוא נמכר לרד בול זלצבורג, היה תענוג לעיניים לכל אוהדי הכדורגל בארץ. גלוך הוא שחקן של פעם בדור, וירטואוז אמיתי בעל ראיית משחק נדירה, שכל שער או בישול שלו היו פשוט נפלאים - במיוחד הגולאסו בהקפצה בגביע נגד בני סכנין.

אבל מעבר לכישרון הגדול, גלוך, כך ניתן לומר, היה מי שהחזיק את מכבי תל אביב בחצי עונה שהיה כאן. שערים, בישולים, מסירות מפתח, פינוי שטחים - הוא עשה הכל.

איתו, גם במשחקים לא טובים, היה למכבי את השחקן שיכול לשנות הכל ברגע אחד, ובלעדיו זו לא אותה קבוצה. כל הדברים האלה הביאו את הקשר, שיחגוג בחודש הבא 19, למעבר המוצדק לאוסטריה, שגם הוא היה שיקול נכון בהתפתחות של שחקן צעיר, ואם הכל ילך כשורה, יכול להיות שבעוד שנה-שנתיים נראה אותו מככב באחת מהליגות הגדולות באירופה.

יש אלופות: מכבי חיפה

עוד לפני שליאו מסי הניף את גביע העולם על הראש של קיליאן אמבפה, ולפני שבנפיקה מכרה את אנסו פרננדס לצ'לסי ב־100 מיליון ליש"ט, השמות הגדולים האלה הגיעו לביקור בסמי עופר, ולא רק הם. 24 שעות בלי לצאת מהמלון, אבל מכבי חיפה פגשה את הטופ העולמי בשלב הבתים של ליגת האלופות. גם יובנטוס הייתה עם האלופה בבית ואת הנקודות היא השאירה בכרמל.

שלוש נקודות, שבעה שערי זכות והרבה זיכרונות להמשך. החבורה של ברק בכר גם חטפה שביעייה מפריז ושישייה מבנפיקה (שבינתיים הבקיעה חמישייה לקלאב ברוז' בדרך לרבע הגמר של המפעל), אבל באה לשחק כדורגל מול האריות של היבשת. כבוד.

קרוסלה של בושה: מאמני הליגה

עוד לפני שריקת הפתיחה של העונה, ניר ברקוביץ' עזב את סקציה נס ציונה וחתם בהפועל חדרה. הוא חזר לנס ציונה מבלי שהעביר אימון אחד בחדרה, רק כדי לעזוב באמצע העונה לעירוני קריית שמונה, שפיטרה את מנחם קורצקי, שחזר לקדנציה נוספת בחדרה. אחרי חודשיים, גם ברקוביץ' פוטר.

רגע, ממשיכים: קובי רפואה פוטר מהפועל תל אביב וחתם זמן קצר לאחר מכן בבני סכנין, שפיטרה את חיים סילבס. אחרי שסילבס ראה את סלובודאן דראפיץ' נכשל במקום רפואה, הוא קיבל את הפועל תל אביב. ודראפיץ'? הוא חזר לקריית שמונה אחרי שהועזב על ידיה ללא סיבה בחודש מאי.

אז למה בדיוק היה כל הסיבוב הזה? כל הסיפור של מעמד המאמן בליגת העל מבייש את הפרסונות, שרק רוצים להתפרנס, ואת בעלי המועדונים, שנראים לעיתים באור מגוחך. השאלה היא רק איפה תעצור הקרוסלה ותוריד את המאמן בתחנה הבאה, וזה מתאים למגרשי שעשועים ולא למגרשי הכדורגל.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות