נחשפו במלוא עוצמתן: הבעיות של מכבי חיפה ומכבי תל אביב

הטוב - מחזור ההפתעות
כדורגל הוא הספורט היפה בעולם, בין היתר בגלל סיפורי סינדרלה וגם בגלל הקושי לצפות תוצאת משחק, לא משנה כמה גדולים הפרשי הרמות בין הקבוצות.

במחזור ה־20 קיבלנו שתי סנסציות ענקיות בקנה המידה שלנו. בסמי עופר זו היתה ההצגה של נועלת הטבלה בני ריינה, שהגיעה למשחק עם רצף של עשרה משחקים ללא ניצחון, שלושה ללא שער זכות ועם תחושה ששרון מימר המשיך לעוד מחזור רק בגלל שזו מכבי חיפה וחבל "לבזבז" עליה את אפקט השינוי של מאמן חדש.

בסיבוב הראשון חיפה הגיעה לנוף הגליל עם הרכב מאולתר בגלל עומס המשחקים, איבדה את חזיזה בחימום והפסידה. הפעם חיפה עלתה בהרכב החזק שלה, כשסונדגרן חוזר לראשונה מאז שנפצע באוקטובר, גוני נאור עורך הופעת בכורה בקישור, ודין דוד פותח בחוד ומשאיר את פיירו על הספסל.

ריינה הגיעה מוכנה, התגוננה עם שלושה בלמים, שמרה אזורית מתואמת בקרנות ונטרלה אלמנט חשוב במשחק של הירוקים וגרמה להם להיראות חסרי רעיונות בהתקפה. מה שבלט במשחק, וקיבלנו לגביו רמזים גם במשחקים שחיפה ניצחה לאחר הפגרה, הוא שהקבוצה נטולת אנרגיות ומוגבלת במשחק המסודר מול הגנות נמוכות, ודאי כשהכוכבים אצילי ושרי לא נמצאים בכושר טוב.

פיירו מתקשה כצפוי בליגה שלנו, והיעדרותו של קורנו מבליטה את זה אף יותר, כי אין מי שישחק על יתרונותיו, ואז חסרונותיו - האיטיות המחשבתית, משחק הרגל מחוץ לרחבה, יכולת הכדרור המוגבלת - באים לידי ביטוי ביתר שאת. חיפה חיברה שני משחקים ללא שער זכות, וגרוע מכך - כמעט ללא מצבים איכותיים. זו הסיבה שהיא הלכה בכל הכוח על דיא סבע, מהלך שאולי ישנה עונה בדומה למה שעשתה לפני שנתיים כשיענקל'ה החזיר את אצילי מקפריסין.

הסנסציה השנייה הגיעה בדרבי של ת"א. מכבי הגיעה מלאת ביטחון אחרי מפגן הדומיננטיות המרשים במשחק העונה, וזאת למרות עזיבת היהלום, אוסקר גלוך. רצף ההצלחות בדרבים, יחד עם אובדן הנקודות של מכבי חיפה, הבדלי האיכות בין הקבוצות והתחושה שקראנקה מצא את הנוסחה להפיק את המקסימום מהסגל (מערך של 4:2:2:2), גרמו לרבים לחשוב שהצהובים יסיימו עוד דרבי עם ניצחון קליל.

אבל כמו בסמי עופר, גם כאן המאמן הכין את קבוצתו באופן מושלם וגרם למכבי ת"א לסיים משחק בפעם הראשונה אחרי 301 משחקי ליגה רצופים ללא בעיטה למסגרת. מבחינת סילבס זה צעד חשוב קדימה, תיקו ששווה יותר מנקודה, אבל אם הוא לא ינצח את ריינה במחזור הבא הוא יחזור שישה צעדים לאחור. בצד הצהוב - קראנקה הבין, למרות הצהרותיו אחרי המשחק, שהוא חייב חיזוק בעמדה שאוסקר פינה, או בעמדת הכנף, שיאפשר לו גמישות טקטית כשדברים לא הולכים.

העברות - זה שעוזב וזה שחוזר
בתחילת השבוע קיבלנו שתי העברות מאוד משמעותיות בכדורגל שלנו. הראשונה, עדן קארצב, אחרי הפיאסקו בקיץ עם דינמו מוסקבה שעשה רע לכל המעורבים, יוצא לאיסטנבול בשאקשהיר, קבוצת צמרת בכדורגל הטורקי. את הקבוצה מאמן אמרה בולוזגלו האגדי, קשר אחורי בעברו, מה שיכול לעזור מאוד לקארצב לעשות את קפיצת המדרגה, כדי לעזור לקבוצה כבר העונה להשיג כרטיס לאירופה ואולי תואר, ובהמשך להגיע לליגה גדולה יותר.

ההעברה השנייה, והמשמעותית למאבקי האליפות, היא ההגעה של דיא סבע למכבי חיפה. סבע, שעשה חצי עונה נהדרת בטורקיה, היה תפור על שתי קבוצות: מכבי ת"א, בדיוק למשבצת שגלוך פינה, ומכבי חיפה, שמשוועת לזריקת אנרגיה בחלק הקדמי. אז אלברמן וחיפה ניצחו במרוץ, ויכול להיות שבסיום העונה, כשנסתכל לאחור, נגיד שזה המהלך שהכריע את גורל האליפות.

התקווה - סוף לעונשי הקהל
רבות מדובר העונה על התקנון המיושן, העונשים ההזויים והקיבעון של ההתאחדות והמינהלת שפוגעים בענף ומרחיקים את הקהל. אפילו רשתות לא הצליחו להתקין כמו שצריך בבלומפילד. אז הנה, יש ניצני שינוי והגיע הזמן להחמיא.

הגיע יו"ר התאחדות חדש, שהחליט לעשות מעשה ולא לתרץ בעניינים ביורוקרטיים. ההתאחדות ביטלה את עונש המשחקים ללא קהל עד לתום העונה הקרובה, ובתקווה לאשר זאת סופית בסיומה. הצעד הזה, מעבר להיותו הכרחי, נותן תקווה שדברים זזים ושיש אוזן קשבת ואנשים שיוכלו לקחת את הענף קדימה גם מקצועית ובטח שמבחינת חוויית המשחק לטובת האוהדים.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות