נסתדר בלעדיו. בעונה הקרובה לא יהיה בליגת העל החוק הרוסי, ואחרי שש עונות המצב יחזור להיות כמו בכל הליגות באירופה. אני בטוח שגם המאמנים מאושרים, וזה יוריד מהם מעמסה בניהול המשחק ובחילופים.
למרות הטענות והחששות שדקות המשחק של השחקן הישראלי ייפגעו, לדעתי אין סיבה שזה יקרה. בכדורסל המודרני ובקצב המשחק המהיר שחקנים לא יכולים לשחק יותר מ־28-25 דקות, ולכן קבוצות משתפות 11-10 שחקנים בכל משחק. אם כן, השחקנים הישראלים שיהיו טובים ויוכיחו את עצמם, לא ייפגעו.
הדבר נאמר בעיקר בנוגע לקבוצות שמשחקות באירופה וצריכות לשתף הרבה שחקנים, ולכן המינהלת צריכה לדאוג שיהיו לפחות 7-6 נציגות במפעלים האירופיים השונים. זה יעזור למועדונים להתקדם ברמה האסטרטגית וגם יתרום לשחקן הישראלי מבחינת דקות נוספות, חשיפה לסגנונות משחק שונים והתמודדות עם קצב מהיר שלא תמיד רגילים אליו בארץ.
השתתפות ביורופקאפ היא ממש לא פחיתות כבוד. נכון שהיריבות הן לא מאריות אירופה, אבל גם כשאתה משחק מול קבוצה הולנדית או הונגרית נחשפים השחקנים להגנות קשוחות ולאגרסיביות ברמה שהם לא מכירים, וזה מצוין עבור קבוצות בינוניות שמתחילות את החוויה שלהן באירופה.
נועם דוברת ביורוקאפ. צעד חשוב של ראשל"צ // צילום: דני מרון
החזקות התחזקו. מכבי ת"א והפועל ירושלים בנו קבוצות טובות יותר מאשר בעונה שעברה. הן לא הנחיתו כוכבים, אלא יותר שחקנים קבוצתיים ומחויבים. מבחינה מקצועית, שתיהן שמו דגש גדול על שחקני הגנה טובים והרימו את רמת האגרסיביות והקשיחות מתוך הבנה שככה הסיכויים להצליח באירופה גבוהים יותר.
אני מאמין שעם השחקנים והצוות המקצועי שיש לה, מכבי ת"א תחזור לרבע גמר היורוליג. אולי אין לצהובים קבוצה שיכולה לזכות באליפות אירופה, אבל כן כזו שיכולה לדבר חזק בחלק העליון.
בירושלים הבינו שכדי להגיע לפיינל פור בליגת האלופות הם צריכים להתחזק בצד ההגנתי ובנוכחות של שחקן פנים קלאסי. לדעתי, יש להם סגל איכותי מאוד ביחס ליריבות במפעל, ואין סיבה שהם לא יגיעו רחוק יותר מאשר בעונה שעברה.
סבלנות, רבותיי. בשנים האחרונות הקבוצות הישראליות נוטות להחליף הרבה זרים במהלך העונה. זה לא בריא להחליף 4-3 זרים באמצע העונה, כיוון שבכל פעם צריך להתחיל הכל מהתחלה ולשלב את השחקן החדש בתוך שיטת המשחק ובתרגילים. הרי גם ככה רוב הקבוצות בישראל מחליפות בכל קיץ כמעט את כל הזרים (והרבה פעמים גם את הישראלים) מסיבות כלכליות, אז לפחות ברגע שמסיימים לבנות את הסגל צריך לתת זמן הסתגלות לזרים, ולכך נדרשת סבלנות מצד המאמנים וההנהלות. אגב, אלו שמצליחות לשמור על בסיס מסוים של זרים וישראלים, תמיד מתחילות בנקודת פתיחה טובה יותר לעומת היריבות.
תלמדו ממנו. הכדורסל הישראלי לא יכול להתהדר בהרבה שחקנים שהיו עשר עונות בליגה הטובה בעולם. לכן, מומלץ לשחקנים הצעירים ללמוד ככל שהם יכולים מעומרי כספי, שאחד הדברים החשובים אצלו זה שהוא לוקח את המשחק ואת התפקיד שלו בפרופורציות. גם בתקופות הקשות הוא שמר על קור רוח וחשיבה אופטימית, וזו הסיבה שהוא הצליח כל כך בקריירה.
אפשר לראות את זה אצלו גם על הפרקט. הוא לא כופה את עצמו על המשחק, אלא יודע לעשות את מה שצריך בשביל שהקבוצה תנצח. מהרגע הראשון הוא הבהיר שהוא לא הולך להיות שחקן של 25 נקודות בממוצע. עם שחקנים כאלה בונים קבוצות מנצחות. היה לו ממי ללמוד, וזה הזמן שלו להעביר את הידע שלו הלאה.
אבדיה ומדר. העתיד של צעירי ת"א נראה ורוד // צילום: אלן שיבר
התור שלכם. עם כל הכבוד לאליפות אירופה עד גיל 20 - ויש הרבה כבוד גם לאיגוד הכדורסל וגם לצוות המקצועי - כדורסל בוגרים זה סיפור אחר לגמרי. ראינו בעבר הרבה צעירים מוכשרים שלא הצליחו לבצע את קפיצת המדרגה הזו בצורה טובה. אני מאמין שמהנבחרת הזו 5-4 שחקנים יכולים להתקדם לקריירת בוגרים מוצלחת, דני אבדיה וים מדר הם הבולטים שבהם.
אבדיה לא יהיה פה עוד הרבה זמן, ולכן יש אחריות כפולה - זו של מכבי ת"א לתת לו את ההזדמנויות המספיקות ואת דקות המשחק שהוא צריך בשביל להתפתח ולהראות את מה שהוא יודע, וכמובן האחריות שלו עצמו לבצע את הוראות הצוות המקצועי, להרוויח את הדקות שלו גם בהגנה ולא לחשוש להציג את יכולותיו בצד ההתקפי. מדר אמור להוביל את הפועל ת"א בשנים הקרובות והוא גם יהפוך במהירות לשחקן מרכזי בנבחרת ישראל. את המאמן המתאים יש לו, עכשיו חובת ההוכחה עליו.
לסיום, שתהיה עונת כדורסל מעניינת ומוצלחת, עם כמה שפחות פציעות. שנה טובה לכולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
