המתוק, המר והחמוץ: מכבי תל אביב סוגרת סיבוב

"החטאתי מעל 9,000 בעיטות בקריירה שלי, הפסדתי כמעט 300 משחקים. ב-26 הזדמנויותסמכו עליי לקחת את הבעיטה המכרעת במשחק...ופספסתי. נכשלתי שוב ושוב בחיי, וזו בדיוק הסיבה להצלחתי".

הדובר: ג'ורג'ה יובאנוביץ'. לא סתם, תהפכו את השורש ב.ע.ט ל-ז.ר.ק וזה אחד הציטוטים הכי מוכרים של מי אם לא מייקל ג'ורדן. זה פשוט הרגיש לי מתאים לכולם במכבי,יובא הוא רק הדוגמן.

ברצינות רגע, אני מקווה שלצד האימונים בפגרת המונדיאל נחזק את הקבוצה ברכש שהכי חסר לנו:מכשפה. מה זה צריך להיות? משחק שלם של צעקת "נווווווווו" שנגמר באם כל הקלשיאות – אם יש מגיע בכדורגל. היינו צריכים לסיים עם 5 חתיכות ברשת, וסיימנו עם גול בדקה ה-98 וקוצב לב.

כדורגל-wise, זה היה משחק חד-צדדי לחלוטין. אם לא פסילת השער ה-100% חוקי (בעיניי) של זהבי, אנחנו אוספים שערים בדרך לפגרה במצב הרוח ובקצב ש"איילת מטיילת" אוספת חיות לישיבה על עוגיות ומיץ תפוחים. לא שזה הברוך שלנו אבל הפועל חיפה של השבועיים האחרונים זה "הניתוח הצליח, החולה מת" קלאסי.

בפועל, לא איילת מטיילת ולא נעליים, רקורד ההחמצות המרשים שהתחיל אי שם במשחק נגד נס ציונה ונמשך עד עכשיו (לכו תדעו מי מחמיץ באימון הבוקר) גרם לאוהדים להתפוצץ משל היו גרעיני תירס בסיר לוהט עם שמן חם. בהחלקה של זהבי מול השוער, אגב, הרוב נשרף. שמישהו ייגש וישאל אותו מה היה לו כ"כ דחוף להפגין אנושיות? ועוד במשחק לפני הפגרה?!

אי אפשר להמשיך עם זה. אני עושה תרגולי נשימות ומדיטציה רק כדי לסלק את הסצנה של הדקה ה-69, כאשר בעודי מקלף לעצמי את העור מעצבים על מיליון ההחמצות של מכבי במשחק וכבר מקבל את עולה הגזרה של בתיקו אפס, יוצא לו מר אוהד לויטה לטיול קצר בחדר ההלבשה. לא דחוף בנאדם, זה לא שהחודש הקרוב של החיים שלי תלויים בתוצאת המשחק הזה. קח את הזמן.

לצד כל אלה, ועל אף ההחמצות הרבות, חשוב להגיד שזה היה משחק טוב של מכבי, עוד אחד יש לומר. הקצב היה מאד גבוה, הנעת הכדור ברוב שלבי המשחק הייתה נכונה, ונראה שהיינו נחושים להגיע ראשונים לכל כדור. מעל לכל, שוב שמרנו על שער נקי, וזו הנוסחה האמיתית. טוב נו, היה גם כיף לשאוג מאושר בתוך תוספת הזמן.

פגרה מחויכת, חלקית

עכשיו כבר אפשר לספר לכולם שאחרי המשחק מול נס ציונה התפשט באזור קריית שלום נגיף מסוג "לחץ" שידוע כמאוד מדבק והחיסון "אבי ריקן" הצליח להתמודד איתו בגבורה ולהוביל אותנו ל-6 מ-6. לא לשכוח כולם חיסון שני בעוד חודש, רק ככה זה יהיה אפקטיבי. שאפו אבי, כולנו מרגישים את כל כולך על המגרש.

מפה לשם אנחנו מסכמים סיבוב שלם של כדורגל, ואלמלא אחוזי ההצלחה הכמעט בדיוניים של חיפה לעת הזו, אני מניח שהוא היה מסתיים כשאנחנו במקום הראשון. אם אתם מתעקשים אז לטעמי:

המתוק: הדרבי. אחחחח הדרבי.

המר: ההפסד בטרנר.

החמוץ: האין-הופעה בסמי עופר.

בהרגשה שלי לא היה קל, בטח שלא לאחרונה. גם כשאנחנו נראים טוב, הולך לנו לא פשוט. יותר מרגיז, שעל הדשא של אחרות נראה שכן קל, בעיקר כשהן לא מבריקות. ואולי זה סתם אצלי בראש. 4 הפרש בשלב הזה של העונה זה שום דבר, ואני מקווה שמכבי תעשה צעדים נכונים בפגרה ובחלון העברות הסמוך לה כדי שנסתער. אם הכוכבים ישתבצו כמו שאנחנו מקווים בסוף הדרך זה יכול להיות יותר עוצמתי מאי-פעם.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

יוצאים קצת לחופש. מניח שנהנה כולנו מיום-יומיים של שקט עד הקריז הראשון למכבי. תבלו.