עבור עמית שרף העונה החולפת הייתה שונה ונתנה אפשרות לראות את הדברים מהצד. המאמן נפרד מעירוני נס ציונה בסוף חודש דצמבר ולאחר שנים ארוכות של עבודה יום יומית ואינטנסיבית, לקח פסק זמן קצר מהמגרשים, טען מצברים וזכה לשוב ולראות את הכדורסל הישראלי כצופה מן הצד.
כעת, בראיון מיוחד ל"היום" מדבר שרף על העונה שעברה עליו באופן אישי, הפרידה ממועדון נעוריו, העתיד והאפשרות שיצטרף כעוזר מאמן באחת הקבוצות הגדולות. "אני מרגיש טוב ומתגעגע כבר לחזור לקבוצה אבל בסך הכול אין תלונות", פתח שרף את דבריו.
"בחודשים האחרונים זכיתי להיות יותר מבדרך כלל עם המשפחה בבית וזה לא דבר מובן מאליו במקצוע. הרבה שנים שאני נמצא ברצף של עונה בליגת העל ומיד לאחר מכן קיץ בנבחרות ישראל וזה מאוד אינטנסיבי. זו הייתה תקופה שונה עבורי, אני מקווה שהיא לא תחזור בקרוב, אבל זה היה טוב".
איך היה עבורך לשבת ולראות את הדברים מהצד?
"יש תקופות כאלה וזה מתחיל בצורה אחת ואחרי זה מתפתח. אני מאוד אוהב לראות את הליגה, את הלאומית וגם את הליגה לנוער, זה נתן לי זמן לראות באמת את כל הליגה ולא רק את הקבוצה שלי או להיערך למשחק הבא. זו הייתה גם תקופה מורכבת עם המלחמה והפרידה מנס ציונה, אבל בסוף אתה מצליח לקחת את זה לכיוון שלך ולהבין איך אתה יכול להשתפר ומה עשית לא טוב בתחילת השנה".
אתה רואה גם יתרונות בתקופה כזאת?
"כרגע כן, אבל כשיגיע הרגע הנכון נדע אם זה באמת נכון או לא כי יש גם את המתח עכשיו, כשאתה כמה חודשים בחוץ ואתה לא רוצה להיות יותר מדי זמן בלי תעסוקה. אני מקווה שאני מוכן יותר ומבין יותר עם עצמי איך אני רוצה לראות את הקבוצה הבאה שלי".
מחכה לחזור למגרש
עבור "שרפי", הגעגוע לקווים ולעבודת האימון מורגש מאוד ובעונה הקרובה הוא כבר צפוי לשוב למגרשים כמאמן ראשי או כעוזר. "אני מתגעגע לקווים מאוד. אנחנו חיים את העולם הזה בשביל הריגוש שלו, וזה נותן לך באמת משהו שאין בעולם האמיתי, העליות והירידות והריגוש, אתה חלק ממשהו וזה משהו באמת מיוחד. ויש גם כמובן את הקטעים הפחות טובים והלחץ שקיים, אבל באופן כללי החיים כמאמן מאוד מעניינים", אמר.
בחודשים האחרונים שמך נקשר למספר קבוצות. כמה באמת היית קרוב לחזור למגרשים?
"קצת אחרי שסיימתי בנס ציונה הייתה קבוצה אחת שמאוד רצתה אותי, אבל אני לא הרגשתי שאני מוכן לזה כי רק סיימתי. לקחתי את הזמן לעצמי קצת ולא הרגשתי מוכן. לקראת סוף השנה עוד קבוצה פנתה והציעה לי להצטרף עד סיום העונה, אבל לא רציתי להצטרף רק לזמן קצר".
נקשרת כמועמד לניהול מקצועי בהפועל חולון, מה היה שם?
"אני בקשר טוב עם הרבה אנשים מחולון, מההנהלה וגם מהצוות, אבל זה לא התפתח למשהו קונקרטי וגם אני עדיין לא רואה את עצמי בפוזיציה הזאת. אני רואה את עצמי מאמן או בצוות אימון אז זה עדיין לא שם".
עתיד מזהיר לנס ציונה
בעונה האחרונה נס ציונה עברה שינוי גדול. איך אתה מסכם את התקופה שם?
"הגיעה הנהלה חדשה עם המון רעיונות והמון רצון ודחיפה קדימה ואני בטוח שיראו את הפירות. המועדון עבר קפיצת מדרגה בהמון אספקטים מקצועיים ונבנתה גם מעטפת רפואית, מקצועית וגופנית מאוד טובה ואני בטוח שזה יישא פירות בסוף. לצערי איתי זה לא הצליח.
בכל מה שקרה הרגשתי שהבעלים וההנהלה מאוד שרצו את ההצלחה שלי, אבל יש רגעים בספורט שלפעמים קשה להצליח ולעמוד במטרות וזה לא קרה. הם עברו קפיצה ואני בטוח שאם ישמרו על זה אז בשנים הקרובות הם יהיו באירופה ויהיו מהמועדונים המובילים בישראל".
אתה מרגיש פספוס שזה לא עבד?
"כן, ברור, יש את התחושה הזו, אבל אנחנו במקצוע כזה, מקצוע שהוא מלא ברגעי שיא וגם ברגעים שבהם אתה נמצא ברגעי שפל או ברגעים פחות טובים. אי אפשר לשקוע לזה או לחשוב על זה יותר מדי ותמיד צריך לחשוב על היעד הבא, על ההתפתחות האישית ועל המטרות.
"חבל שלא זכיתי להיות חלק מהמועדון הזה במשך כמה שנים כי זה מקום שאני באמת אוהב וגדלתי בו. אני אומר את זה תמיד - שבוע אחרי שהשתחררתי מהצבא כבר אימנתי שם בבית הספר לכדורסל והתקדמתי לאט-לאט עד למקום שבו אני נמצא עכשיו. זה באמת מועדון מיוחד בשבילי ויכול להיות שהדרכים יצטלבו בהמשך. זה לפעמים לא קל, אבל יצאתי משם בצורה הכי טובה ומכבדת שיש".
מה היעד הבא או החזון שלך לעתיד?
"אני לא אחד שחולם חלום חמש שנים קדימה ומנסה להגיע אליו. איפה שאני נמצא אני אתן את כל מה שיש לי. המחשבה כמובן היא להגיע לצוות אימון ביורוליג או לאמן גם בחו"ל, שזו הזדמנות דרך הכדורסל לראות עוד סגנונות, אבל כמובן שגם בארץ כל דבר שיש, כל עונה, כל קבוצה שיש, זה אתגר מדהים".
