עונה לא פשוטה עוברת על הפועל חולון. הקבוצה שנבנתה בקיץ 2025 עם ציפיות גדולות לחזור למסלול ההצלחות לאחר שנתיים מאכזבות, נכנסה לסחרור שהחל בתבוסה היסטורית להפועל תל אביב והסתיימה בתחלופת זרים מסיבית ושלושה מאמנים שונים שעמדו על הקווים בהיכל הטוטו. עבור ג'ורדן מקריי העונה הנוכחית הייתה טובה באופן אישי.
הפורוורד האמריקני הוותיק (35, 1.96 מטר) שהותיר זכרונות נהדרים מתקופתו בהפועל ת"א חזר לכדורסל הישראלי לאחר שנה מאתגרת במהלכה סבל מפציעה ושיחק באיטליה, מצרים ורואנדה, התאחד עם דני פרנקו ואקסבייר מנפורד וחזר לפרוח.
עד פרוץ המלחמה העמיד מקריי ממוצעים מרשימים של 14.4 נקודות, 2.4 ריבאונדים ו-2.3 אסיסטים למשחק במסגרת ליגת ווינר סל. בליגת האלופות של פיב"א ניפק ממוצעים של 14.6 נקודות, 2 ריבאונדים ו-1.8 אסיסטים. בניגוד ללא מעט שחקנים שעזבו את ישראל בשבועות האחרונים בגלל המלחמה, במקרה של מקריי סיבות אישיות ומשפחתיות סיבכו את המצב והובילו אותו לעזוב את ישראל.
כעת, ימים ספורים בלבד לאחר שעזב את ישראל, העניק מקריי ראיון בלעדי ל"היום" ודיבר לראשונה, בראיון חשוף ונטול מניירות, על הסיבות האישיות הקשות שהובילו אותו לעזוב את הפועל חולון, העונה המאתגרת על הפרקט, פיטורי דני פרנקו והרצון לשוב בעתיד לישראל.
"מעולם לא חוויתי שלושה מאמנים בעונה אחת"
"אני מרגיש טוב ונמצא בבית עם משפחתי, אני לא רגיל להיות בבית בשלב הזה של השנה ואם אני בבית בחודש אפריל זה אומר בדרך כלל שנפצעתי או שמשהו רע קרה", הוא מספר. "עברתי שנה משוגעת בהפועל חולון, עברנו הרבה דברים וזה היה מאתגר. ההחלטה לעזוב את הפועל חולון וישראל הייתה קשה עבורי, הרגשתי שלא עמדנו בציפיות שלנו כקבוצה ולא רציתי לסיים ככה את הפרק הזה, רציתי לשנות את העונה ולא הצלחתי".
פתחתם את העונה עם הרבה ציפיות, מה לא עבד?
"היו לנו הרבה דברים בתוך הקבוצה שהשפיעו, התחלפו לנו שלושה מאמנים, הוחלפו הרבה שחקנים וזה הפך את המשימה להתחבר כקבוצה ולתפוס מומנטום לקשה מאוד במשך העונה. עברתי הרבה בכדורסל, היו לי עונות שבהן התחלף מאמן או שניים, אבל מעולם לא הייתי בקבוצה שהיו לי שלושה מאמנים שונים.
"זו הייתה סיטואציה קשה לכולם – מהשחקנים, למאמנים ולהנהלה. זו הייתה שנה מוזרה. התמודדתי עם פציעה בברך לאורך כל העונה וחזרתי מהר מדי מפציעה בניסיון להוביל את הקבוצה, כשחתמתי במועדון בקיץ לא ציפיתי שאצטרף להיות השחקן המוביל, אבל בגלל איך שהדברים התפתחו לקחת על עצמי את האחריות.
"היו ערבים ומשחקים שזה היה מאוד קשה עבורי פיזית ומנטלית. אני מרגיש ששיחקתי טוב ואני רגיל שמבקשים ממני להוביל. לא הייתי בריא לגמרי ושיחקתי פצוע, אבל ניסיתי להיאבק בכאב למען הקבוצה. אני מכבד מאוד את ההנהלה ואת הקבוצה, עברנו דברים מאתגרים".
בדיעבד, אתה חושב שההחלטה לפטר את דני פרנקו אחרי התבוסה להפועל ת"א הייתה שגויה?
