"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בלי אוהדים, הכדורגל הוא מוצר מת

מחירי כרטיסים מופקעים, שעות לא רלוונטיות, ימים לא נוחים ושוטרים שמתייחסים למגרשי ספורט כאל זירת קרב • במקום לראות את הפועל תל אביב שלנו במגרש, ישבנו בבית ואכלנו את הלב • אה, וגם לא היה כדורגל • טור אוהד עצוב

,עודכן
0השמעה
בלומפילד ריק. הקהל הפך להיות בתחתית שרשרת המזון, צילום: דני מרון

יום ראשון, יש הפועל היום, איזה כיף. טוב, אולי לא כל כך כיף, אבל צריכים ללכת למשחק.

בדרך כלל אני חוזר מהעבודה, מחליף את החולצה לחולצה אדומה ועולה על האוטובוס לפגוש את החברה מחוץ לאצטדיון. אבל הפעם לא, הפעם מנעו ממני ללכת לאצטדיון ולראות את הקבוצה שלי, עונש הם קראו לזה, ענישה קולקטיבית.

הכדורגל שמשוחק בשביל האוהדים, שבלעדיהם אין לו זכות קיום, ישוחק מול אצטדיון ריק. לא בגלל הקורונה ולא בגלל שמדובר במשחק חוץ של נס ציונה מול קריית שמונה ביום שני ב-19:00 בערב, אלא בגלל שככה החליט בין הדין של ההתאחדות.

אוהדי הפועל תל אביב. רק רוצים לחזור ליציעים,צילום: אלן שיבר

האמת, יש תחושה ששכחו שהכדורגל קיים בשביל האוהדים, מזמן הפכנו להיות בתחתית שרשרת המזון. מחירי כרטיסים מופקעים, שעות לא רלוונטיות וימים לא נוחים, שוטרים שנראה שמתייחסים למגרש כדורגל כאל זירת קרב, ומקבלים גיבוי וציפוף שורות יותר מרשים מאיגוד השופטים אחרי עוד שריקה ממוצאת לפנדל. אבל היי, תיכף בשם המלחמה באלימות בספורט האנשים האלה יוכלו לחלק לנו קנסות של 5,000 שקלים.

בדיקות ינשופים בכניסה לאצטדיון, איסור הכנסת ציוד עידוד וכתבי ספורט שקוראים בטלוויזיה לשוטרים להיכנס עם גז מדמיע ואלות ליציע כאילו לפני שבועיים לא עמדנו דקת דומייה לזכר ההרוגים באינדונזיה בדיוק מאותן סיבות.

כן, זה ממש מבאס. ניסיתי לשים את הכל בצד ולהכניס את עצמי לאווירה. הכנתי לי בקבוק קולה שהשארתי פתוח מחוץ למקרר בשביל לקבל את האווירה של המזנון, פרסתי צעיף על הספה וכל פעם שאשתי עברה לידי אמרתי לה סליחה אבל יושבים פה, וחיכיתי לשריקת הפתיחה.

שוב דראפיץ' עם רוטציה הזויה כאילו מדובר בחוג שצריך לשתף את כולם, שחקנים שהיו בהרכב פתאום מחוץ לסגל, שחקנים שלא היו בסגל שלושה משחקים פתאום נכנסים חילוף ראשון.

אני ממש רוצה לכתוב על כדורגל, אבל פשוט לא היה, 90 דקות משעממות ומעצבנות בו זמנית שמזכירות בתחושה ניסיון לקנות כרטיס לדרבי חוץ באתר לאן הקורס. הפועל עם משחק שלישי ללא הפסד אבל במצטבר עם ארבע דקות של ממש כדורגל, כשהאירועים המשמעותיים ביותר במשחקים הללו הם כמובן האלימות המשטרתית כלפי האוהדים מחוץ למגרש. ניצחנו הרבה הודות השופט ומעט הודות למזל (לא שביט).

בשבוע הבא ניסע בלית ברירה לאצטדיון הי"א באשדוד, פשוט שוטרים במחוז דרום הם היחידים שלא זכו בכבוד של להרביץ לנו עדיין.

יאללה הפועל, לפחות לא מתחת לקו האדום.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
השוטרים בדרבי התל אביבי האחרון. "במחוז דרום עוד לא הרביצו לנו",צילום: עמי שומן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר