השחמט של שיבק
ההחלטות המבריקות של מאמן בני הרצליה במאני־טיים של העונה • המעבר של קולשוב מראשל"צ לחולון, שעשה טוב לשני הצדדים • ועם כל הכבוד לשלוש המובילות, הפועל אילת היא הסיפור הכי מרתק שיש לכדורסל הישראלי להציע
1.סיפור משחק העונה של התחתית, ואולי סיפור ההישארות של בני הרצליה בליגה, מתחיל בהחלטות של אריק שיבק. במשחק הכי חשוב של העונה לא חשש המאמן הוותיק לנקוט כמה צעדים בלתי שגרתיים, אפשר אף לומר אמיצים - ויצא מנצח.
הניצחון של הרצליה בנהריה לא הפתיע איש, אבל הדרך שבה הושג דווקא כן, מאחר שמרבית הכלים הכבדים של שיבק היו מחוץ למשחק. שיבק בחר לפתוח ללא ג'רום דייסון, ג'ף אדריאן וכארם משעור בחמישייה, ושילב אותם רק במהלך הרבע השני. שלושת השחקנים שהיו אמורים להוביל את הרצליה היו על המגרש ב־29 דקות משותפות וקלעו יחד 4 נקודות בלבד.
מצד שני, שיבק שם את המפתחות אצל אקסבייר רת'אן־מייז, במשחקו החמישי בלבד בקבוצה. הוא כמובן החזיר לו בהצגת תכלית של מנהיגות. לא במקרה הוא נבחר לשחקן המחזור ה־28. הוא שם את מבטחו בדיאור פישר בן ה־37 (9 ריבאונדים ו־4 חסימות) ובג'רל בנימון, שלא ממש הרשים העונה (12 ריבאונדים ו־6 אסיסטים).
והשיא שלשום היה הקרדיט שנתן המאמן לבוגדן בלזניוק. הפורוורד האוקראיני לא היה סיפור הצלחה העונה, אלא שחקן חסר השפעה ממשית שהתנדנד לא מעט. ב־29 דקות על הפרקט ברגע החשוב של העונה הוא השפיע מאוד משני צידי המגרש. ל־6 הנקודות הרצופות שקלע במאני־טיים היה חלק משמעותי בניצחון.
2.לא ברור כיצד מכבי ראשל"צ ויתרה על איגור קולשוב. מתי שמעתם שבשלבים המתקדמים של העונה קבוצה משאילה ליריבתה שחקן מפתח? איך מי שהיה אמור להיות השחקן המוביל והפנים של הקבוצה מסיים את העונה במדי יריבתה, ומה בדיוק השתבש לאחר קיץ מלא ציפיות ופתיחה רבת צלצולים?
מצד שני, עם עובדות ותוצאות קשה להתווכח, כי ראשל"צ מצליחה בלעדיו. בינתיים. בשבוע שעבר הוא לא שותף מול הפועל ת"א, השבוע כבר שיחק בסגול, ובשני המשחקים בלעדיו ראשל"צ ניצחה יריבות ישירות על הכרטיס לפלייאוף. היא קלעה 90 נקודות בממוצע למשחק, מסרה 28 אסיסטים, והנתון הבולט ביותר: עלייה מ־7 שלשות מדויקות (27 אחוזים) ל־12.5 (48 אחוזים).
המעבר הזה עשה טוב גם לקולשוב עצמו: 15 נקודות מול הפועל ב"ש לעומת 11.5 בממוצע עד כה ו־4 שלשות מדויקות (57 אחוזים) - מספר שלא קלע בשום משחק בכתום (24.4 אחוז). על זה אפשר לומר בפה מלא: כולם הרוויחו.
3.בשני הסיבובים הראשונים היתה הפועל אילת עם מאזן של 1 מ־6 מול שלוש הגדולות. עד כה בסיבוב השלישי היא על 2 מ־3 מול מכבי ת"א, הפועל חולון והפועל ירושלים. מול הצהובים לא הצליחה לעשות זאת, אבל הקבוצה של שרון דרוקר ניצחה את ירושלים פעמיים העונה בפיס ארנה. אילת כבר לא מנצחת רק את הקבוצות שמתחתיה ושולחת רמזים עבים על מה שעתיד לקרות אם תעפיל לפיינל פור. מאזנה בעשרת המשחקים האחרונים - 80 אחוזי הצלחה.
אילת פתחה את העונה בשלושה הפסדים. מאז היא עומדת על מאזן מדהים של 6:19. המקום הרביעי והביתיות בפלייאוף מובטחים לה, וזה לא הכל - יש לה גם סיכויים להשיג את המקום שלישי, אולי אפילו את הסגנות בעונה הסדירה.
את כל זה היא עושה עם שלושה זרים בלבד מאז המחזור ה־19, עם הכדורסל הכי יפה בליגה (מובילת הליגה באסיסטים עם 23.6 בממוצע למשחק), ועם השחקן שמחזיק במדד הפלוס/מינוס הגבוה בליגה (אלייז'ה בראיינט). ואם זה לא מספיק, יש לה גם את השחקן שקולע הכי הרבה לדקת משחק (סולימאן בריימו). ועוד לא דיברנו על הבעיות הכלכליות שמלוות אותה מהקיץ, שאף הבשילו לאיומים על שביתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
