את השם של גל רביב רוב חובבי הכדורסל הישראלי כבר הספיקו לשמוע יותר מפעם אחת. הרכזת הצליחה להביא את נבחרות ישראל הצעירות לגבהים עליהם התקשתה לחלום, עם הגעה לאליפות העולם לנערות מקום רביעי באליפות אירופה לנערות ושישי באליפות אירופה לנבחרות עתודה, שם בעונה שעברה הספיקה גם לתת הצגה בניצחון היסטורי על צרפת החזקה. עכשיו, רביב חוזרת לאליפות אירופה לנבחרות עתודה.
"יש התרגשות מטורפת", מספרת רביב בראיון ל"היום" לקראת האליפות, "כמו תמיד נבוא וניתן את הכל, לנסות להגיע הכי גבוה שאנחנו יכולות, ונקווה שגם נצליח. יש לנו מאמנים טובים ומחזור מאוד חזק של בנות, אנחנו מתחברות לא רע בכלל גם מחוץ למגרש וזה נראה גם על הפרקט. כיף לשחק ככה".
רביב יצאה מהכדורסל הישראלי בגיל 15, כשעברה לאקדמיית בלה ויסטה היוקרתית. היום, כשהיא בת 19 וארבע שנים אחרי היציאה מקדימה צורן, היא כבר הפכה לאחת משחקניות השנה השנייה הטובות בקולג' ואף הייתה מועמדת לאחת מ-50 השחקניות הטובות במכללות בתחילת העונה שעברה, אותה פתחה באוניברסיטת מיאמי בפלורידה.
"התרגלתי יותר למה שקורה שם, אבל להיות רחוקה מהבית זה משהו שאני לא חושבת שאתרגל אליו בחיים. במיוחד בזמנים האלה שזה עוד יותר קשה", אומרת רביב, שגם שימשה העונה בתור יועצת לחברותיה ביציאה למכללות. ארבע שחקניות חדשות יצאו לארצות הברית בקיץ הקרוב, בנוסף לרביב וללי טייכמן שמשחקות במיאמי וב-USF בהתאמה: "הבאתי את נקודת המבט שלי – איך היה, הניסיון שלי והמעבר שלי. מנסה לעזור כמה שאני יכולה".
"הכל בארצות הברית שונה"
את העונה במיאמי רביב פתחה אחרי שזכתה כמעט בכל תואר אישי אפשרי במדי אוניברסיטת קווינפאק ועל הגלים של הקיץ המוצלח מבחינה אישית במדי הנבחרת. "היו לי כמה אופציות ובחנתי את כולן" מספרת רביב, "הרגשתי שזאת הדרך הכי טובה שלי מבחינה מקצועית, שאני יכולה להתפתח ולהוביל קבוצה".
איך הייתה השנה האחרונה?
"הייתה שנה טובה. התבגרתי המון, למדתי איך לשחק ברמה הגבוהה ביותר בארצות הברית, שהכל משתנה שם בשנייה – פיזיות, מהירות, רמה אחת לגמרי".
במהלך השנה רביב חוותה המון עליות וירידות. החל ממשחקים טובים במשחקים המקדימים לקונפרנס ועד לשבר באף שקיבלה משחקן אימון. השבר הכריח אותה לשחק שלושה חודשים עם מסכה על הפנים, דבר שהקשה על סגנון המשחק שלה והשפיע על האחוזים שלה מהשדה ("היו לי עם המסכה יחסי אהבה שנאה, מקווה שלא אצטרך אותה שוב"). למרות זאת, היא החליטה להישאר לעונה נוספת במיאמי ולנסות להוביל אותה לטורניר המכללות.
"לקח לי זמן להתרגל וללמוד את המאמנת טרישה קולופ", מספרת רביב על ההחלטה להמשיך לעוד שנה, "לקראת סוף העונה הצלחתי ללמוד אותה יותר, הקשר שלי עם הבנות נהיה חזק יותר. עכשיו אני מכירה את המקום, יודעת מה קורה שם ושאני רוצה שנייה להישאר, להיות במקום מוכר, לדעת מה התפקיד שלי ולתת את הכל כדי לנצח במיאמי".
מודעת לציפיות הגבוהות
רביב, שנמצאת בצה"ל על תקן ספורטאית עילוי, נמצאת בארץ עם הנבחרת בזמן שחברותיה ממיאמי כבר החלו להתאמן, אבל עבורה המחשבה להישאר שם לא עברה בראש.
"מבחינתי הנבחרת זו זכות. זה השירות שלי למדינה. כל זמן שאני יכולה לבוא ולתרום, אם אני יכולה וזמינה, אעשה את זה. אנסה לנצח במשחקים עם הבנות ולעשות הכי טוב שאנחנו יכולות בשביל המדינה".
בקרוב, רביב אולי תהיה עסוקה במהלך הקיצים, הזמן שבו משוחק ה-WNBA – ליגת הכדורסל הטובה בעולם לנשים. בשנתיים האחרונות היא המנהיגה הבלתי מעורערת של הנבחרות הצעירות וגם באמריקה כבר מסמנים אותה כפוטנציאל להפוך לאחת הבחירות הגבוהות בדראפט 2028.
את מרגישה את הדיבור סביבך? מצפים שתהי השחקנית הטובה ביותר של ישראל.
"כן, זה מחמיא לי מאוד, אבל אני לוקחת את זה צעד אחר צעד, לאט לאט. בסוף יש לנו שמות גדולים בכדורסל הישראלי ולהגיע לשם ייקח עוד זמן".
את חושבת כבר על הצעד הבא? WNBA או אולי אפילו יורוליג?
"יש מחשבות, ברור. בסוף המטרה שלי זה כן להגיע לשם, אבל זה לא משהו שאני מתרכזת בו כרגע. עכשיו יש לי את הנבחרת אז אני מתרכזת בזה. כשתגיע העונה במיאמי, אז אתרכז בלהיות הכי טובה במיאמי ולנצח שם. לאט לאט".