"זה לא תפקידי לדבר על זה אבל אגיד שזה היה אירוע לא פשוט לקבוצה, הוא זכה זמן קצר קודם לכן בתואר מאמן החודש והתוצאה הייתה הלם גדול לקבוצה. האירוע הזה היה נקודת מפנה בעונה של הפועל חולון וזה היה מוקדם מאוד בעונה. הכל השתנה מאז".
"הבנתי שהבן שלי חייב את אבא בבית"
מה הוביל להחלטה שלך לעזוב את הפועל חולון?
"זה היה שילוב של כמה דברים. המלחמה הייתה הגורם המכריע בסוף, אבל עוד לפני זה היו לי מספר אירועים נוספים. לפני המשחק מול לה מאן בליגת האלופות קיבלתי טלפון דחוף מבית הספר של הבן שלי בן ה-15 בארצות הברית, הם אמרו לי שהוא שוקל להתאבד ומאיים לעשות את זה.
"עמדתי על הפרקט, רגע לפני המשחק, כשעל קו הטלפון מנהלת בית הספר של הבן הקטן שלי בצד השני של העולם והיא מספרת לי שהילד שלי רוצה להתאבד. הבן שלי רק בן 15 וזה אירוע משנה חיים, עד כמה שהייתי רוצה להמשיך לשחק בכדורסל ולהיות בישראל עכשיו, באותה נקודה הבנתי שהבן שלי חייב את אבא בבית, שיש דברים גדולים יותר מכדורסל, שהבן שלי צריך את אבא בבית".
מקריי חשף בכנות יוצאת דופן את הסיטואציה המורכבת והמשיך: "עכשיו הוא איתי בבית בארה"ב, יש לו קצת זמן עם אבא. במשך כמעט 15 שנים הייתי אבא דרך הטלפון, ניסיתי לגדל אותו בשיחות וידאו, והפעם הבנתי שאני חייב להיות שם בשבילו בבית".
עד כמה זה קשה להיות אבא כש-10 חודשים בשנה אתה רחוק מהבית?
"בשבוע שעבר חגגתי 35 ופתאום הבנתי שבמשך שנים רבות החמצתי את כל הילדות של הילדים שלי. עכשיו סוף סוף יוצא לי להיות אבא וזה מדהים עבורי, אבל הילדים שלי יודעים שיבוא יום בקיץ שאבא יצטרך לקום וללכת. במשך שנים שמתי את הכדורסל לפני הכל בחיים שלי, זאת הפעם הראשונה שהצבתי את המשפחה שלי במקום הראשון".
"מקווה שאוהדי הפועל חולון יבינו למה עזבתי"
המלחמה שפרצה בישראל לא הוסיפה למצב האישי והמשפחתי המורכב איתו התמודד מקריי. "מיד כשהתחילה המלחמה היה עליי לחץ גדול מצד חברים ובני משפחה לחזור הביתה, לכולם אמרתי שאני מכיר את ישראל ויודע מה זה אומר לחיות בישראל בזמן מלחמה, זה מעולם לא הפריע לי.
"הבעיה התחילה כשהייתי צריך להסביר לאמא שלי על החדר המוגן שלי בבית, בזמן שהיא רואה תמונות קשות בחדשות. למי שלא נמצא בישראל קשה להבין את המצב, גם למשפחה קרובה. כולם יודעים מה אני חושב על ישראל, לישראל תמיד יהיה מקום חם בלב שלי ותמיד אתמוך בה, אבל אוהדים צריכים להבין שגם לשחקן שהם רואים על הפרקט יש אי שם משפחה וילדים, שרואים אותו יוצא מדלת הבית לסיטואציה ממנה יש סיכוי שהוא לא יחזור בשביל לשחק כדורסל.
"זה לא פשוט, במיוחד שהגעתי לגיל שיש לי כבר ילדים גדולים שיודעים ורואים הכל באינטרנט. למרות הכל זאת הייתה החלטה קשה עבורי. אני מקווה שכולם יבינו עכשיו למה עזבתי, שאוהדי הפועל חולון יבינו למה עזבתי, הבן שלי צריך את ג'ורדן מקריי האבא בבית, לא את ג'ורדן מקריי השחקן".
אתה חושב שהפרק שלך עם הכדורסל הישראלי עדיין לא נסגר?
"כמובן, אני מאמין שאחזור לישראל כבר בעונה הבאה. המטרה שלי היא להגיע לעונה הבאה בריא ולהוכיח לכולם מה אני שווה אחרי שאוודא שהכל בסדר אצלי בבית. הפרק שלי עם הכדורסל הישראלי לא הסתיים, אני מאמין שיש לי עוד שנתיים או שלוש לשחק".
