מ"הלחם והחמאה" נשארה רק הסכין: על פיטורי יאניס ספרופולוס ממכבי ת"א

1. פיטוריו של יאניס ספרופולוס ממכבי ת"א היו הפעם ה־14 ב־32 השנים האחרונות שבהן מוציאה הקבוצה הודעה על סיום ההתקשרות עם המאמן. בהתחשב בעובדה שמכבי לא פיטרה מאמנים מ־1976 (פרד דווילי) ועד 1990 (טד אואנס), ממוצע של פיטורים אחת לשנתיים הוא די גבוה. מצד שני, אחרי עונה שבה הועסקו חמישה מאמנים (16/17), הקדנציה הארוכה יחסית של ספרופולוס מעידה על אורך רוח לגבי המשרה הכי לחוצה בספורט הישראלי ומהקשות ביותר בכדורסל האירופי.

2. הטבלה המצורפת מובילה לפרדוקס מסוים בהתנהלות המועדון. מצד אחד, המדד של הקבוצה הוא היורוליג. אם פעם אמרו במכבי שהליגה והגביע הם הלחם והחמאה, הרי היוצרות התהפכו. היורוליג על נגזרותיה (מנויים, תאי צפייה, זכויות שידור, ספונסרים) מביאה לקבוצה את מרבית ההכנסה, והשתתפותה במפעל אינה תלויה בזירה המקומית כפי שהיה במילניום הקודם. מ"הלחם והחמאה" נשארה רק הסכין שעורפת את המאמנים.

3. מבין 14 המאמנים שפוטרו מאז 1990, 11(!) היו אחרי משחק ליגה או הדחה בגביע המדינה. זאת אף שבניית הקבוצה במכבי היא בעיקר למאבקים ביורוליג, ובקיץ 2018 הכריזו על שתי קבוצות: מכבי א' שתשחק ביורוליג, ומכבי ב' שתתבסס על שחקנים צעירים שתשחק בליגה ובגביע.

4. אפי בירנבוים, שפוטר אחרי חודשיים בתפקיד לאחר תבוסה במלחה, הסביר: "אצלי ההפסדים לא היו קשורים. כי בלתי אפשרי היה אז לאמן את מכבי, כאשר פיני גרשון בשיאו ישב על הגדר. אני המאמן היחיד של מכבי שלא הפסיד ביד אליהו". בירנבוים המשיך: "בסך הכל מכבי הפגינה אורך רוח. אף מאמן לא היה נשאר אחרי שלושה הפסדים ב־50 יום בדרבי, דבר שלא קרה אף בשנות ה־60 תחת שלטון מפא"י. מכבי הגיעה למחוזות שביישו את כל הקהל".

5. צביקה שרף, מי ששלוש פעמים נקרא לדגל, מנסה להסביר את הפרדוקס: "אצלי גם הליגה היתה חשובה. כשאתה מפסיד ומפסיד ביורוליג לא היה קונצנזוס בהנהלה לפטר מאמן. אז לוקחים הפסד במסגרת המקומית ומפילים את זה על המאמן. תהליך קבלת ההחלטות לוקה בחסר".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

6. מכבי במלכוד. מצד אחד, אף מאמן רציני לא רוצה להגיע לשלושה חודשים ואז להצטרף לרשימה שלמטה, ואילו במכבי רוצים להחתים בקיץ מאמני יורוליג מוכחים, יותר מאלה שעל המדף. מצד שני, אי הבאת מאמן כעת עשויה להתפרש אצל האוהדים כוויתור על העונה.