בכל ענף ספורט אפשר למצוא פורצי דרך שקידמו אותו צעד אחד קדימה. בכדורסל הנשים זה התחיל עם ענת דרייגור, שהפכה לכדורסלנית הראשונה שיוצאת לשחק באירופה; עבר ללירון כהן שעשתה קריירה ענפה ביבשת הישנה וזכתה במגוון תארים; המשיך לשי דורון, שהפכה לישראלית הראשונה והיחידה עד כה ששיחקה ב־WNBA, ולירדן גרזון, שצפויה להיות הישראלית הראשונה שנבחרת בסיבוב הראשון של דראפט ה־WNBA. אבל השיא, לפחות על הנייר, יגיע עם גל רביב.
הרכזת בת ה־18 של נבחרות ישראל הצעירות ואוניברסיטת מיאמי הפכה לשם דבר בכדורסל העולמי ובכדורסל המכללות. בשנה שעברה הובילה את נבחרת הנערות להישג היסטורי עם העפלה לאליפות העולם עד גיל 19, שם שברה את שיא ממוצע הנקודות בטורניר (26.7) והגיעה למקום הרביעי בכמות הנקודות למשחק בודד (38, נגד סין).
רביב נולדה בדצמבר 2006 בקדימה לשני הורים כדורסלנים, אבל הקשר לענף לא החל מיד. "הייתי בחוג התעמלות ולאמא שלי שעמם לראות אותי על הקורה, אז היא לקחה אותי לחוג כדורסל", סיפרה לאנדי ליפטון מהפודקאסט "Leading the Break". בגיל 15 בלבד שיחקה בליגת הנערות ובליגה הלאומית לבוגרות במסגרת אקדמיית וינגייט, שם נבחרה לחמישיית העונה ולתגלית העונה בהתאמה.
עברה לארה"ב בכיתה י"א
רגע לפני שעלתה לכיתה י"א היא עברה לתיכון בלה ויסטה בארצות־הברית, שייצא יותר מ־75 שחקנים למכללות בדיוויז'ן 1 בשלוש השנים האחרונות: "הייתי צריכה אתגר חדש", אמרה רביב לליפטון, "ההזדמנות הזו הגיעה ולא רציתי לפספס אותה". בעונה השנייה והאחרונה שלה שם היא נבחרה ל־MVP של ליגת הגריינד סשן וגם לתואר השחקנית המשתפרת.
בשנה שעברה התחייבה לאוניברסיטת קוויניפיאק, שאותה סחפה מהרגע הראשון לאחת העונות הטובות בתולדותיה. היא הובילה את כל הרוקיז בדיוויז'ן 1 של ה־NCAA בדקות עם 36.4, זכתה כמעט בכל תואר אישי אפשרי והייתה רחוקה משחק בודד מטורניר המכללות היוקרתי. עד כמה הדומיננטיות שלה הייתה משמעותית? היא הובילה את קוויניפיאק בנקודות (17.9), ריבאונדים (5.5), אסיסטים (4.3) וחטיפות (1.4).
חלק מדור חדש
אחרי שהפכה לרוקית הראשונה בליגה שלה, MAAC, שזוכה גם בתואר רוקית העונה וגם בתואר שחקנית השנה, היא החליטה לעזוב למיאמי הוריקנס מליגת ה־ACC החזקה, שם תנסה לעזור לקבוצה המתקשה להילחם בקבוצות הטובות בכדורסל המכללות. "רביב הייתה טובה מדי בשביל קוויניפיאק", נכתב ב"קוויניפיאק כרוניקל" לאחר עזיבתה, "כולם ידעו שיש כאן כישרון מיוחד, אבל אף אחד לא הבין עד כמה".
רביב היא חלק מדור חדש של כדורסלנים ישראלים שפורצים את גבולות הידע של הענף ויביאו איתם מהעולם ידע שאותו לא הצליחו לקבל בארץ, מה שעשוי לשפר את הרמה. היא, וגם בן שרף במובן מסוים, יכולים לעזור לנו לשנות טרמינולוגיה ובמקום לומר שיש "בריחה" של כישרונות צעירים מהארץ, יש "יצוא", ואותו יצוא עשוי להתברר כמשמעותי בהתפתחות של הכדורסלן בישראל בטווח הרחוק.
היצוא קיים לא רק בכדורסל. בלסינג אפריפה קבע שיא הישראלי חדש בריצת 100 מ' אחרי שעבר להתאמן עם נבחרת הולנד; אנסטסיה גורבנקו ושחיינים נוספים מנבחרת ישראל עברו לארה"ב ושחו בליגת המכללות. גם בכדורגל, שחקנים כמו אוסקר גלוך ומנור סולומון יצאו בגיל צעיר לקבוצות שמתמחות ביצוא שחקנים. אם כל אחד מהם יביא קצת ממה שלמד ארצה וישריש זאת אצל הדורות הבאים, אולי נוכל לחלום על מונדיאל, או גמר אולימפי באתלטיקה קלה, או מדליה אולימפית בשחייה, או אליפות העולם בכדורסל.
מודל לחיקוי
אף שעוד מוקדם לחשוב על זה, רביב סומנה בתחילת 2025 במקום החמישי לדראפט 2028 של ה־WNBA, שמראה התקדמות בכל עונה מחדש הן מבחינת הרמה והן מבחינת החשיפה והפופולריות בזכות כוכבות־על שצמחו במכללות לאו־דווקא גדולות. שלוש עונות טובות במיאמי, או ביעד הבא אם תבחר לעזוב, יביאו אותה לעשירייה הראשונה בדראפט. או לחמישייה. או לשלישייה. או אפילו, בתסריט חלומי שעשוי להיות ריאלי, למקום הראשון.
אם היא תמשיך במגמת השיפור, היא עשויה להיות עבור כדורסל הנשים מה שדני אבדיה עבור כדורסל הגברים - מודל לחיקוי שמוכיח כי גם הספורטאים הישראלים יכולים להגיע הכי רחוק שאפשר, שבעקבותיהם יצמחו דורות חדשים של שחקנים ושחקניות שישימו את המדינה על מפת הכדורסל העולמית. כמו אבדיה, גם היא יודעת שאם זה תלוי בה, רק השמיים הם הגבול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו